נוגעת בניצחון חיי
לעת ליל הוזה דמותך
וליבי דואב
ואתור בכול תבל
לא אמצא כמותך.
בכל בוקר שנולד בכתום
ועוצם עיניו על מרבד כוכבים,
אקרא בשמך אחרוט בזיכרוני צליל קולך,
ולעת דמדומים
לא אפסיק לכתוב מילים אוהבות
גם ואין לי מענה.
רק יודעת שבחלל שהותרת בנפשי
כמעט ניצחת חיי.
תגובות (0)