הסיפורים של Chan
אני אשמה, בכל כוחי אני מנסה להחדיר לי זאת. אני טעיתי ואני ממשיכה לטעות. אני כבר לא חושבת שיש בי קצת טוב. אולי אני כבר לא שייכת לגזע האנושי, אני […]
עליתי לחדר שלי ונכנסתי להתקלח שיצאתי כולם כבר הגיעו. “קעקוע נדיר! מתי עשית? מה זה?” רונה שאלה אותי בזמן שבחנה את הגב העליון שלי שהייתי עם מגבת “עשיתי אותו לפני […]
הרב שהיה שם התחיל לדבר, אבל לא בידיוק הצלחתי להקשיב למה שהוא אמר הייתי עסוקה בלחשוב איך אני אלבש את הדברים האלה אין אני עומדת לבכות פה מה אבא שלי […]
הגעתי לכניסה של הבינין פגשתי שם כמה פרצופים לא מוכרים “היי אני שיראל איך קוראים לך?” היא אמרה בחיוך. “זוהר” עניתי קצת מתוסכלת מהכל. אני חייבת לציין שהם חמודות. המקום […]
תחילת שנה, כיתה י’ב. אני עכשיו בדרך עם אבא שלי לפנימיה החדשה. מהרצליה למגדל העמק זה הרבה זמן. עכשיו נזכרתי בראיון שהיה לי שבוע שעבר, סיוט. הלכתי עם בת דודה […]
הקדמה: זוהר קסטיז’ו: רבע צרפתייה, רבע ספרדייה, רבע אתיופית, ורבע מרוקאית. בת 18 מהרצליה פיתוח, כפר שמריהו, טחונה קיצר. מראה: שיער חום עם אומברה שיטנית, עינים ירוקות אפורות, צבע גוף […]
חשבתי המון והגעתי למסקנה ברורה. רציתי כל כך הרבה זמן לכתוב את הסיפור שתמיד עולה לי בדימיון, מכל מיני סיבות שקורות לי בחיים. ותמיד חששתי איך הוא יצא, ושלא כל […]
~אבן כבדה בשטח אדום, יד לבנה מושטת אל התהום~ דמעה בוקעת משום מקום, רגשות נעצרות להם דום. קולות לוחשים לפרצופים מבוהלים, גופות נערמות להם בחלקים. הזמן נהפך לשעון מקולקל, הם […]
לארוז תיק ולהניח בתא המטען, כמו לרכז את כל הזיכרונות בתא קטן. לומר להתראות בחיוך אך לפחד בלב, ממש כמו לאכול רעל שאתה רעב. להסתיר את הפחד ולנסות לשחרר, כמו […]
Español: ספרדית: Quieres enseñarme a amar, y enseñarme a cambiar. Sé que quieres lo mejor, pero la vida ya me ha enseñad qué es el amor. Quieres enseñarme a hablar, […]
תמיד בסיפורים הכל חייב להיות כל כך טוב, הבחורה עם עינים ירוקות או כחולות (תלוי למה המחבר מתחבר יותר) שיער בלונדיני או שחור חלק או מתולתל (שוב זה תלוי במחבר) […]
אי אפשר לעצור את זה שזה מגיע, אי אפשר להכחיש ולהמציא מניע. אי אפשר לנסות לסטות ולברוח, אי אפשר לסתום את הלב בכוח. היא לא הכירה את המושג “להתאהב”, היא […]
זה נעלם כ-לא היה, נשאר אולי כמו גיץ באפלה. לא נשאר לי זמן לומר שלום, כבר נלקח ממני המקום. מאוחר מידי לחזור אחורה, הלב מתחיל לשכוח ולהתקדם הלאה. אהבתי, נהנתי, […]
בסוף כל הקטעים שאני כותבת יהיו עלייך, אל תחייכי אין צורך שתראי את שינייך. הקטעים המלוכלכים והמלאים בצחור, שם את נמצאת בידיוק מאחור. אני לא אסלח לך בחיים על כל […]
אילולא ידעת מה אני מרגישה, אילולא ידעת כמה אני חלשה. אתה לא יודע, גם בטח לא דימיינת, שככה יכאב לי שהלכת. מין אבן כבדה שקוברת אותי במחשבה, לוחצת על ליבי […]
