פרישה? הפסקה? i don't know!
חדי העין מבינכם בוודא שמו לב שאני הצפתי בימים האחרונים את האתר בסיפורים נוראיים של דקה. תנו לי לחסוך לכם ולומר, לא. לא היה לי פרץ השראה. לא רציתי לכתוב כמו הרוח.
יש לי מחסום כתיבה נוראי, לא מבחינת רעיונות אלא מבחינת הכתיבה עצמה. כבר במשך הרבה זמן יש לי את הבעיה הנ"ל. אני מנסה להפיל את המחסום בעזרת קטעים, אבל במקום לעזור החומה נעשית חזקה יותר והסיפורים מתדרדרים.
וכן, קצת נמאס לי.
תוסיפו לזה את העובדה שרק יוקי טורחת להגיב על הסיפור בהמשכים שלי…
אני לא רוצה לפרוש, אני אוהבת את האתר
אבל אני כבר פוחדת לכתוב
זה יוצא זוועה
אני מצטערת.
תגובות (46)
לא!!!!!!!!! בשם פוסידון לא!
אתה במילא לא קורא את הסיפור שלי, והכתיבה שלי לא משתפרת, וזה לא שאני לא אבוא להגיב מדי פעם…
אבל… כיף לדבר איתך… סתם להיות איתך… פשוט כיף כיפי…. מה רע בזה? גם לי היה את זה, חכי שזה יחזור עד אז תעסיקי את עצמך באתר, אם אין לך השראה, אז אין פשוט תיהיה איתנו, זה עוזר, וגם ליראות גוליבור…
זה לא שאין השראה. השראה יש והרבה. הבעיה היא שאני לא מצליחה לכתוב כלום. אני לא מסוגלת. אני מרגישה אני עומדת למות כבר בנוסף למה שקורה בעולם האמיתי ואני לא יכולה יותר.
אז בלי עולם אמיתי, קחי הפסקה, ותחזרי. אני צריך אותך פה! צריכים מישהיא כמוך פה! :׳<
אני לא מסוגלת ממש לקחת הפסקה לא מפה ולא משם. והכל קורה בבת אחת. ואני נכנעת.
שמת לב שאתה היחיד שעדיין רוצה אותי כאן? כל השאר כבר וויתרו… אני מבינה אותם ^^
וויתרו?
אני לא וויתרתי.
לאאאאא
את הבן אדם הכי קרוב לי באתר.
אני הקדשתי לך שיר.
אני קיבלתי את פנייך עם חיוך וחיבוק
אל תשברי, אל תנטשי אותי.
תודה יוקי, את מעודדת אותי ^^" אני לא יודעת, אני חושבת על הפסקה קצרה אל קשה לי לעזוב כי אני אוהבת פה הרבה אנשים…
יש לך משימה!
את הולכת לקרוא את השיר שהקדשתי לך ואת ה"יוקי" שהקדשתי לכולם.
מתאפסת על עצמך.
מבינה שזה משבר שיחלוף ושאנחנו לא יכולים בלעדיך ואז את כותבת מכתב סליחה על נסיון לרצח חברים יקרים והכול שב על מקומו בשלום.
קראתי.
עכשיו אני מלאת קנאה באנשים שמסוגלים לכתוב כמו שצריך כשאני תקועה עם הקללה הזאת.
את נזק לעצמך.
צאי מזה כבר!
לא צריך לכתוב כול יום.
וכתיבת סיפור בהמשכים זו משימה קשה.
שכול מי שבאמת תורך במלאכה יודע שכול פרק זה לפחות יומים אם לא יותר. בדרך כלל יש מחסומי כתיבה במצבים האלה.
אני כבר הרבה זמן מנסה לצאת מזה, אבל הגעתי לתקופה הזאת שהכל נשבר. שאני לא יכולה יותר לשקר לעצמי ולומר שאני אוהבת מה שאני כותבת, או להסתכל על הציור שלי ולומר הוא יפה. אני לא מסוגלת עוד לראות משהו שאני עשיתי ולומר "זה לא רע" כי זה רע ואני שקרנית גרועה.
במיוחד בכתיבה שלי.
אני מאכזבת את עצמי.
ואותך.
ואת כולם.
אני מכירה את זה. אבל את צריכה לזכור, שאת עדיין יכולה להגיב, להעיר, לחפור, להטריד אנשים, להחזיק סכין קצבים וירטואלית..
