ג'ייד ניסתה לשלוט בכוחות שלה במשך חמש שנים. אם אתם קוראים את זה – זה כנראה לא ממש עבד. הרצוי: לחיות. המצוי: אממ… לא ממש. "אתה בטוח בנוגע לזה?" שאלתי […]
– – – היא יושבת בקצה ענף של עץ זית. עיניה הדומעות מתבוננות בורד ששקע מעט בחול הרך של הים. עלה כותרת אחד כבר הספיק להתנתק מהפרח ולעוף ברוח החמה. […]
*********************************************************************************** "תרגיש כמו בבית" אמר לי שלומי ומיד התפנה לחבורה שלו בצד. לא הבנתי למה הסכמתי להגיע לכאן. לא הבנתי למה הסכמתי לגור עם ספיר. "קח הנה תשתה אחי" נתן […]
נ.מ רוי הגעתי למשרד של בוריס, חושב על מה הוא כבר יכול לדבר אתי. דפקתי בדלת, לא מתוך נימוס, פשוט לא רציתי להיכנס ולראות מישהי נמרחת עליו. בוריס צעק:"פתוח" ונכנסתי […]
אני אריאל מחר אני עולה לכיתה א׳ יש לי פיחודים ככה אני ואמא שלי קוראים לפחדים שלנו אמא שלי אמרה שגם פחדתי לפני שהיתי בגנים ומאז יש לי הרבה חברים […]
הלילה חוזר ואני ישר מיתאורר זה לא ידוע למה וכשה עוצם עיינעים אז אני חולם שאני בבנייאים עם כובע ומחט מתחיל לי שוב הקדחת ושוב זה יוצה לי מהלב אני […]
ידה מותחת חיוך על פניה, ויוצרת גומה שמחממת ליבה של גופה קרה, כשידה עוזבת את פניה כמו יהלומים שקנתה, גם את חיוכה זייפה.
נשימות עמוקות ורועשות. אדי קור יצאו מפיה. אריה אחזה בידה הגדועה, מתאמצת לבלוע את הכאב ולהוריד אותו במורד גרונה. כל המקום היה חושך מלבד חור עגול מעל ראשה. היא מיששה […]
נזרקת חכה במורד הנהר לעבר אגם חרישי מלא אוצרות חיים. חבוש כובע קש ודלי לכאורה יצא העירה איש העיירה. עטוף בדגיו שמשה לא מכבר, צעד וצעד במעלה הנהר. כשהגיע, הוריד […]
אני לא מבין אותה. כאילו, בדרך כלל אני לא מבין בנות, אבל אותה אני לא מבין במיוחד. נדמה כאילו יש לה פיצול אישיות. רגע אחד מחבקת ומנשקת אותי ובפעם הבאה […]
שישה גברים יצאו ביום בהיר אחד לחטוב עצים ביער, במטרה למכור אותם בכפר שבצדו השני ולהרוויח כסף עבור משפחותיהם. הם עבדו במשך מספר שעות וכמעט שסיימו את מלאכתם, אולם לפתע […]
שועל אחד הרגיש שהוא חייב לקחת חופש מתפקידו אחרת הוא כבר לא יוכל לתפקד ולכן הוא חייב להתנתק קצת מהתפקיד ולקחת חופש ולצאת מהיער. הגיע אותו שועל לאריה מלך היער […]
היה זה עוד יום רגיל בעיר הקטנה והעלובה בה אני נמצא. כרגיל, אני הייתי באמריקן פיצה, טוחן מגש שלם של פיצה עם אננס לבדי. שיחקתי פוקימון גו, אך לצערי, יש […]
"שמעתם?" הוא נכנס לכיתה, מתנשם ומתנשף. "מה קרה?" חבריו לכיתה התקהלו סביבו לצד הדלת. "זאת ניקול… היא מתה," הוא השפיל את מבטו. ההתלהבות החלה להעלם. מוכי הלם וצער, התיישבו חזרה […]
"לורי, קרה פעם שעבדת עם מישהו על משהו ממש קשה, השקעת בו את כל הכוח, אבל בסוף קיבלת קמצוץ של קרדיט, ומי שעבד איתך קיבל את כל השאר?" שאל ספאז. […]
