׳חבר ילדות׳

׳חבר ילדות׳

״אני מתגעגעת לשמיים הכחולים,
אני מתגעגעת ללילות זרועי הכוכבים.
אני כמהה לרחשי הצרצרים המקפצים,
אני כמהה לרשרוש ענפי העצים.

אני נפעמת מצבעי הפרחים הססגוניים,
אני נפעמת מריחות היער הקסומים.
אני מתענגת על מגע הרוח על פניי,
אני מתענגת על חום השמש על זרועותי.

אני נושאת את עיני אל העננים,
אני נושאת את עיני אל הירחים המתחלפים.
אני מאזינה לרחשי הטבע,
ושואפת לראותי את ריח האדמה של הגזע.

אני מתאבלת כי כל שנאמר הוא שקר,
אני מתייפחת בכל לילה עד זריחת הבוקר.
אני מתגעגעת אל האדם שהייתי צריכה,
אני מאוכזבת שתקופת החברות בנינו, זה עתה נגמרה.

אני מאזינה לצלילי הבגידה בשתיקה,
אך עדיין אין דבר שאני עושה,
אני רק בוכה, בוכה ובוכה.

אני מתגעגעת למשחקי הילדים הקטנים,
חסרי צרות ותלאות בחיים.
אני מתגעגעת לחיוכים ולרגשות נסתרים,
מבטים שהצליחו לסלק מעלי את הצללים.

אני כמהה אל מי הים המלוחים,
את עורי הם מגרדים, אך כעת הם מתוקים.
אני כמהה לחיבוקים חטופים,
לבתי עץ על ענפים עבים,
לסודות ומתנות של לבבות פועמים.

אני מצטערת על שמיים אפורים,
אני מצטערת על גשמים בלתי פוסקים.
אני מצטערת על שאיבדתי תקווה,
אני מתנצלת שלי אזלה האמונה.

אני רוצה לצעוק ולהסביר,
שרצוני הוא לא אותך מחיי להסיר.
לא שתוותר על שנינו בקלות,
אלא שתמצא את הקרע,
ואותו תתפור לצמיתות…

אני מתגעגעת אלייך, חבר ילדות.״