חיכתי לרגע הזה הרבה האמת, למרות שאני יודעת שלא הרבה קוראים את הסיפורים שלי ולפעמים הם ‘קצת’ משעממים… אבל שאני קוראת אותם, את הסיפורים שלי או יותר נכון קטעים לרוב […]
בין העצב לשמחה, בין היאוש לתקווה. בין הכח לחולשה, בין הביטחון לבושה. בין הדיבורים לשתיקה, בין המעשים למחשבה. בין הדרך להצלחה, בין הכאב לעוצמה. בין הרצונות ליכולות, בין האפשרויות לשאיפות. […]
השחר מפתיע והכאב לא חודל מלהגיע. היום מתחיל והלב כבר לא מסוגל להכיל. הרעש והעצבים מתחוללים בגוף , ושוב אתה מתחיל את היום באנחת ‘אוף’. “זה לא חייב כך להיות, […]
This Life, maybe not what you expected. This Life, maybe not what you wanted. This Life, perhaps filled with disappointment. This Life, perhaps filled with hope. This life, this is […]
ברחוב הישן, מול המדשאה, גרה לה הבחורה, קומה ראשונה. עיניה אפורות ושיערה שחור, תמיד כל ערב לבדה מביטה בחלון. אז עזרתי אומץ ושאלתי אותה יום אחד, “תגידי, על החלון תביטי […]
חוט המחשבה שבראשי כבר נשרף, הדמעה נעצרה לה ליד האף. אנשים מדברים אך אני לא שומעת, הקולות שבראשי מתחזקים ככל שאני נמנעת. אני חושבת, לא מפסיקה לחשוב, כאילו זה מה […]
בוב היה ברגע של שיגעון, סך הכל צחק בלי חשבון. הם קוראים לזה כך כי הם אינם כאלה, אז בגלל שהוא צוחק הוא לא מה”אלה”? בובי, חמוד שלי,שהם ישאלו אותך […]
שקט… לילה… קולות הינשופים… רק אני בעולם, עם שאר השדים… “לא, בבקשה אני מתחננת אל תפגעו בי”, אך המילים לא יוצאות מפי. אני לבד? איפה כולם? “היי מישהו” אני צועקת […]
“כמה עולה נסיעה?” היא שואלת את הנהג, משלמת כמה שקלים ונכנסת להרפתקאה. מחברת את עצמה בין רגע לדמיונות, באמצעות אוזניות שיכולות לתת לה לבחור באיזה עולם היא רוצה להיות. אנשים […]
מתי? היא שואלת את עצמה, מתי? מתי היא תוכל להסתכל שוב במראה? מתי היא תביט בעצמה בכזאת הערכה? היא מחפשת בין האכזבות טיפה תקווות, לבינתים עסוקה בלהיות ה”אני” השנייה מהדימיונות. […]
הכאב הזה בלב, לא נותן לי לנשום, המחנק בגרון, מבייש לי את הלשון. דפיקות הלב, רעידות הגוף, כח הנשימה שנעלם ממני שוב. הייאוש שכבר סגרתי לו את הדלת, מגיע שוב […]
אני לגמרי לבד במערכה, אין מי שיתמוך ויחזיר לי את השמחה. למי לפנות, לאן לברוח, תנו לי רק כתובת, שאוכל למצוא לי מארח. כל כך הרבה אנשים יש לי בחיים, […]
הם שואלים אותי שוב אם אני מסוגלת, ואני בביטחה “בוודאי” להם אומרת. אך זה קורע אותי מבפנים, שכל פעם אני זאת שצריכה להחלים. תמיד אני נופלת למלכודות שהכנתי לעצמי, תמיד […]
הילדים המתוקים, שפעם אהבו שוקולד וממתקים. הילדים המתוקים, שפעם הסתפקו בנשיקה וחיבוקים. הילדים המתוקים, שפעם הכירו רק משפחה ודודים. הילדים המתוקים, שפעם רצו רק בובות ומשחקים. הילדים המתוקים, שפעם לא […]
חיים, האם אתם נמדדים בשעות ספורות? שואל לו הזמן שמביט על השעון. ילדה קטנה, על מה את שם מביטה? על הבובה במדף שנשארה אחרונה? נערה צעירה, מה אינך רוצה? את […]