הסיפורים של Carmel Levy
"מאיה!" קראו קורן ושקד יחד, נעצרים בבת אחת בפתח בקתת העץ השומרת על החורשה – הבקתה של מאיה. העץ התבהר והתבקע משנים של שמש צורבת וחיות בר שהשחיזו עליו את […]
שקד תפסה בידו, מושכת אותו אחריה ללב הספריה, תולשת אותו מהרהוריו. "שקד מה – " "אתה תראה כשתגיע. סמוך עלי," היא לחשה, מזכירה לו לא לצעוק בספריה; הם משכו מספיק […]
הם הלכו ישר לספריה, חולפים בדרכם על פני הכיתות ההומות, בהן ישבו שאר התלמידים והתכוננו למבחנים. קורן חייך לעצמו. ביומו הראשון, הוא אמר לעצמו שזה יהיה אחרת, שהוא לא ייתן […]
זו הייתה החופשה הארוכה ביותר שהייתה לקורן אי פעם. לרוב החופש עבר לו מהר מדי, ולקחו לו שבועות להסתגל לעובדה שהוא נגמר, ושוב צריך לחזור לסבול את בית הספר. אך […]
"אז, איך אנחנו מוצאים את הדרקון הזה? שואלים אותו?" גיחכה שקד בעודה צועדת עם קורן על רציף העץ הכהה. שורת מסעדות נפתחה לימינם, ניחוח דגים מלוחים וטיגון עולה מהן. האגם […]
קורן השעין את ראשו לאחור, צופה בנוף החולף על פניו ביעף; מטע עצי זית, חיטה בוהקת בשמש הצהריים. אדם הולך לצד הכביש, תרמיל טיול מוצמד היטב לגבו. אדם לבוש בחולצה […]
'הוא עמד לבדו בשדה הקרב המעשן, גופות חבריו פזורות סביבו, שלדי עצים מפוחמים מצביעים לשמיים. הוא ניסה לצעוק לעזרה אך קול לא יצא מפיו. העשן מולו התמצק לדמות גבוהה ואז […]
שיחות קולניות עלו באודיטוריום ההומה. קורן הביט סביבו ממקום מושבו, מתרכז בשרשראות האור הכחול שעיטרו את הקירות כמו נחשי ברקים רוחשים. הוא נשא את מבטו למעלה, אל כדור הזכוכית הגדול […]
אולי זה לא היה רעיון רע להיעזר בדין – גם אם קורן שנא להודות בזה. דין צעק עליו ולעג לו, רב והתעקש איתו – אבל הוא ידע את החומר. וזה […]
מאיה בעצם לא ענתה על אף שאלה שלו. קורן כעס על עצמו שלא התעקש לקבל ממנה תשובות אמיתיות, ונתן לה למרוח אותו. אבל לפחות היא האמינה לו. אף מבוגר אף […]
"הקשב!" צעק התלמיד בימין הקיצון של הכיתה ונעמד, השאר ממהרים להיעמד כמוהו, ידיהם מתוות יהלום מאחורי גבם. קורן נעץ מבט בסהר, שצעד אל הבמה בקדמת הכיתה בצעד בוטח. "משוחררים!" קרא […]
"טוב, אז מאיפה נתחיל?" שאל קורן, נעמד יחד עם מאור בכניסה לספריה, שנראתה מבפנים כמו חללית יותר מאשר ספריה. שביל צר מוקף במדפי ספרים נמשך לפניהם, מוביל לרחבה עגולה ובה […]
וזו הייתה רק ההתחלה; שאר המורים במחוננים לא היו קלים יותר. עם המורה לכישוף צל קורן אפילו רב בצעקות באמצע השיעור. והוא חשב לתומו שסוף סוף מצא את המקום אליו […]
"איצ'י! ני! סאן!" ליאור המשיך לצעוק, כאילו שהם לא עמדו ממש מולו. השיעור בקושי התחיל וקורן כבר שנא אותו. הוא שלח את אגרופיו לפנים, מכה באוויר לפניו, יודע שגם אם […]
'קורן יוצא מהחדר על קצות אצבעותיו אל הלילה החשוך. אפילו מנורות הרחוב לא דלקו. הוא יודע שהוא חייב לראות את סהר לפני שיהיה מאוחר מדי. הוא רץ על קצות אצבעותיו, […]
