סטוציונר עם רגשות. ב'

ובכניסה לדירה עמד לו דניאל.
מושלם.
פשוט מושלם.
נראה כאילו הרגע יצא מסרט הוליוודי.
נראה כאילו ערכו אותו בפוטושופ.
שיערו שחור,קצר וגולש לאחור.
עינייו קטנות,חןמןת , יפות וזוהרות – כנראה זוהר טבעי.
עורו חום עדין נראה שזוף.
וגופו נראה חטוב וגבוה, גבוה ממני בראש וחצי לפחות! ואני 1.72
חייכתי התקרבתי אליו עליתי קצת על קצות אצבעותיי נישקתי אותו נשיקה קטנה על השפתיים ואמרתי "היי" עם חצי חיוך.
לגמריי לא צפוי! כאילו מאיפה לו היה לה לדעת שהנערה שהוא הולך לפגוש בפעם הראשונה כבר תנשק אותו בלי להיתמם יותר מדי.
האמת שחשבתי על זה הרבה, ואני יודעת שהוא מאוד מנוסה בקטע המיני והביטחון העצמי שלו נורא גבוהה כך שניסיתי להידמות לו, ולהראות לו שאני לא מפחדת למרות החוסר ניסיון שלי ושאני לגמריי בטוחה בעצמי!! – למרות שהלב שלי המשיך לדפוק במהירות יתר בדיוק כמו מקודם לפני שנישקתי אותו.
הוא חייך, זה סימן מעולה! ואז במהירות הבזק העביר את עינייו על גופי – כאילו בלי שאשים לב כן? – מן הסתם שמתי לב.. אני כבר רגילה למבטים האלה, אלה שתמיד מבקרים אותי ולפעמים מה שהם רואים לא מצא חן בעיניהם.
"היי גם לך !!" צחק לקח ממני את התיק יד שלי ואת ידי ומשך אותי בעדינות פנימה אל תוך הדירה, סגר את הדלת אחריי ושאל "איך הייתה הנסיעה?" והמשיך לבחון את גופי.
הוצאתי אנחה בגלל המבטים הביקורתיים שלו – שנראו מרוצים אך עדיין זה קצת איכזב אותי – ועניתי לו על שאלתו "האמת ? שהנהג השאיר את החלון פתוח כי הוא עישן וקפאתי מקור כל הנסיעה!" – שקר.
"וואלה? ואיך בבית? יותר נעים פה לא?"
העברתי את מבטי בתוך הדירה כששאל איך הבית והאמת שהבית נראה מאוד יוקרתי וגדול,סלון ענק זה היכן ששעינו באותו רגע , שתי ספותאחת לרוחב ואחת לאורך ומולן פלזמה גדולה שמסכה היה שחור כי היא הייתה סגורהומהיכן שהייתי אפשר היה להמשיך אל תוך הבית בפניייה ימינה ולראות את המשך הידרו אך לשאלתו "גם פה קריר" וחייכתי.
האמת שלא היה קריר בכלל…היה דווקא מאוד נעים.
ולפי חיוכו אפשר היה לראות שהבין את רמזיי.
"האא…אני מבין…רוצה אני אחמם אותך?" ושוב פעם חייך את החיוך המקסים שלו שאיכשהו גרם לי להרגיש קצת יותר ביטחון.
"בבקשה" התחננתי בקול מפתה.
הוא החל לצעוד לעברי, זרק את התיק על הספה ואני לא כלכך הספקתי לעשות משהו כי כבר הוא היה מולי ,רוכן מעליי ושפתיו רכות ורטובות אך נלחצות חזק על שלי, הפלתי את המטרייה וידיי נשלחו אוטומטית לפניו , מחזיקות אותו ואז עברו לצווארו ובאיטיות לעמוד השדרה שלו ואז הוא החל להצמיד את כל גופו אליי ודחף אותי בעדינות לאחור עד שגבי התנגש בקיר.
והוא המשיך להיצמד אליי, ניצמד כלכך חזק שהרגשתי את כולו.
וכשאני אומרת כולו אני מתכוונת גם לחבר הלא קטן שלו שם למטה שלהרגיש אותו עליי – עם כל הבגדים – לגמריי עשה לי את זה.
ואז בין רגע הוא התרחק ממני והסתכל עליי, ואני מוכנה להישבע שראיתי את התשוקה בעינייו, הוא היה נראה רעב, רעב אליי.
