אוריין ניסתה לא לחשוף כמה היא פוחדת. זה היה קשה, במיוחד לאור העובדה שהיא נמצאת במקום שייחלה לא לחזור אליו. אוריין צעדה בדממה במבוך המסדרונות של המפעל כשחמישה שומרים לפחות […]
הוא תופף בידו בעצבנות על רגלו, מציץ מידי פעם בשעון. עוד חמש דקות הפגישה שלו. קשה לקבוע פגישה עם אדם כמו מר סמואל, במיוחד כשהוא מודיע שהוא לא מעוניין לדבר […]
זה היה מצחיק, לראות את ההלוויה של עצמי. מגישת החדשות מאתמול לא שיקרה, באמת הייתה לי הלוויה למחרת בבוקר. והפעם גם הייתה להם גופה לאומת אתמול. אתמול עוד חייתי, עוד […]
צירוף מקרים- בלו התעוררה מטושטשת בזרועותיו החבוקות והמגוננות של אחיה. "את בסדר?" הוא שאל ורכן מעל ראשה. "אני… מרגישה כאילו חטפתי זעזוע מוח…" ענתה ושפשפה את ראשה שפעם מכאב. היא […]
-יוני- אני חושב לעצמי תוך כדי חיוך, החלטתי שזה הזמן שלי לפעול, יש לי דרך פנויה, דרך ללא מעצורים, חיפשתי פתרון להיות חבר שלה, והפתרון הגיע אלי על מגש זהב, […]
החלטתי שזה הזמן להסביר את עצמי . " התבלבלתי בדרך , וגם נפלתי באמצע והייתי חייבת ללכת לשירותים כדי לשטוף את הדם , ואני מצטערת כל כך… אני אבין אם […]
מאה שאלות ואפס תשובות . שואלת , לא מוכנים לענות . מסתגרת עם עצמי , לא יודעת על מי לכעוס . העיקר , לכעוס . שידעו שאני פה , קיימת […]
ילדה קטנה ישבה על ספסל בבית קברות בו קרוב משפחתה חסל ילדה קטנה בכתה על קברו רצתה שיחזור לחזור להיות איתו ילדה קטנה ברחה לביתה לקחה היא סכין רצתה למותה […]
ברק ישב ליד המיטה , משחק עם הכדור הכחול שלו בידו . " ברק ? " אני שואלת אותו , פוחדת מהתשובה . " כן ? " הוא עונה לי […]
הלילה הזה היה שונה לא הייתה נפש חיה אחת…. אמרתי נפש חיה. השוטרים עדיין חיפשו אותי . התחמקתי וטיפסתי על גג בניין . הייתי מלאת זעם ונקמה על מה שהוא […]
יש אנשים שרואים את המוות כשלד עטוי גלימה שחורה כשחרמש ארוך וחד אחוז בידו. "לאחר שמתתי גיליתי מה יש אחרי." יש אנשים שרואים את המוות כחלל של כלום. חלל בו […]
•אביגיל• אנחנו מכירים מאיפשהו?" שאלתי. אני יודעת שהוא מוכר לי, וזה פשוט עמד לי על קצה הלשון, ופשוט לא ידעתי. "יודעת מה?" הוא העיף מבט אליי וחייך, "פשוט תשכחי ממה […]
פרק 4 "ואת תישבי ליד האמממממממ רועי" "ואני גם ממש יודעת מי זה" אמרתי בציניות "אווץ' נפגעתי שקד" אמר מישו וראיתי את רועי "שתוק רגע רועי אני מחפשת את רועי" […]
היא מביטה בו והתשוקה בוערת בעצמותיה, עיניה מהופנטות ממראהו, היא נושכת את שפתייה וכל חלק בגופה זועק לעברו, חושק בו. היא כמהה למגע שלו. הוא מתקרב אליה, מרפרף בידיו על […]
אני יושבת על הכיסא שלי בשולחן הגדול, מקשיבה לקולות הסועדים האחרים. מבטי חלול, ריקני. קולות שמחה, צחוק, ולעג, נשמעים מכל הכיוונים. ראשי הולם. המחוך לוחץ עליי, מונע מחמצן להגיע לריאותי, […]
