…..it up to you

הוא ישב לו בודד
מבחנתו העולם בו בוגד

מסביבו הכל היה ורוד
אבל הוא לא הבחין בזה עוד…

ציפורים מצייצות
קרני שמש מבעד לחלון מציצות

שמים מאירות לו פנים,
ואת כל הטוב שיש – אינו מפנים!

הוא היה מודע, – שלכלום לא יגיע בגלל העצב
הוא צריך קצת להמעיט את הקצב..

אבל יכול הוא לא!
אחרים לא מבינים מה קורה בתוכו…
בתוך הלב,
עמוק הוא חוש:
תמיד יהיה ככה, כואב?

הוא ריחם על עצמו- רחמים עצמיים
אינו יודע מה קורה לו בחיים..

הוא מתבודד
שוב מרגיש בודד..

הוא ניגש לעבר החלון
להיות מאושר בשבילו זה חלון..

חברים יש, אין לו בכלל חוסר.
"אז למה אני ככה?" לעצמו אומר

מבעד לחלון שלו כל נראה אחרת
כולם שמחים מאושרים, ועוד כאלה שחיים בסרט!?..

הגיע הזמן, כעט השקיעה..
ואת מחשבתו ויומו במה השקיע?!

הוא הבין, והוא ישתנה..
הוא רוצה..
מקווה..
מאמין..
שזה עוד לא יקרה!!

***