הסיפורים של bjornfromabba
ט”ו הבניין הזה נראה כמו מבצר. יש שברי זכוכית על המדרכה. מישהו כנראה שבר בקבוק בירה או תאונת דרכים שלא נוקתה. רק שלא יתפנצ’רו האופניים שלנו. מבנה מוזר מאוד, ממש […]
י”ד אם היינו הולכים דרך ראש ציפור היינו כבר מגיעים. והדרך הארוכה הזו שנכפתה עלי, גורמת לי למחשבות טורדניות שאני מחריף את הפציעה עם כל צעד. “לפחות למדתי שלא לרכוב […]
י”ג הגענו לגשר והיא עדיין איתי. הגשר זה אתגר. שיפוע מאוד משמעותי. אני רואה שהיא מתאמצת יותר כעת. מתקרב קצת אליה, בתקווה שתבין את הרמז ותרפה. תיתן לי קצת לסחוב […]
ניצחון הליגה הראשון בליגה ב’ אמנם חלף כמעט שבוע ועדיין, נעים להיזכר. לא קראו לי לדגל עד אותו משחק, אבל לא לקחתי את זה קשה. האמת, זה יותר שאני לא […]
י”ב הובכתי קלות מהתמונה אותה ראיתי דרך עיני הרצים וההלכים שצצו כמו פטריות אחרי הגשם לאורך מסלולי הפארק: איש מהלך לו לצד אישה הסוחבת שני זוגות אופניים. אבל זה בסדר. […]
י המשכתי לעמוד ולהתלבט. אילו רק הגשם היה פוסק, היה לי קל יותר להעריך את מצבי. לא רציתי להראות יותר מידי פגוע כדי שלא יחשבו שאני סתם מנסה לעורר רחמים, […]
ט כעת צריך לבדוק אם אני יכול לקום. “כן, בסדר” הצלחתי להגיד, מנסה להטעין במילים יותר מזה. רציתי שהוא יישמע “אבל יהיה נחמד אם תעזור לי קצת”. הרגשתי שאני צריך […]
ח הרגעים שאחרי חקוקים בי היטב. לא זכרתי נפילה, אבל היה קשה להתכחש לזה שהייתי על האדמה. היה רגע של אפילה. היה רגע של הכרה. הגשם המשיך לנטוף ללא הרף, […]
ז הגשם התעצם והתעצם זה כבר לא היה גשם זה היה מסך גשם וככל שהגשם התעצם גם האדרנלין זה היה נראה מפגש בלתי-נמנע מצאתי את עצמי מזגזג כבול לשיגיונות הרוח […]
ו כן, כעת אפשר להתחיל/להמשיך. אז איפה היינו? מיד אחרי שיצאתי ממרכז הטניס בהדר יוסף. המשכתי לרכוב על הכביש שהוא החניון, בזהירות רבה, כי לפעמים מכוניות יוצאות ברברס והם לא […]
עכשיו, כשאני מנסה להיזכר בזה, זה קצת קשה. אני רוצה ללכוד את הזיכרון בשלימותו – בצבעים העזים ביותר שלו ויחד עם זאת המדוייקים ביותר, אך יש מספר מחסומים שעומדים בפני. […]
ד דיוושתי במלוא כוחי ביישורת האחרונה ופניתי ימינה. ניסיתי להסביר לעצמי מדוע אני כה ממהר, אך לא הייתי משוכנע מהסברי כי הסיבה לכך נעוצה בפחד לאחר. הבנתי שיש שם משהו […]
ג שוב מישהו הניח את האופניים על גבי האופניים שלי. כעת צריך להוציא את האופניים האחרים החוצה, כדי להוציא את שלי ואז שוב להחזיר. עוד זמן יקר שנגזל. וגם לחבר […]
ג שוב מישהו הניח את האופניים על גבי האופניים שלי. כעת צריך להוציא את האופניים האחרים החוצה, כדי להוציא את שלי ואז שוב להחזיר. עוד זמן יקר שנגזל. וגם לחבר […]