בנוסף, יש לי קטעים שיש ביניהם פער גדול של זמנים, וגם באיכות. תקראי מתישהוא את "היצור" או אחד מסביבות הזמן שלו ותראי את ההבדל בקלות. לפעמים יש יותר, ולפעמים אין. הגדולה היא להמשיך בכל זאת. מקסימום – תשפרי אח"כ. רוב מה שכתבתי (לא שכתבתי כל כך הרבה, אבל זרמי איתי לרגע) כתבתי לפני כן בדרייב או בנייר. כלומר שקראתי ושיניתי כמה פעמים.
בכל מקרה, כשתחזור אלייך הכתיבה – תוכלי לשפר את מה שכבר יש לך במקום להתחיל הכל מהתחלה.
בנוסף, אני חושבת שההידרדרות היא מהפרץ הזה.
אני לא יודעת ממה ההתדרדרות, אלו רעיונות ישנים שתמיד היו שם ועכשיו אני מנסה אותם, זה לא שפתאום יש זרם ענק של רעיונות… אני לא יודעת, אני כבר באמת לא יודעת, אני לא יודעת מה קורה איתי ואיך ואיפה לא בכתיבה ולא בעולם האמיתי, וכבר נמאס לי שלא הולך, ואני רוצה שילך, וכלום לא הולך, בשום, פאקינג, מקום לא משנה כמה אני מנסה ונמאס לי מזה.
סליחה, אין לזה שום קשר למה שכתבת.
זה בסדר :)
את יודעת מה קרה לי פעם? היה לי סיפור. עלילה, דמויות, התחלה, עולם.
אתחלו לי את המחשב והקובץ נמחק.
ואז במשך מלא זמן פשוט לא יכולתי לכתוב מילה. כל פעם שניסיתי לשחזר – זה יצא נורא. פשוט ככה.
אבל בסופו של דבר, יוצאים מזה.
ואני מתכוונת לזה שפירסמת קטע בשעה. קצת כאילו סיימת ושחררת, בלי לעבד את זה קצת. יכול להיות שזה גורם לזה קצת.
אני עובדת על זה, אבל זה יוצא כל כך זוועה ואז אני עוברת על זה ומנסה לתקן אבל זה פשוט יוצא גרוע יותר… ואז פשוט חבל לי למחוק את זה כי הכרחתי את עצמי לשבת ולכתוב את זה… ואני פשוט לא יכולה לכתוב… ואני לא רוצ לצאת להפסקה כי ההפסקה האחרונה שלי הייתה ארוכה מדי וחזרתי חלודה להחריד…
כבר כואב לי לקרוא מה שאני כותבת…
חזרתי לשם…
לדעתי, זה לא הפתרון. אם ככה, זה פשוט ימשיך באותה הדרך. את תפרשי, תחלידי, תשתפרי בהדרגה, תגיעי לשיא, תידרדרי ותפרשי שוב. זה קצת חבל, לדעתי.
אתה באמת רוצה שאני אראה לך איזה קטעים גרועים אני כתבתי? ועוד ממש לא 'בתחילת הדרך' או משהו. זה עניין של השתפרות. לפעמים יש זמנים טובים פחות וחלק יותר.
אני לא מדברת על פרישה מהאתר, רק פרישה מהכתיבה. לכמה זמן. לא יודעת. אולי אני אתאמן קצת על כתיבת שירים, אבל…
אני לא יודעת, ככה תמיד זה עבד וככה זה עובד. אני אוהבת להשתפר אחרי שאני מחלידה, אני רק שונאת כשאני מסיימת את השיא ומתדרדרת חזרה.
זה נשמע כמו סיזיפוס גם לך?
אני סיזיפוס. האל נתן לי העונש לסחוב אבן גדולה וכבדה לראש הר גבוה ובכל פעם שאותה אבן תהיה בפסגה, היא תתגלגל חזרה למטה.
אז בואי נסגור על דבר כזה:
אני נותנת לך שבוע. שבוע חופש. את לא מפרסמת שום קטע, אני לא מציקה לך. חופש.
כשעובר השבוע, את כותבת. ומאז – נראה *מבט מאיים*
היי, זה קורה לטובים ביותר!
