הפרידה
מתוך הלב המון רעשים, המון בלאגן, קירות מתנפצים, זכוכיות נשברות שפוצעות את הגוף, עכשיו רק נשאר לעזוב ולעוף.
היא אמרה היא הולכת ולא מוותרת, קדימה מסתכלת, ישר היא הולכת, ללא פיתולים, עם קצת בלבולים מנסה לסדר לעצמה ת'חיים.
בלי רחמים אותי השאירה לבד רק לחשוב על עצמה ולא על אף אחד
האם ייתכן והאם זה בסדר שהיא השאירה אותי כאן לבד בחדר?
געגוע מתחיל וחודר לורידים, געגוע אליה ולהרגלים, פתאום כאן לבד בחגים, פתאום נהרסו כל התכנונים.
כשהיינו ביחד לא היה כל כך טוב בסופו של דבר רק נשאר לאהוב
אך האם זה כדאי האם זה שווה להישאר רק בגלל דבר שכזה?
פתאום הפחד מתחיל, הקנאה שפתאום אדם אחר היא תכיר, שמישהו אחר ישכב לצידה יצחיק ויחבק את כל גופה.. המחשבות מעיקות, מציקות, עכשיו רק נשאר את הלב לנקות..
אז בונים קירות חדשים, את הזכוכיות מטאטאים ומנסים להנות מהרעשים.
הפצעים עם הזמן יעברו, מתפללים שצלקות לא ישארו.
אחרי כל הכאבים ממשיכים בחיים מכירים מחדש אנשים אחרים
שוב תקוות חלומות תכנונים ואז שוב מחדש….
מתוך הלב המון רעשים, המון בלאגן, קירות מתנפצים, זכוכיות נשברות שפוצעות את הגוף, עכשיו רק נשאר לעזוב ולעוף.
אבל בסופו של דבר התקווה היא דבר שחשוב..
תגובות (3)
ואוווווו איזה שיר יפה את כותבת מאוד יפה אהבתי
את סיגנון הכתיבה שלך והמילים בשיר מאוד
יפה אהבתי מאוד מאוד
אוהבת שרית
תודה רבה:)
תודה רבה:)