ב שלפתי את שקית הכדורים מארון הבגדים ומעכתי טוב כמה כדורים שהיו נראים לי “פרוותיים” במיוחד, עד שהגעתי לארבעה שהשביעו את רצוני מבחינת רמת הקשיות. בכל זאת, הוספתי לתיק הטניס […]
א זה התחיל בחמישי, אבל למעשה הרבה לפני זה. התלבטתי אם לשחק טניס. אמרתי לשי “מתחשק לי משהו אינטנסיבי.” לא מזמן החלמתי מכאבי גב עז’ים ששיתקו אותי כמה שבועות ורכבתי […]
אני לא חושב על זה הרבה אבל כשהייתי בצבא זה היה ממש נורא ואמנם תמיד אמרתי לעצמי שברחתי משם בגלל שבתיכון הרגשתי שאני לא יכול לברוח ושם הייתי האופציה אבל […]
כל חיי אני מנסה לעשות את הדבר הטוב (למרות שהנפש שלי אומרת לי לעשות את הרע) אבל כל הזמן רק דברים רעים קורים אז אני מתחיל להגיד לעצמי אולי אני […]
מידי פעם אני מגניב מביט לגביעים שזכיתי בהם ואני תוהה “מתי כבר יגנבו לי אותם?” כמו שגנבו לי את הצלחת מהמטבח לכמה ימים ופתאום היא הופיעה זה ברור שמתישהו מישהו […]
חשבתי ש השפה מיצתה את עצמה ש כל דבר שאכתוב במילים הישנות המוכרות לעייפה עוד מתקופת התנ”ך לא באמת יבטא את מי שאני את מי שאני אמור להיות וגרוע מזה: […]
לא רציתי לקום בבוקר אבל הבוקר אתעקש שאקום האישה כל הזמן מאשימה והילדים דורשים תשומת לב אתה מנסה בשארית כוחותיך לעשות הכל כרגיל אבל זה פשוט פאקן קשה מידי ואתה […]
אני מחייך כשאני חושב על זה, אבל זו בסופו של דבר האמנות הגדולה מכולן. שנים חשבתי שזה בנלי, כשאנשים אומרים את זה. אבל, בעצם, זה לגמרי נכון. לגמרי נכון. אפשר […]
המחזה “חופש, שיוויון, אחווה” (או “אני אקבל מה שמגיע לי”) הדמויות: פק”ס א – פק”ס לסדרי דין פק”ס ב – פק”ס לחוק נוער מנהלת פק”ס – מנהלת פק”ס לסדרי דין […]
תמיד היו שניים. אחד שיודע את האמת ורק רוצה למות. והשני, שבטוח שהראשון טועה, למרות שאין לו מושג למה. אחד שמנסה בשיטתיות להרוס הכל, כדי להוכיח שאין שום דבר לחיות […]
הרצון בשליטה במציאות חסרת-שליטה לחלוטין נולדתי כבן השלישי, הצעיר ביותר. תמיד הייתי צריך להיאבק על מקומי, לכאורה. נראה לי. אני לא זוכר כלום. מספרים שאחי הגדול הרביץ לי, אבל גם […]
היא לא יודעת. היא לא יודעת אילו עוצמות של חיוניות טמונות בעצמות הבריאות-בריאות שלה היא לא יודעת באיזו קלות היא יכולה לגרום לגבר למות היא לא יודעת מה בכוחם של […]
* “ומי אתה, אדון זקן?!” “בוא איתי לאגם, שם אני אסביר לך הכל! שוטה שכמותך.” והם ישבו על שפת האגם. והבלתי אפשרי, איננו קיים לעולם. הם הרחיבו את גבולות החיים […]
“אילמלא האובססיה שלך לבלוטות הנקה, לא היינו פה!” למרות 532 בני-התמותה שרצחתי, בכנס ה-28 לרוצחים סדרתיים, הייתי נבוך. מצאתי בקושי רב מקום בקצה האולם והבטתי קדימה. לא זיהיתי אף אחד, […]