הלילה

ושוב הלילה
אני לא מצליחה לישון
כשאני חושבת עלייך .

אני זוכרת שהיינו ילדים,
והיינו רק משחקים,
ורק חפשנו חברים

התבגרנו והבנו
את המציאות, אך אתה, כנראה עוד לא התבגרת
זה קרה כל כך מהר
אני זוכרת רק את היום שבו אמרת שאתה אוהב אותי
חייכת אליי ואמרת לי שאני יכולה לבטוח בך

נתת לי את המילה שלך
בטחתי בך
התחלנו את הדרך שלנו
תכננו דברים
הלכנו למקומות
צחקנו, נהננו

אבל למה הלילה
אני לא מצליחה להירדם
מרוב המחשבה עלייך

ותמיד קיים האבל הזה
ואז באת אליי ואמרת שאתה אוהב אותי
וידעתי שיש את האבל הזה
ובמקום להגיד בצורה הכי עדינה,
הפלת עליי את הכל

הרגשתי שהכל נשבר,
כמו באנגרי בירדס כזה שיש חומה,
ושזורקים משהו לכיוון החומה,
והיא נופלת .

אבל למה הלילה ?
פתאום הגעגועים אלייך חוזרים ..
עבר כל כך הרבה זמן ..
האם אי שם גם אתה חושב עליי ?