ההפתעה ~ האתגר היומי

אנה פתחה תדלת וראתה שהביית ריק.
לא היה שם נפש חייה אפילו הכלב שתמיד רק אלייה לא היה, גם כל הראיטים היו חסרים שם, הביית היה שומם ואפל, אנה היתישבה איפו שפעם הייתה הספא האהובה אלייה שתמיד ישבה שם עם ג'ון, הם צחקו על הספא, היתנשקו, והחליפו סודות.
אנה חשבה זמן ממושך על ג'ון ואיפה הוא יכול להיות, "אני הייתי בפריז רק שבוע הוא לא היה יכול ליבגוד בי נכון?" שאלה את עצמה.
אנה היתלכה בכל הביית בסלון איפו שהם ראו סרטים וכשהסרטים היו מפחידים הם היתקרבלו וג'ון נשק לה, במיטבח איפו שם אכלו תמיד דיברו וצחקו, בחדרים איפו שתמיד רצו וצחקו כמו ילדים קטנים איך היא מיתגעגעת אליו ולזה.
החצר הייתה שוממת ועץ הדובדבן שלהם נעלם לו, הוא אלך לו, כל שנות אהבתם ירדו לתימיון.
אנה אלך גם לכניסה איפו שהם תמיד ניפרדו ושהוא לא רצה לעזוב אותה אפילו עם זה היה לדקה או לשנייה, וגם פה היא ראתה אותו בפעם האחרונה.
אנה היתישבה על הריצפה נישאנה על הדלת והתחילה ליבכות היא מיתגעגעת לג'ון, ואיך שהוא היה מנשק אותה ברכות, ואיך שהם אלכו יד בי בחצר בבית ובכול מקום.
"ידעתי שזה רעיון רע לינסוע" אנה אמרה בין היתיפחות.
"ג'ון אני מיתגעגעת" היא אמרה שוב ואז נישמעה דפיקה בדלת והיא חשבה שזה ג'ון שבא ליקרוא לה.
"ג'ון!" אנה צעקה כשהיא פותחת תדלת אבל היא לא ראתה את ג'ון היא ראתה מישהו שהיא לא מכירה.
"מי את?" הוא שאל
"אני אנה. אתה יודע איפו ג'ון?" אנה המפוחדת רצתה את ג'ון שלה בחזרה
"סליחה אנה. אבל ג'ון מת בתאונת דרכים" הוא אמר בעצב
אנה הייתה בשוק היא רצה החוצה ובכתה הרבה זמן עד שהיא לא יחלה יותר ליבכות היא חשבה ואז ידע שהדבר היחיד שהיא יכולה לאשות זה למות ולהיצתרף אליו.
אנה אלך לצוק "הנה ג'ון אני באה אלייך" אנה צעקה לשמיים ואז קפצה.
"רגע אנה" מישהוא צעק ותפס אותה מיליפניי שתיפול.
"תעזוב אותי" אנה צעקה מיתפתלת
"תיסתקלי אליי" אמר קול מוכר אנה היסתובבה וראה את ג'ון
"ג'ון היתגעגתי" היא צעקה וחיבקה אותו חזק.