הסיפורים של Chen
אחרי כאב גדול, אני מתעורר מייחל שהמציאות הזאת תתפורר. לא יכול להמשיך, לא נשאר לי זמן ראיתי מול עיני את מות השען. תחזיק מעמד, אני מולך, תחזיק מעמד, אני רואה […]
“מתיי זה ייפסק?!” אנה מביטה לשמיים, בלי שום הבעה. היא לא בוכה היא גם לא עצובה. היא לא רוצה כי אין טעם. “נו, מתיי זה ייפסק?” אך מאמינה בליבה שאין […]
שמעתי את הניגון ההוא כבר בעבר ניגוני מלאכים – עוד מ-ימי בראשית, ניגוני בכיות – תפילה חרישית. שמעתי את הניגון ההוא כבר בעבר ניגוני כאב – ילדים סותרים לאביהם, ניגוני […]
אֵיפָה אַתֶּם, לְאֵן מוֹעֲדוֹת פְּנֵיכֶם? הָאֵם טְעִיתֶם? אוֹ שֶׁהַמַּפּוֹת מֻונָּחוֹת מוּלְכֶם? מִי הוֹבִיל אוֹתְכֶם לִזְאֵב – מְנַחֵם? שֶׁיָּדַע כֵּיצַד לְלָטַף הֵיטֵב מִי הוּא זֶה אֲשֶׁר מוֹבִיל כְּמוֹ לוֹחֵם, שֶׁמּוֹלִיךְ אוֹתְכֶם […]
כמה דיבורים, כמה בילבול, כמה רעשים, כמה תיסכול. תיאוריות נכונות, קונסיפרציות מוזרות, צעקות ברחובות אודות אנשים ללא מסיכות. מגיפה אשר הביאה איתה לא רק מחלות, מגיפה שהביאה איתה עוד המון […]
היא לא אהבה את עצמה, היא שנאה הכל. היא שנאה את המראה שלה, היא שנאה את המציאות שאליה היא הגיעה, היא שנאה את החיים ששמו לה על המגש ואמרו לה […]
שעת בוקר מוקדמת. פיהוק. אלה הרגעים הקשים ביותר, לפני הסיפוק. העינים לא נפתחות, הריסים מודבקים אז דלי של מים קרים יספיק “אוי אלוקים”. ציחצוח שינים, אבל עדיף אחרי הקפה, כי […]
אילו יכולתי לדעת מי הייתי, אילו יכולתי לדעת מי אני אמורה להיות הכל היה פשוט יותר… אולי ויתרתי פה על העוצמה ועל התהליך, אבל אם והייתי נשארת כך ללא ידיעה, […]
לא ידענו כיצד להילחם, אך שהשמש ירדה לבשנו בגדי לוחם. לא הבנו איך הכל מתנהל אבל השתלבנו דיי מהר. לא שמענו לעצתם של אחרים, היום אנחנו בעצמנו המייעצים. לא הצלחנו […]
בין המציאות לחלום מסתרר לו חלל צר שקשה להבדיל אם מציאות או חלום הינו.
