תינוק יולד לנו

נישום חדש נולד לנו
במדינה שבכלל לא אנחנו הקמנו
ונפתח לו תיק
של אזרח לא ותיק
וחלקנו דואבים, אבריהם עוד כואבים
לקיים את מאמר חכמי כולנו,
שאין אנו שמחים בילדים שלנו.
ולמי ששואל מה שלומו של הרך,
שנשלף והוסרט מבולבל ומלוכלך
והוצג לקהל גם מבלי שנשאל.
הוא סבל מעקה מאד מזיקה,
שחרצה תסביכים בנפשו הרכה
ונסוג כמו מין צב למצג המורכב
של שנת עריסה
ומעתה יסתפק בחלב או דייסה.
עליו להשתקם וללמוד לעיסה
כמו ילדיהם השמחים של בני האחים
שמשחר ינקות אמונים על דריסה
ונגיסה הרבה יותר גסה
ממזנונם של הכל ועד דלא יכול.
הנ"ל כעת מושקע בבסוס קיומו
ורק אחכ ישקול מה יהיה מקומו
איזה צד יעדיף כשיבוא לגדול,
רמות הימין או שפלות השמאל
או שמא ינון עם שוכני עמקים,
שחולמים על עולם של שדות ירוקים.
אך בזה הרגע עליו להחליט
החלטה לא קלה, החלטה גורלית,
היאך יהיה שמו לאביו ואמו.
עד עכשיו פסל את מרבית השמות
בשל מי שאיננו רוצה להיות.
מקווה שנדע עד יום ראשון
כי כרגע הוא מעדיף לישון.