השמלה ההיא

כשראיתי אותך בפעם הראשונה,
היית שרועה על המיטה.
באותו היום נכנסת לי לנשמה,
הרגשתי אותך בכל נשימה.

כשראיתי אותך,
החמצת לי פנים.
טיילת לי אט אט בזיפים.

כשראיתי אותך,
ביקשתי שתברחי איתי.
כשראיתי אותך,
טיילת עמי.

אך אז הגיע אותו היום,
כמו מתוך חלום.
ברחת לשום מקום.

נעלמת לי ככה בלי הודעה,
נעלמת לי ככה בשקט ובשלווה.

הזיפים גולחו,
השאלה התגברה.
את אצלי בעת ובראשונה.

ופתאום, משום מקום.
את עומדת ובוהה בי, כמו בחלום.

זרועותייך פרושות על שמלה לבנה,
נשימתך אט אט התגברה.
זאת אותה שמלה,
שעוטפת אותי,
ומחכה לבואי.