היום בו הלכת מכאן

אני מתפלאת לעצמי
אם זה היה יכול להיות,
כשחלמתי עלייך מותק,
אתה עדיין חלמת עליי.

קרא לי עיוורת , קרא לי משוגעת,
אני עדיין סובלת מבדידות אחרי כל הזמן הממושך הזה.

איבדתי את אהבתי בשביל מישהי יותר טובה ממני,
או שהיא אהבה אותך כמו שאני אהבתי..
כל כך , אתה יודע שתמיד אני אוהבת.

משהו שאני צריכה לומר מאז אותו היום ,
היום בו הלכת מכאן,
הייתי בודדה כל כך,
לעיתים שזה נכון
אני מחכה למשהו חדש,
הייתי בודדה ביום הזה,
היום בו הלכת מכאן.

אני זוכרת
תאריך ושעה,
כל פיסה וזיכרון.

היית בדרך החוצה
עם כל החפצים שלך.
לא יותר צעקות והאשמות
היו דמעות על פנינו.

ונתנו למשהו הכל כך מיוחד לעזוב,
משהו שלא יהיה לנו שוב.
אני יודעת
אני מניחה שאני באמת , באמת יודעת.