הטבעת ספינה מלאת אוצרות הותרת גלגל יחיד על גופי ונסחפתי אל הלא נודע בתפילה שטבעת איתה ובכל זאת אם אדע אבכה על מותך האם ביכולתך להביט בעיני האם ביכולתי לשמור […]
אתה הקול- פרק 4 היום שלי התחיל מהשקמה מוקדמת מאוד שנועדה לעבודות העונש שנותרו לי, והסתיים בעבודות העונש האחרונות. הוא דווקא היה יום נחמד, נטול הצקות, וביליתי בו את רוב […]
"מבחנים? חשבתי שסיימתי עם הבית ספר דור" אמרתי בייאוש מחזיקה כוס שוקו בין שתי ידיי. "זה לא ממש מבחנים. יותר כמו ללמוד איך להיות קצינה" אמר כשידיו מייבשות את שיערו […]
פרק 11 – אולי יש לב "אני לא מאמינה! מכולן, היא! אחותי הפאקינג קטנה!" אמרתי בזעם והתיישבתי במקומי הקבוע בכיתה, שהיה לצד ליז. "אני חושבת שאת לא צריכה להתעצבן כל […]
התנשמתי בכבדות וקמתי על רגליי, נאחזתי בחזי שעלה וירד בקצב מטורף וגם ליבי פעם בחוזקה והכאיב לי. קאי קם באיטיות והביט בשעון, שמתי לב שהדירה חשוכה לגמרי חוץ ממנורת הקריאה […]
האור הבהיר הכאיב טיפה לעיניי אבל זאת הייתה הבעיה הכי פחות חשובה עכשיו, "מ-מה, א-איפה אנחנו?" בקושי הצלחתי להרכיב משפט מרוב התדהמה שלי, קאי פקח את עיניו באיטיות ואנחת שלווה […]
את הרעש של אותו יום אני לא אשכח לעוד הרבה הרבה זמן. אני לא יכולה אפילו לתאר את מה שאני מרגישה. את מה שאני חושבת. את מה שעשיתי. הכנות שלך […]
פרק 25- מנקודת המבט של אלינור- דפקתי בדלת של בית משפחת פלח. הייתי רטובה מסופה מטורפת שפרצה. ועכשיו סוף מאי. אחרי שיחה עם אמא שלי, שעשיתי ככל שביכולתי כדי לדבר […]
כמו אדם שמחכה על הכיסא החשמלי אני ישבתי על הכיסא איש הוריד את השלב הוא הוציא ממני את רגשותי, הוציא ממני את כל כולי כעת אני לא מרגישה אהבה ולו […]
פרק ראשון •מיתר• "כל הכבוד סקיפר, אתה בטח עייף " מלמלתי וליטפתי את פרוותו הנעימה של סקיפר, הסוס שלי. משכתי אותו בעדינות לכיוון חבית המים וחיכיתי שהוא יסיים לשתות. הורדתי […]
כבר נמאס לי מהכל צעקות אני שומעת שלא מכוונות אליי אבל אני יודעת שבלב שלי הן פוגעות חזק נאמס לי כשהיא צועקת נמאס לי מהריבים מתי אעזוב אותך? מתי יפרידו […]
מנקודת המבט של נועה יצאתי מחדרי לבושה כבר בבגדי בית ספר… כשירדתי שון ישב ושתה את הנס שלו,אבי כמו תמיד דיבר בטלפון שלו ואימי הייתה עסוקה בהכנה לארוחה של הערב…כמה […]
*רק להבנה כללית; ניקולאי [ניק] הוא בן 17, דייוויד [דייב] הוא בן 24 *מכיל תוכן סלאש [אהבה בין שני בנים] [תירגעו, לא מכיל תוכן מיני יותר מנשיקה] *למען האמת, הדמויות […]
את היום הזה לעולם לא אשכח. לעולם לא אשכח את היום הזה. את היום שהצלחתי להוריד גשם מבלי להתאמץ בכלל. את היום שבו חיפשתי לחשים משעמום וניסיתי אותם. לעולם לא […]
