שיר ערש לדור ה 3
העץ בשדרה התעייף
עם צוק העתים את ראשו מכופף.
כבר שנים שדברים משתנים
עם הזמן נעקרו השכנים
גם פסקו ייחורים חדשים,
כך דולפים על אוזנו עננים
תוך פטפוט על פארות ועלים.
מסביבו גם בתים מתבגרים
בין רגליו נחפרים חניונים
אין חבר לשלב בו מרפק
ולפרוש לו ענף מחבק
להקות זרזירים נעלמו
על רבצן העורבים התמקמו
ציפורים שזמרו מזמורים
מתארחות במחוזות אחרים
וכבר אין צלילים מתחרים
לקריאות שמשגרים דחפורים.
הוא מרגיש שאיננו גמיש
לדרישות שמציב לו הכביש
ומגיב בנוקשות לא בריאה
לאתגר של נושאי תברואה.
הוא מבין שעבר מהפך
ולמרות שאיננו מפח
הוא בעצם עמוד קצת עבה
שאומץ בתור מחווה.
אם יוסיף ללכלך על עומדו
יאבד את חינו וכבודו
יעולל עד עפר
כשריד די מטריד מזמנים שהיה פה כמעט כמו בכפר.
הוא חרד שיש יום יתעורר
להרגיש שנעוץ בו מסמר
ומכתב מהוקצע שאומר
למזעור נזקי תברואה
ושיפור זרימת תחבורה
נאלץ בקרוב את העץ
ממקום מושבו לחלץ,
שאחר כבוד יועבר
כתרומה למעון על ההר
שם יחבור לצמחים בני גילו
עם צרכים קצת שונים משלו
שיחדיו יבלו בצלו.
כשהעץ כבר אין בו מועיל
גורלו נחתך בעליל
אז בלילה בדמי חדרכם
הרהרו מה קורה אצלכם.
תגובות (0)