פיכה דאומה בפשה הכופה-כיפה אדומה בשפה הפוכה

עַפַּם חַאַת תַהְיַה דַיְלַה טַנְקַה. בַסְתַא לֵשַה פַתְרַה הַל בוֹכַּע דַאוֹם, וְעֵמִיל דאוֹם וְכַלֵן לוּכַּם רַקְאוּ הַל פִּיכַּה דַאוּמַה.
פעם אחת הייתה ילדה קטנה. סבתא שלה תפרה לה כובע אדום, ומעיל אדום, ולכן כולם קראו לה כיפה אדומה

מוֹי חֵאַד לַחְתַה בַסְתַא לֵש פִּיכַּה דַאוּמַה
יום אחד חלתה סבתא של כיפה אדומה

רַקְאַה מִאַא לֵש פִּיכַּה דַאוּמַה לְפִּיכַּה דַאוּמַה וְרַאַמַה הַל: פִּיכַּלֵה, בַסְתַא אֵמוֹד אֵמוֹד לוֹחַה. נַאִי צוֹרַה שֵלִכְתִי לֵאֵיַה וְבַיתִאִי הַל לַס מִע מַהוֹן בְרַדִים: תַקְמַמִים, גוּיַעוֹת, חַלְמַנִיוֹת, לַפְוִים, וְתְשִיַה. בַלַא זִהַתַיְרִי דַיְלַתִי מֵהַאֵזֵב הַעַר.
קראה אמא של כיפה אדומה לכיפה אדומה ואמרה לה: כיפלה, סבתא מאוד מאוד חולה. אני רוצה שתלכי אליה ותביאי לה סל עם המון דברים: ממתקים, עוגיות, לחמניות, ופלים, ושתיה. אבל תיזהרי ילדתי מהזאב הרע

צַיְאַה פִּיכַּה דַאוּמַה לַעַיַר. תִפּאוֹם פַקַץ הַאֵזֵב.
יצאה כיפה אדומה ליער. פתאום קפץ הזאב.

אֵלַן תַא לוֹהֵכֵת אַשַל הַאֵזֵב תֵא פִּיכַּה דַאוּמַה?
לאן את הולכת כיפה אדומה שאל הזאב את כיפה אדומה.

בַסְתַא לוֹחַה. נַאִי לוֹאֵכֵת לֵבַסְתַא. נַעַתַה פִּיכַּה דַאוּמַה
סבתא חולה. אני הולכת לסבתא. ענתה כיפה אדומה.

וְהַמ שֵי כַל בַּלַס פִּיכַּה דַאוּמַה, אַשַל הַאֵזֵב
ומה יש לך בסל כיפה אדומה, שאל הזאב.

שֵי יִל תַקְמַמִים, גוּיַעוֹת, חַלְמַנִיוֹת, לַפְוִים, וְתְשִיַה, נַעַתַה פִּיכַּה דַאוּמַה.
יש לי ממתקים, עוגיות, לחמניות, ופלים, ושתיה. ענתה כיפה אדומה.

צַר צַר צַר הַאֵזֵב לֵא בַסְתַא. קוּט קוּט קוּט פַדַק בַלֵדֵת.
רץ, רץ, רץ הזאב אל סבתא. טוק, טוק, טוק דפק בדלת

הִי מֵז? אַשַלַה בַסְתַא.
מי זה? שאלה סבתא.

וֹז נַאִי פִּיכַּה דַאוּמַה נַעַה הַאֵזֵב.
זו אני כיפה אדומה ענה הזאב

תַפּוּח מַאַרה בַסְתַא.
פתוח, אמרה סבתא.

כִנְסַן הַאֵזֵב וְרַטַפ תֵא בַסְתַא. פַקַץ הַאֵזֵב לַטִימַה לֵש בַסְתַא וְכִּיחַה.
נכנס הזאב, וטרף את סבתא. קפץ הזאב למיטה של סבתא וחיכה.

אַבַּה פִּיכַּה דַאוּמַה.
באה כיפה אדומה.

קוּט קוּט קוּט פַדְקַה בַּלֵדֵת.
טוק, טוק, טוק, דפקה בדלת.

הִי מֵז? אַשַל הַאֵזֵב.
מי זה. שאל הזאב.
וֹז נַאִי פִּיכַּה דַאוּמַה, נַעַתַה פִּיכַּה דַאוּמַה.
זו אני, כיפה אדומה, ענתה כיפה אדומה.

תַפּוּח מַאַר הַאֵזֵב.
פתוח אמר הזאב.

כִנְסֵנַה פִּיכַּה דַאוּמַה ואַשַלַה: בַסְתַא בַסְתַא, מַלַה שֵי כַל נֵיְעַיִים לֹכ לַך דוֹלְגוֹת?
נכנסה כיפה אדומה ושאלה: סבתא סבתא, למה יש לך עיניים כל כך גדולות?

דֵכֵּי שֵכוּאַל אִרְלוֹת תוֹאַך תוֹיֵר בוֹט, מַאַר הַאֵזֵב.
כדי שאוכל לראות אותך יותר טוב אמר הזאב.

בַסְתַא בַסְתַא, מַלַה שֵי כַל זֹנְאַיֵים לֹכ לַך דוֹלְגוֹת? אַשַלַה פִּיכַּה דַאוּמַה
סבתא, סבתא, למה יש לך אוזניים כל כך גדולות? שאלה כיפה אדומה.

דֵכֵּי שֵכוּאַל לִמְשוֹע תוֹאַך תוֹיֵר בוֹט, מַאַר הַאֵזֵב.
כדי שאוכל לשמוע אותך יותר טוב אמר הזאב.

בַסְתַא בַסְתַא, מַלַה שֵי כַל נִישַיְים לֹכ לַך דוֹלְגוֹת? אַשַלַה פִּיכַּה דַאוּמַה
סבתא סבתא, למה יש לך שיניים כל כך גדולות? שאלה כיפה אדומה.

דֵכֵּי שֵכוּאַל לִבְעוֹלַ תוֹאַך! עַצַק הַאֵזֵב, וְרַטַפ תֵא פִּיכַּה דַאוּמַה.
כדי שאוכל לבלוע אותך! צעק הזאב, וטרף את כיפה אדומה.

לַהַך הַאֵזֵב שִילוֹן.
הלך הזאב לישון.

אַבּ יַצַד. תִכְּהַסֵל הַיַצַד בַלַחוֹן וְאַרַה תֵא הַאֵזֵב.
בא ציד. הסתכל הציד בחלון וראה את הזאב.

כִנְכַס הַיַצַד, וְרַיַה בַּאֵזֵב – מוּבּ מוּבּ מוּבּ. צַיְאוּ פִּיכַּה דַאוּמַה ובַסְתַא בֵּקִירוּדִים וְבֵּלִידוּגִים.
נכנס הציד, וירה בזאב – בום, בום בום. יצאו כיפה אדומה וסבתא בריקודים ובדילוגים.

פּוֹה, פּוֹה, פּוֹה, הַל, הַל, הַל.
הופ, הופ, הופ, לה, לה, לה.

פוֹס הַפִּיסוּר, דוֹתַה בַּרַה.
סוף הסיפור, תודה רבה.