שיר הטרמפיסט

05/10/2012 834 צפיות תגובה אחת

שיר הטרמפיסט
אני רועד מקור
וזהו יום אפור
תודה לך שעברתה פה
מבלי לעצור.
הרמתי את היד,
וראיתי שהסתכלתה.
אבל אתה המשכתה לנסוע
באמת תודה שהתעלמתה

תודה שחייכתה
ועשיתה שלום
אני באמת שמח שזה מצחיק אותך.
תודה שכמעט ודרסתה אותי,
אני משוכנע שמהצד שלך זה מבדר
תודה שהשפרצתה עלי מים מהכביש
ותודה שחלפתה מהר.
תודה שהעמדתה פנים שאתה לא רואה
והסתכלתה לכיוון השני
אני מקווה שלפחות אתה מאמין לשקרים של עצמך
ושהמצפון שלך נקי.
תודה שסימנתה לי שהאוטו מלא
ושאין לך אפילו מקום אחד,
תגיד לי, מה אני נראה לך?- מטומטם?
אני הרי רואה שאתה שם לבד

אז נכון, עובר פה אוטובוס
אבל אין לי הרבה כסף, וגם לך יש מקום.
נכון, אתה באמת קצת ממהר,
אבל גם אני רוצה להגיע הביתה היום.
נכון שאתה לא חייב לי כלום,
ונכון שאין לי זכות להתלונן,
נכון שזה האוטו שלך,
וזכותך לא לעזור, וזכותך להתעלם.
אבל אחי,- לא תמיד ישבתה על ריפוד נוח עם חימום מבוקר
אחי,- גם אתה הייתה תקוע פעם באיזה מקום אפור וקר.
גם אתה פעם עמדתה לבד, והושטתה יד לעזרה
אפילו עם לא לצד הכביש-
זאת רק תפאורה שונה.
אני משוכנע שגם אתה היתה פעם זקוק לסיוע מאיש זר
כשהייתה תקוע לבד, באיזה מקום אפור וקר.

אז איך זה?
איך זה שאין לך טיפת הזדהות?
איך זה שאתה לא מבין,
ולא רואה פה את גורם ההדדיות?
למה אתה חולף על פני בכזאת מהירות?
יכול להיות שחלונות עבים ורדיו
הצליחו לקחת לנו את האנושיות?…


תגובות (1)

וואו, אתה כותב ממש יפה! החרוזים קלילים והרעיון מציאותי ונכון,
אתה צודק, לפעמים אנשים לא רואים את מה שאתה רואה, הם לא מכניסים את עצמם לנעליים של השני ומבינים למה הם גורמים כשהם מפנים את הגב לאחר ומתעלמים, וזה נכון גם לגבי כל כך הרבה נושאים אחרים…
עצוב אבל נכון…
תמשיך לכתוב! =)

06/10/2012 20:48
2 דקות
סיפורים נוספים שיעניינו אותך