הסיפורים של עמנואלה ברש רובינשטיין
תחילה היה רק כתם בקצה המיטה. משהו חסר צורה מוגדרת, איזו כהות נטולת גבולות ברורים. חשבתי שאולי שפכתי בבוקר מעט קפה על הסדין, או שאלו טיפות מהיין ששתיתי אמש. נגעתי […]
צלצול מתכתי של פעמון מילא את הבית. החשתי צעדיי ומיהרתי לראות מי בדלת. הסטתי הצדה את המנעול העליון, סובבתי את המנעול התחתון – אישה מבוגרת שמתגוררת בגפה תמיד צריכה להיזהר. […]
אני אומר לעצמי שוב ושוב, אבל איני משתכנע. אני מסביר, מפרט, מציג, אבל דבר אינו מביא אותי לשנות את דעתי. אני מחזיק באמונתי למרות הטיעונים המפורטים שאני עצמי מעלה. אל […]
אי, חבל, חבל, כל כך רציתי לבקר את בתי ונכדתי היום. אבל איני חשה בטוב, אני משתעלת, אולי אפילו יש לי קצת חום. כדי להגיע אליהן אני צריכה ללכת כמעט […]
ירושלים יפה מכול בסתיו. בשעות הערב אור אפור סגלגל עוטף את העיר, האוויר כה צלול עד שכמעט אפשר לראותו, עננים כבדים חולפים על פני השמים ורוח קלה מנענעת את ענפי […]
בכל יום שישי בבוקר מתגשם מאבק פנימי כאילו הוא מתרחש בפעם הראשונה: לנטוש את תל אביב ליומיים או להתקשר ולפלוט תירוצים שנענים תמיד באנחות? לנסוע לקריית מלאכי או להשתקע בלימודים […]
כל פרק מתחיל במונולוג נשי ואחריו מונולוג גברי עם תום הלידה כשתם הכול – אחרי יבבת החיים הראשונה, התינוק שחיבקתי נלקח למדידה ושקילה בידיה המנוסות של המיילדת, כתמי הדם ומי […]
כששרי הולכת על חוף הים יש לה תחושה מוזרה של קלילות. רחש הגלים הכבדים, ריח מי בראשית, אולי האוויר הקל, היא איננה יודעת למה אבל לעתים נדמה לה שהיא יכולה […]
מתחת לחולצה, לעתים תחובה בין החצאית לגוף, אני מגניבה את החבילה. לעתים זו גופייה שאני מקפלת אותה עד שהיא נראית כחפיסת סיגריות, לעתים כלי בית קטן שאני חפצה בו; כמה […]