לכל אחד יש תקופות טובות ויש פחות… אם את חושבת שפרישה זה הפתרון הנכון, תעשי את זה. אני לא חושבת שזה הפתרון הנכון. חשוב שתכתבי כמה שיותר (גם אם בעיניך זה גרוע) וככל שתצברי יותר נסיון, ככה הכתיבה שלך תשתפר. חבל באמת שתפרשי. את נראית לי אחלה בן אדם ;)
תודה, אני לא חושבת שפרישה זה הפתרון הנכון אבל זו כבר האופציה האחרונה שנותרה לי…
ממש לא! אל תתייאשי כל כך מהר! הכתיבה שלך מעולה! אבל זה משהו שחשוב להתמיד בו. אם תפרשי זה לא יעזור
אני יודעת שחשוב להתמיד, מההפסקה האחרונה שלי חזרתי חלודה להחריד… אבל הכתיבה שלי הייתה מעולה, נראה לי שהשתמשתי ביותר מדי שמן ועכשיו היא מוגזמת, שזה פשוט מדרדר אותה. וזה לא הולך למקומות טובים.
אז תורידי קצת מהשמן ותחזרי להיות כמו שהיית!
זה לא קל כל כך. הוא זלג מהכתיבה שלי והמיס כל מה שהיה סביבי, עכשיו אני נותרתי לראות את הכל נשרף וזה רק באשמתי. אין לי לאן להוריד את השמן. הכל סביבי בוער.
נו?
זו כבר כתיבה משתפרת.
איפה היא משתפרת?
בשמן!
לא הבנתי.
זה לא קל כל כך. הוא זלג מהכתיבה שלי והמיס כל מה שהיה סביבי, עכשיו אני נותרתי לראות את הכל נשרף וזה רק באשמתי. אין לי לאן להוריד את השמן. הכל סביבי בוער.
מוכר לך הדבר?
טוב, את מייאשת אותי בעצמך :|
אני ל הבנתי איפה השיפור. במטאפורה או בתגובה עצמה?
תגידי את רוצה סטירה שתעיר אותך כבר??
מי לא צריך אותך?? תראי לי בנאדם אחד שלא נכנס אלייך !! אחד!!!
בלעדייך האתר יהיה ריק גם מתוכן אבל בעיקר מחברה…
את הילדה הכי כיפית שאפשר לדבר איתה פה…
ומזה לעזאזל מחסום כתיבה?! רוצה שאני יביא פטיש לשבור אותו?! כי בכיף
אני יעשה הכל בשבילך ואת תעשי הכל בשבילי ומשימה ראשונה זה …
להשאר באתר!!!
כי עם את עוזבת….
אני לא רוצה להמשיך כי את לא ראית אותי עצבנית….
אבל עכשיו אני בעיקר עצובה ואני לא רוצה לבכות אז אל תיפרשי/תצאי או מה שזה לא יהיה
בשבילי ובשביל עוד אנשים פה שפשוט לא מוכנים להודות בזה שבלעדייך אין פה חיים
אוהבת תמיד
פרינססה♥
ווא- אוקיי, זה היה מפתיע.
ו… זה אם* את עוזבת… [אם בא' זה תנאי, זה קורה אז זה קורה. עם בע' זה ביחד עם…]
אל תבכי בבקשה, זה לא שווה את זה. תודה שהגבת ככה, לא חשבתי שמישהו [חוץ מיוקי, אולי] מרגיש ככה… ולמען האמת יש הרבה שלא נכנסים אבל עליהם אני פחות מתלוננת. אני רק אומרת, זו תקופה יבשה, זה הכל. והיא מייבשת אותי עד הטיפה האחרונה…
ו… לא יודעת, האתר מתנהל כאן יפה בלעדיי, אני לא רואה סיבה למה שלא יתפקד כמו שהוא עכשיו… *אנחה* חכי רגע ואל תתקפי עדיין, אני צריכה לכתוב עוד תגובה
אוקיי, אם ככה. החלטתי שאני נשארת. יוקי, דולפין, אולימפוס, פרינססה, דידשה ואני מניחה שגם המחשבה שרייצ'ל, פאנקייק ושנהב לא יהיו מאושרות, ובגלל שאני נהנת לראות סיפורים כאן, אני מניחה שאני כבר לא בטוחה איך שורדים בלי הדבר הזה כאן.
