׳אל תעזוב׳

׳אל תעזוב׳ 

״כאשר ידך מגששת באפלה,
מחפשת אחר אחיזה,
כאשר היא מצליחה למצוא את
היד שלה שנועדה,
לא משנה מה,
אל תעזוב.

כאשר חלפת על פניה בשתיקה,
כאשר ליבך פועם בחוזקה,
הושט אליה את ידך,
אותה אל תעזוב.

כאשר עינייך נמשכות מטבען,
כאשר הרגע אבד לו בזמן,
ואתה מרגיש כל כך חשוף,
פרוש את כנפיך, 
הנח לליבך לעוף.
רק אל תעזוב…

כאשר אתה מבין שזה אינו הגורל,
ועל פנייך נראה המורל,
לא משנה מה ישתנה,
לא משנה מה יקשה,
אותה אל תעזוב.

כאשר עיניה נעוצות,
את מבטן אינן מסבות,
דע לך שזה ייעוד,
לא אמונה טפלה,
לא עוד משאלה אבודה.
אז לא משנה מה יקרה,
ולא משנה מה סביבך ישתנה,
אל תעזוב.

ליבך משתגע, 
ליבך יודע,
את פעמי האהבה אתה שומע,
אל תתכחש,
אל תתבייש,
אל תנסוג לאחור,
אל תפנה גבך לאור,
אל תעזוב.
 
אף אחד פרט לך
לא יכול להסתכל אל תוכי.
לא משנה כמה אני מסרבת,
אתה לא נסוג,
אותי ממשיך לבחון,
לחדור אל ליבי,
בעינייך הפולשות.

לא משנה כמה אבקש,
ידך לא משחררת, 
ממשיכה להיאבק,
נאחזת.

אני יודעת שזה ייעוד,
אני יודעת שזה גורל,
כי ידך לופטת את ידי בחוזקה,
מחזירה אותי למציאות.

ואני מחייכת בעליצות,
אתה בי רק מביט,
את עיניך מסרב להסיט,
האם אתה יודע?.
המציאות שהכנסת אותי אליה…
עכשיו היא פחות מרה.״