כמו שאני אליו.
"מה קרה?" שאלתי מבולבלת
"בואי לחדר שינה" ושוב , החיוך המושלם הזה הופיע.
ידו לקחה את ידי וגררה אותי אחריו.
בחדר השינה המזג אוויר היה שונה ממה שהיה בסלון.
החדר היה פשוט קפוא לגמריי! אבל לא אמרתי דבר על כך.
התיישבתי על המיטה, הורדתי מעיל ואז נעליים והוא נעלם מעיניי באותם רגעים, מה שנתן לי כמה רגעים לבחון את החדר תוך כדי הורדת הנעליים, וחוץ ממיטה וטלוויזיה החדר היה ריק,מוזר.
כשסיימתי להוריד את הנעליים הרמתי את ראשי וראיתי אותו מסתכל עליי בחיוך "חבשתי אותו".
חייכתי אליו בחזרה – למרות שאני שונאת את החיוך שלי – ואמרתי לו "יופי!!" ואז הורדתי את ראשי שלא יראה את חיוכי יותר כי לא הצלחתי להפסיק לחייך.
והתחלתי לפתוח את כפתור הג'ינס והוא אמר לי כמעט בצעקה "מה את עושה??" ועצר אותי, מחזיק את ידו על שלי.
שוב פעם הייתי מבולבלת ונבהלתי "הממ…מתפשטת?" אך מיד הפחד נעלם כי הוא חייך התקרב אליי עם כל גופו, מה שלא השאיר אפילו לא ס"מ קטן של מרחב, הרים את ראשי עם אצבעו מסנטרי ונישק נשיקה קטנה ואז לחש לי באוזן "אני מפשיט אותך" וגרם לצמרמורת בכל גופי.
בלי הודעה מוקדמת, בלי לקחת אוויר ולנשום לשנייה לקראת הדבר הוא החל לנשק אותי בעדינות ואיטיות הפעם, יותר עדין ממה שהיה מקודם, הרבה הרבה יותר עדין ולאט לאט השכיב אותי על המיטה, ותוך כדי פותח את כפתורי הסריג שלי כשהוא מעליי, ואז עצר לשנייה , הוריד את הטישרט הלבנה שלו והמשיך לנשק אותי ולהפשיט אותי .
כמעט בלי לשים לב כבר הייתי בבגדיי התחתוניים והוא עדיין בטרנינג מנשק את כל גופי.
עם כל הכבוד.זה היה מאוד נעים.אבל.הןא הרטיב אותי עם הנשיקות בכל הגוף.והיה לי מממש ממש קר.
כשהוא היה ליד הבטן שלי ונשיק אותה ואז החל להתקדם למטה, עצרתי אותו.
"חכה" תפסתי בידי את לחייו והוא הרים את ראשו והסתכל עליי "מה יש?" לרגע היה נראה נבהל כאילו אני לא רוצה, אך ידעתי שהמבט הזה לא ישאר לזמן רב.
"קר לי אולי ניכנס מתחת לשמיכה.." ואיכשהו כשהוצאתי את המילים הללו מפי הרגשתי בושה וחום גופי החל לעלות, הוא חייך אליי והכניס אותי מתחת לשמיכה ואז נכנס גם הוא ובדרך ראיתי את הבליטה הגדולה שהייתה במכנסיו,הוא עלה מעליי ואז גם הרגשתי את הבליטה, ולא ירד לבטן או לאן שהתכוון לרדת אלא נישק אותי שוב פעם, נשיקה ארוכה ורטובה ואז עצר עם עינייו פקוחות מסתכלות על שפתיי פתחתי גם את שלי אך לא נתתי לו לעצור קירבתי את פניי לשלו והמשכתי לנשק אותו, ואז הושטתי את ידיי אל הטרנינג, הכנסתי מתחת לטרנינג והרגשתי את אותו ואז הורדתי חלק קטן מהתחתון אך הוא ירד לגמריי בגלל שעמד לו, עיניי היו פתוחות ואז הוא פתח את שלו גם כן והסתכל עליי היישר אל תוך עיניי ושאל "את מוכנה?" ולחשתי לו בחזרה "כן..אבל" ואז הוא קטע אותי ואמר "אני מבטיח לנסות להיות עדין ולרסן את עצמי כי זאת הפעם הראשונה שלך ובטח יכאב לך מאוד".
נשמתי נשימה עמוקה והנהנתי בעיניים עצומות.