אני לא אפסיק לכתוב, אבל תדעו שחלק גדול ממה שאני אכתוב עומד להיות אקראי לגמרי וכנראה שאהרוס במו ידי הרבה דברים. לכתיבה שלי יקח זמן רב לחזור למקום בו הייתה, וכרגע אני רק מוציאה את המחשבות שלי בניסיון לסיפור.
ותהיה הקפאה קטנטנה בסיפור בהמשכים. אני אשתדל להמשיך לכתוב, אבל כנראה בעיקר אגיב על דברים.
סליחה שיצאתי טיפשה.
באמת סליחה.
אני אפצה אתכם על זה.
מצטערת.
תודה על התגובות שלכם.
חיימי שלי את !!!!
ואל תחשבי שום דבר האחר אני קובעת לך עובדה: בלעדייך-האתר-לא-מתקיים נקודה!
ואת חשובה לכולם פה ואני שמחה שאת מחליטה לא "ליפרוש" ואני בטוחה שתחזרי לכתוב כמו שאת אוהבת כי הכתיבה שלך עכשיו כבר מפילה אותי בקסמיה!
טוב יצאתי קצת קיטשית אבל עיזבי אני שמחה שאת נשארת
נשיקות ולילה טוב
פרינססה♥
לילה טוב, תודה רבה לך.
לא, אני באמת מתכוונת לזה. תודה לך.
בבקשה חיימי ותמיד תזכרי שלפחות אדם אחד(אני) צריך אותך כאן
נשיקות
מסכים עם כל התגובות שמעליי….. וואו איזה עצלן חסר התחשבות אני.
חחחח סתם, את חייבת להישאר! (למרות שבאתי מאוחר מידי וכבר שכנעו אותך, אני אחפור לך כהוגן.)
את הילדה הכי מצחיקה באתר ושהכי כיף לשוחח עמה.
תדמייני שכתוב כאן עוד דברים מרגשים שיגרמו לך להישאר.
תמשיכי עם הכתיבה המדהימה שלך, כי יש לך כישרון.
אוהבים אותך מאוד, במיוחד אני.
לא בקטע מטריד.
לא משנה.
לילה טוב :-)
ואני עז…תודה על היחס….
תיראי,את חייה בפסימיות!
תיקראי עוד בול שיט באתר הזה,ואז תוכלי לדעת מה זה תת רמה, ובאיזו רמה הסיפורים שלך
היי! מצטערת שלא הגבתי קודם לכן, למרות שאני רואה שכבר שיכנעו אותך להישאר, אני רוצה להגיד לך שמהשיחה הקצרצרה שלנו בקטע שהעלתי את נראית לי אחלה ילדה, עם חוכמת חיים כזאתי וכנראה שיש הרבה מה ללמוד ממך…
אה ו… תזכרי לעדכן אותי במה שקורה בנושא, אני אשמח לשמוע ואני בטוחה שהמצב ישתפר.
אבל אני יותר שמחה שאת לא פורשת, בעיניי את חמודה מאוד.
את הרבה יותר חזקה ממה שנדמה לך, תחשבי שהמשבר הקטן הזה לא יצליח לגבור עלייך, מאחלת לך רק טוב :)
את.
לא.
פורשת.
אף פעם.
!!!.
לדעתי את הכותבת הכי טובה כאן! ואני לא אומר\ת את זה רק בגלל שאת אומרת שאולי את תפרשי, באמת!
חוץ מזה, הסיפורים שאת כותבת ואת חושבת שהם זוועה הם לא פחות מסבבה! תקראי את הסיפורים שלי ותביני מה זה זוועה, אף אחד מהסיפורים שלך הוא לא זוועה!
בקיצור; א ת ל א פ ו ר ש ת ! ! !
תודה רבה לכולם על כל התגובות והמחמאות~ תודה רבה לכולכם~
כבר החלטתי להישאר במילא, אבל תודה רבה על התגובות~ נחמד שאתם מעודדים אותי אפילו אחרי שכבר אמרתי שאני נשארת~
ליזה, תפסיקי…. אני יודעת שאת נשארת, אבל בגלל שפספסתי את העידודים ואני מרגישה נורא אני חייבת להגיד לך שאת כותבת ממש טוב, ואם תזלזלי בעצמך עוד פעם אחת אני אערוף את ראשך..
ואם תערפי את ראשי, הוד מעלתה, הרי שאיך אני אוכל לכתוב?