חלון ננעל רק מבפנים, לפתע חשבתי שיש עוד מנעול מהצד השני. סגרתי את החלון ועדיין משב רוח קרה, הם אמרו זה לא מהרוח זה מנפשך הקפואה. פתחתי אותו חזרה כי […]
כבר לא יהיה אני, גם לא יהיה הם, לא יהיה הבדלים, לא יהיו דירוגים. זה יהיה, זה כבר. שונה מהכל, מכל מה שהתרגלנו אליו, מכל מה שהמח שלנו לא מצליח […]
הכל זה סטיגמה אחת גדולה. איך העולם אמור להתנהל, איך המח שלנו יודע כיצד לתפקד. איך אנשים מסתובבים ברחובות, איך “תוארים” חשובים יותר ממחשבות. איך מפורסמים עולים ומקבלים במה, איך […]
בלאגן, כאוס רציני הולך ברחובות, אודות שוטרים מושחטים שסוגרים חובות על פי דעת עצמם, על פי דעת הממשל, כי הכל יסתכם עם דף נקי בסופו של דבר. אז זה התחיל […]
אני יודעת, אני יודעת שלא מיצתי את כל הכוחות הטמונים בי אני יודעת שיכולתי לעשות דברים גדולים אני יודעת שהייתי יכולה להגיע לדרגה כל כך גבוהה שאנשים לא היו יכולים […]
אל תברח מהרצונות שלך רק בגלל הפחד אל תסתתר מהאמת רק כי טוב לך בשקר אל תנסה להיות מישהו אחר בגלל החוסר אל תשכח מי אתה בגלל המסיכות אל תשקר […]
אדם, יסודו מעפר וסופו לעפר אך היום בין לבין טבוע בים מר. אדם, וולד היה כמו שאר הוולדים היום רק בגלל התמונות מאמינים. אדם, נברא עם מטרה מיוחדת בשבילו אך […]
הוא מחפש דרכים לשאוב ממך את כל המנוחה, הוא מוחק לך את השאלות ומחכה לתשובה. הוא מביט בך בזילזול כשאתה לפניו נשבר, ואז טוען כאילו בהצדקה ‘אני לא עשיתי לך […]
אבא… אני לא יודעת בכלל מאיפה להתחיל, אני לא חושבת שאת כמות האהבה ניתן להסביר. אני מדמיינת אותך במוחי שאני רחוקה, אומר לי מילים מחזקות ומעודד להצלחה. זה נותן לי […]
זה אותו כאב כל החיים, זה אותו ניסיון שמלווה אותך כבר שנים. הנפש שלך שבורה לרסיסים, ואת מנסה להסביר זאת לאחרים. הרצון שלך כבר הפך מזמן לאכזבה, עוד לא ניסת […]
אני מאמינה שזה קרוב, אני מרגישה את זה. אבל אני לא מצליחה לעזאזל אני פשוט לא מצליחה! לא מצליחה להימלט מהשקר, לא מצליחה *לדעת* את זה! ושולחים לי מסרים, שולחים […]
ברכבת למוות צפופים דחוסים לקוחים הם אבות על בנים חלקי אדם ברכבת למוות בפינה קטנה על יד הקרשים סמוך לשאון הפסים עומד לו אדם פניו חרושים ר’ עזריאל חושב מחשבות […]
יום חמישי, כולי מתרגשת. אני יוצאת לדרך חדשה זהו החלטתי. אני יוצאת מהבית, עוזבת את הצפון. לוקחת תיק צד קטן ותיק גדול על הגב וקונה כרטיס רק הלוך בכסף האחרון […]
כתבת מזמן כמה קטעים, על החתך שבך ועל השברים. אמרת שאין לך עוד מקום כאן בעולם, אמרת שתפקידך ללא ספק הושלם. הרמת את העינים בפעם האחרונה, מקווה למצוא טיפת תקווה. […]
מכה מחשמלת של צלקות, כאב כפול של חמישים מלקות. אכזבת את בני בריתך בעולם, כל הטוב שהיה בך כבר נעלם. לא יעזור לך לדפוק את הראש בקיר, כבר לא ישנה […]
כמו פשפש, מוצץ את כל הדם, כמו בגד, נדבק לכל אדם. כמו כרית, סופגת את כל הנוזל, כמו סוכן, מחפש רק את המודל. הכאב, זה שבא ומתיישב לך על הלב, […]
זה מצחיק עד כמה שזה עצוב, זה מכוער מרוב שזה מלא בעיצוב. כמה החיים כאלה דו פרצופים, כמה הם משחקים אותה ליד אחרים. כמה שוני, כמה כאב, כמה יופי, כמה […]
זאת הייתה טעות מההתחלה, חשבתי שזה לא יתפתח, כמו סתומה. חח איך בכלל חשבתי לעזאזל?! הייתי צריכה להאמין בעצמי ולא לזלזל. נתתי לו להשקות אותי באשליות, לא הבחנתי בכמה נקודות. […]