_brave_
לפעמים המסגרות של החיים כל כך חונקות, מממ וזה מה שיצא חח

׳כלואה׳

_brave_ 20/09/2013 762 צפיות 2 תגובות
לפעמים המסגרות של החיים כל כך חונקות, מממ וזה מה שיצא חח

׳כלואה׳

״כלואה,
כמו הזמיר.
כלואה,
בין מילות השיר.
כלואה,
מאחורי הברזלים.
כלואה,
בכלוב הציפורים.

כלואה,
כעלובת החיים.
כלואה,
קשורה בחבלים.
כלואה,
אני קורבן של חופש.
כלואה,
תקוותי מעלות עובש.
כלואה,
מוחזקת לבדי.
כלואה,
מביטה בבבואתי.

כלואה,
כמלאך שבוי.
כלואה,
וסודי עוד חבוי.
כלואה,
נכנעת לאויבי.
כלואה,
לא שומעים את תפילותי.
כלואה,
כחפץ שנשכח.
כלואה,
אני עוד לי אברח.

כלואה,
שוקעת מהחובות.
כלואה,
לי כבר אין זכויות.
כלואה,
לא מחפשת חמלה.
כלואה,
רוצה לשוב ולהיות חופשיה.

שבורה,
דבק לי לא יעזור.
שבורה,
רק נואשת למעט אור.

חצויה,
ליבי התרסק לרסיסים,
אלפי חלקים מפוזרים.

יחפה,
עם כנפיים עקומות,
ונוצותיהן נושלות.

פצועה,
הן לא ירפאו לעולם,
פצעים שלא יגלידו אף פעם…״


תגובות (2)

את צודקת.לפעמים אני מרגישה כמו הזמיר שהזכרת בשורה הראשונה,זמיר שכלאו אותו בתוך כלוב,והוא בודד ושר לבד.אני חושבת שהקול היפה שלו,יכול להציל אותו מהבדידות.
זו אני.
את כותבת מושלם! :)
הכתיבה שלך יכולה להמיס כול יצור שחי על פני האדמה.אני אוהבת את הכתיבה שלך,והנה זכיתי לקרוא עוד שיר שלך! ♥

20/09/2013 10:50

תודה לך :) אין לך מושג כמה זה עושה אותי מאושרת, תגובות כמו שלך! עכשיו העלית לי נקודה למחשבה, למצוא משהו שיציל אותי :]

20/09/2013 10:52
1 דקות
סיפורים נוספים שיעניינו אותך