"גם אתה עברת? ידעתי שאתה יכול," קרא אליו מאור בהתרגשות, רץ אליו. "סוף סוף נגלה את האמת על המקום הזה," קרא קורן, נותן לו כיף מהדהד. מורים לא יאמרו להם […]
לפתע האגרוף שניסה להטיח אותו באדמה נפתח באחת, משחרר את קורן. הצהוב והחום האטו לפתע, המדבר הופך שוב לסלעים ולחול. הצמרמורת שבה ולפתה בחוזקה את רגליו. קורן הביט מעלה, רואה […]
הם התאספו בראש ההר, לבושים בחליפות צניחה כחולות, אבזמים מהודקים היטב. קורן הביט בשמיים המחשמלים, שהיו כה בהירים עד שנדמה שעוד רגע יתפוצצו. עיט בודד ריחף מעליהם, בוחן את בני […]
"נו קורן, הכנת גם שיעורים או שרק ציירת שוב? אני לא יוכל להמשיך להציל אותך לנצח" ניגש אליו דין, מניד בראשו באנחה דרמטית. קורן טרק את המחברת שלו באחת, מרים […]
נשימתי נעתקה, פיצוץ אדיר קורע אותי ממקומי, האוויר נשאב החוצה מריאותי. החלשתי את הכבידה, בקושי מאט לפני שהתרסקתי על הגבעה. "אינכם רואים שזה מאבק אבוד מראש? כישוף אור חסר תועלת […]
קורן זינק ימינה, מתחמק ברגע האחרון מכדור נוסף, צולל מטה כשהוא עוקב אחריו וכמעט פוסל אותו. הוא בקושי ידע להרים כדור באוויר ולקלוע אותו למטרה, לכוון אותו למטרה נעה – […]
"הזמן נגמר! סגרו את מחברות הבחינה!" צעק המשגיח, קורן ממהר להקיף תשובה אחרונה ולטרוק את המחברת בנשיפה. עיניו ניסו להתמקד, העולם מסתחרר סביבו. המחשבות שלו כמו שחו בתוך ביצה טובענית, […]
קורן רץ במעלה המדרגות, מתנשף, מתאמץ לצוד את השלט המתאים. צללים! הוא ידע שהיה אסור לו לעזוב את מאור, גם אם הוא נזכר ששכח את הקלמר – ואת חוגר התלמיד […]
קורן פקח את עיניו, ממצמץ בבלבול אל מול החשיכה שעטפה אותו. הוא שיפשף את עיניו. על מה הוא חלם? איפה הוא נמצא? דפים על גבי דפים, הוא רושם במרץ מספרים, […]
הספקנות שבליבי אוכלת את כל האמת שבי; אף אם צללתי עמוק מדי – אל נשמתי ואלוהיי. לא זאת ביקשתי לקרות כבר התייאשתי; איני יודע שום דבר אשים את מבטחי בעבר; […]
"נו, מה הוא אמר? אתה בסדר? צריך שנלך אליו ביחד?" שאל אותו מאור כשנכנס לחדר, מביט בו בדאגה. "אני מרותק לחדר לשבוע. לא שזה כזה אכפת לי," משך קורן בכתפיו. […]
"נו, מה הוא אמר? אתה בסדר? צריך שנלך אליו ביחד?" שאל אותו מאור כשנכנס לחדר, מביט בו בדאגה. "אני מרותק לחדר לשבוע. לא שזה כזה אכפת לי," משך קורן בכתפיו. […]
"שניכם מרותקים השבוע, תסגרו את השבת יחד עם ליאור – אדאג שהוא יעסיק אתכם כך שלא יישאר לכם זמן לריב". "היי! אבל אני חייב לחזור הביתה", קרא דין במחאה. "יש […]
// הוא עמד בקצה המסדרון, היכן שהייתה הדלת הנעולה למקלט הישן. הגשם הלם בדחלת הזכוכית הנעולה של היציאה האחורית, שתמיד הייתה נעולה. קורן נשען על דלת המקלט, כועס שוב על […]
מהנקודה הזו הזמן החל לרוץ יותר מהר מכפי שרץ אי פעם. הימים והשבועות התערבבו זה בזה, קורן לא מספיק להתאושש משבוע אחד – וכבר שבוע נוסף עומד בפתח, ממתין לו, […]