׳שלוש ציפורים׳ – שיר שני

״על גבי שלוש ציפורים,
לכל אחד מהיקירים,
שנשארו ועזבו
והמריאו לשחקים.

על גבי שלוש ציפורים,
קעקועים חקוקים,
של זיכרונות עצובים,
שנוצרו בזכותי.

על גבי שלוש ציפורים,
לזכר אלו שעזבתי,
הוקרתי, אהבתי,
והשארתי מאחור.

על גבי שלוש ציפורים,
ללא בית, ללא מקום מסתור.
שלוש פינות אפלות, 
נטולות אור.

על גבי שלוש ציפורים,
אליהן לא אפסיק להתגעגע.
על גבי שלוש ציפורים,
שנחקקו בכאב מייגע.

על גבי שלוש ציפורים,
אך החרטה איננה.
על גבי שלוש ציפורים,
שלא ישובו הנה.

על גבי שלוש ציפורים,
ואותן תמיד אזכור.
על גבי שלוש ציפורים,
אותן לעולם אנצור.״