הסיפור הבא או שמא משל, עוסק באפרוח או שמא גוזל. טרם למד לעופף, המסכן, כאשר בטעות נפל מן הקן. "הצילו! הושיעו!" זעק לכל עבר, "קר כאן מאוד, ולאִימִּי אין זֵכֶר". […]
תמיד אני אומר לו איך אני מחכה שתהיה בצבא שיהיה לך רובה גדול כזה שבאמצע הלילה אקח וארוקן לך מחסנית על הצוואר תמיד אני אומר לו איך אני מחכה שתהיה […]
לפני שנים רבות , חיו בעכו שני אחים . האחים ירשו מאביהם שדה חיטה גדול . כל שנה הם חרשו , זרעו וקצרו והתחלקו שווה בשווה בתבואה . לאח הבכור […]
************************************************************************************ יום שישי (אתמול) "נו כבר הכנת שולחן?" שאל אותי אודי. "לא." "הבנתי אתה קודם מכין את המיטה, אתה גאון!" הוא הוסיף. "טוב די אודי היא לא מגיעה בסוף" אמרתי […]
"מה אתה רוצה חמוד?" הלב שלי צנח. מעולם לא אהבתי שפנו אליי ככה. עמדתי בשקט, בלי להוציא הגה, מול מוכר הגלידה הצעיר למדי, ולא הצלחתי להבין מה כל כך חמוד. […]
ג'יימי התבונן בכל אחד מעשרת הנערים והנערות שעמדו מולו, מבולבלים, מפוחדים ומסוקרנים. הוא לא אהב את המבטים שנעצו בו. הייתה לו הרגשה כאילו ששופטים אותו – והוא שנא את זה. […]
אלינה התיישבה מחדש לכתוב על הקלף, גבה כבר החל לכאוב לה עקב הישיבה הממושכת לשולחן העמוס בספרים וקלפים. כתבי עת רבים נחו על השולחן, חלקם פתוחים וחלקם כמחכים לרגע השימוש […]
בן הרצוי למצוי בן הטפל לעיקר. אני מנסה. מנסה למצוא את האיזון בן הרצון להיות לבן הרצון להסתתר. להיות, זה להיפתח, להיות חשוף לפגיעה. להסתתר זה לברוח מהפגיעה שפגעה. כשאתה […]
ביקורות לשלב 3: נ.ר 5 הפרק עצמו היה מותח ומעניין, ולפי מה שכתבת בתגובות הבנתי שנכתב בשעה מאוחרת, אז אני אתעלם משגיאות הכתיבה (כל- > קול, דרך אגב). נראה שהאתגר […]
כשהתעוררתי הייתי עדיין אפופה בהרגשה מיסתורית, ומוחי כמו ניסה להזכר בארועי היום הקודם. מסיבה כלשהי, גברה בחזי ההרגשה שנמחק מזכרוני אירוע חשוב. כיווצתי את גבותיי וניסיתי להזכר. "איך את מרגישה?" […]
פרק חמישי- כולם הביטו בארטמיס, אפילו היצור נראה המום לרגע. בעצם, כמעט כולם – מבטה של טיילור פנה אל עבר השער וגבתה התרוממה בשאלה כאשר היא הבחינה בצל שחמק מן […]
כשהיא תקועה בתוך תא אטום, חשוך, קר וחסר חיים, הדבר האחרון שציפתה שיקרה הוא שמישהו יקרא לה מעבר לדלת. קודם כל, נשמעה דפיקה חלושה שנדמה היה כאילו הייתה חלק מהדמיון […]
"העבודה שלנו היא להציל כמה שיותר אנשים. לפעמים זה לא כולל את כולם."- סטיב רוג'רס, קפטן אמריקה "אתה בטוח שאתה לא צריך עזרה?" היה אמור להיות הרמז הראשון של טאי […]
אני אוהב כשאימא שלי צוחקת, אני אוהב את הצחוק המתגלגל, החיוך הבטוח והקמט הקטן, שמציץ ליד העין הנוצצת. אני אוהב כשאימא שלי צוחקת. אני אוהב את תחושת החמימות, את הביטחון […]
אני קם מהמיטה היותר מדי גדולה בבית מלון. אני שומע את הטלפון שלי מזמזם אבל אין לי כוח לענות. אני יוצא ממיטתי והולך להתקלח. שאני חוזר הטלפון עדיין מצלצל אני […]