הוא נגע בבטני ובליטופים קטנים התקדם לעבר התחתון והחל להוריד לי אותו, לא עד הסוף ואז עזב את שלי והחל להתעסק בשלו עם ראשו מתחת לשמיכה מביט כלפיי מטה ובהתחלה הרגשתי משהו המנסה להיכנס לתוכי ואז הרים את ראשו הסתכל אל תוך עיניי והרגשתי אותו וברגע שנכנס יצאה מגרוני צעקה קטנה בלי לשים לב אפילו ואז התחלתי לנשום – בצורה מרעישה שאפשר לשים לב אך לא מרעישה מדי – והוא המשיך לנוע מעליי, זה היה מדהים אבל ללא כל ספק כאב לי מאוד.
בשלב מסוים הוא הפסיק להיות עדין והחל לנוע ביותר מהירות, מה שגרם לי ליותר כאב וניסיתי לעצור אותו עם ידיי על חזהו, דוחת אותו קלות "דניאל" אך הוא המשיך "דניאל תפסיק" אך זה נמשך וזה כבר לא היה מהנה כמו שתכננתי…
כשהוא סיים הוא נשאר בתוכי עוד כמה דקות ואז התהפך על הגב ושכב לצידי ולא הוציא מילה.
אחרי הרבה זמן, שאף אחד לא זז ולא דיבר והיה נראה כאילו גם לא נשם הוא שבר את השקט.
"אני מצטער".
ואני ? הייתי שקועה בבועה שלי.
פניי כלפי מעלה מסתכלות על התקרה הלבנה ומנסות לא להתעמק בכאב שם למטה.
ידעתי שזה יקרה.
כן, טיפשי מצידי להמשיך בכך עד הסוף למרות שידעתי כבר מההתחלה מה תיהיה התוצאה.
חשבתי על מה עכשיו, מה אני הולכת לעשות עכשיו.
ולא מצאתי שום דבר.
פשוט בהיתי בתקרה בלי לשים לב לזמן העובר.
ואז שמעתי את קולו במעורפל ולא הבנתי מה אמר אז עניתי לו "אה?" וסובבתי את ראשי כדי להסתכל עליו.
"אני מצטער" לחש בלי להסתכל עליי , הסתכל דרכי.
"על מה?" שאלתי בתמימות.
ואז הוא לא אמר כלום, הוא קם מהמיטה והתלבש ואז חזר למיטה התכסה בשמיכה ועצם את עינייו ואני עם כל גופי הערום התקרבתי אליו וחיבקתי אותו ושאלתי אותו בלחיצה באוזן "נהנית?"
הוא פקח את עינייו הסתכל עליי בתהדהמה ולא הבין מאיפה נחתתי עליו "אני ? כן..אבל..רצית שאני אעצור ולא עצרתי והבטחתי לך שאני אהיה עדין ולא הייתי, לא הצלחתי"
צחקתי והכנסתי את ראשי לחזהו ואז הרמתי כדי שישמע מה אומר ואמרתי לו "קודם כל,לא הבטחת שתיהיה עדין רק אמרת שתנסה להיות עדין ושנית כן, כאב לי ..אז מה? זה אמור לכאוב בפעם הראשונה לא משנה מה הרמה של הכאב.. ושלישית..אמרתי שתעצור ולא עצרת, אי אפשר להאשים אותך בגבריות שלך ובתשוקות שלך אליי פשוט התנהגת כמו בן אדם אנושי זה הכל אין לך על מה להצטער, אני לא מצטערת , פעם הבאה יהיה יותר כיף"
הכל נאמר בקול יבש, ובלי חשק אך היה נראה כאילו קנה את הכל, המסכן כנראה באמת הרגיש רע עם עצמו ולא משנה מה הייתי אומרת הכל היה עוזר לו להעביר את האשמה.
"פעם הבאה?" שאל בזמן שהוא מהדק את גופו אליי וידיו מלטפות את גופי
ציחקקתי קלות הרמתי את ראשי והסתכלתי עליו "תירגע יקח לי קצת זמן עד שיפסיק לכאוב לי שם למטה, אבל! תתנחם בזה שיש לנו את כל הלילה לפנינו וגם את כל מחר אולי"
הוא חייך את חיוכו המושלם והנהן בשקט בלי להוציא הגה ואז עצם את עינייו והבנתי שמתכוון להירדם.