דם, עצב, ושדה בוער

1. משום מה, יש לי בעיה במוח עם מילים שמתחרזות שבאות אחת אחרי השנייה בקטעים. נניח "הים" ו"בדם". בנוסף, אני לא בטוחה אם הפסיק מתאים שם, אבל זה לא כזה קריטי.
2. "מתכלה" משמעותו מתפרק חזרה לאדמה. אולי התכוונת במשמעות של "כלה", נגמר, נהרס. ועדיין, זה לא ממש מדויק.
3. עכשיו הבנתי שזה אמור להיות שיר. אם כן, צריך לרדת שורה לפני החרוז. הבעיה היא, שבגלל זה ובגלל המבנה לא ברור שזה שיר.
4. נכון יותר לומר עיניים "נפקחות", אבל יכול להיות שיש לזה משמעות. רק עכשיו קלטתי ש"לפקוח" מזכיר "פיקח", כלומר שאולי יש איזה קשר בין העובדה שאנחנו פותחים את העיניים לכך שאנחנו מחכימים, כי אנחנו יכולים ככה לראות את העולם שמסביבנו ולהבין. לכן, אם כתבת את זה במשמעות כזו שהפוקחת (וואו, זה נשמע מטומטם. שיא חדש לסטי!) לא באמת מבינה משהו או נעשית חכמה יותר, אז תשאירי את זה ככה.

יש לי הרגשה שהשיר הזה לא נכתב על רגש אמיתי, אני לא יודעת להסביר למה. אני פשוט מנסה לחפש משמעות ולא מצליחה להבין את הקשר להכל.
חוץ מההערות האלו, ומהעובדה שאח שלי שם כרגע שיר ברומנית, זה כתוב יפה ובצורה מסקרנת.