הסיפורים של Kotev Lamegira
שלום, שמי הוא מארי, על שמה של מריה הבתולה, אימו של ישוע הקדוש, האחת והיחידה. כמו גם מארי אנטואנט, שראשה נערף בגיליוטינה בלב הכיכר, אל מול המון משולהב לאחר שעברה […]
ילדתי היא ילדה מורדת, אנרכיסטית מגניבה עם סגנון לבוש שמתריס נגד "תרבות הצריכה". ילדתי מצפה למרד, הלהבות מעוררות בה דחפים ששייכים לעולמות אפלים. עולמות בהם אין יותר שליטים, אך יש […]
כולנו עלינו על רכבת הרגשות זה היה באמצע המסע שלנו לתקוה לא קל להיות בה, המצב נתון לתנודות היא לא באמת רכבת אלא ספינה על סף טביעה כי בים הסוער […]
אני הייתי המורה ואת היית התלמידה, אבל לא בדיוק תלמידה, למעשה את שנאת שקראתי לך כך. היית טיפוס מרדני, חסר אמונה, ילדה להוטה כל כך אבל ללא ערך, שורדת בזכות […]
אלו היו פרחים יפים, חבל שקטפו אותם אמר הזקן שעמד ממולי, המראה שלו רימז על נסיון רב, ועל כך שהוא עצמו עדיין לא נקטף. האנשים הללו שקטפו את פרחי הגן, […]
לא בכיתי בכי אמיתי מזמן אני גבר, מתמודד גם כשאי אפשר לא התלוננתי בפנייך אף פעם אבל החיים הם דבר מורכב אתה מוצא את עצמך מתוסכל כל כך בלעדייך בעצם […]
לפתע הוא צעק, ולא סתם צעק – שאג! האדם הכי שקט בעולם, בחור מופנם ומנומס מה בשם אלוהים אירע? הוא עבד בעסק המשפחתי שלנו – חנות הכל לבית הוא הרכיב […]
הוא התהלך במשרד שלנו במהירות ונראה היה טרוד ממשהו. "השווקים קורסים" היה כתוב בעמוד הראשי של העיתון שהיה מונח על שולחנו. בכל פעם שעבר ליד אחד מהחדרים, יושביהם יכלו להריח […]
"בני האדם הם הדבר הנוראי ביותר שקיים" כך נכתב בגליון הטבע בו דפדפתי אבל מה כל כך נורא? חשבתי כי העולם סובב סביבנו, ולא אנחנו סביבו אני לא אדם מרושע, […]
סבא רבא בן תשעים עומד למות, וחייו רצים אל מול עיניו, כאילו בלי משמעות וזו בכלל לא קלישאה, הוא מאוכזב עד זוב דם החיים הם לא בדיוק מה שחשב. כולו […]
החבל היה כרוך סביב גופה של הנערה היפה שלי היא רעדה על הכיסא בו ישבה, ובכתה אני ישבתי מולה, חיוך קטן היה מרוח על פניי, נהנתי לראות אותה כך, לרגע […]
אני אסיר, אוליי לא כלוא בין סורגים אבל כלוא בין מסכים מתעתעים אני אסיר של התקשורת והידוענים אני אסיר של סינים מתוחכמים הממשלה עוקבת אחריי וכולם חושבים שאני חתיכת פדופיל […]
יש שם עולם בחוץ, עם אנשים שמדברים ואתה כלוא בכלוב, ולא מבין את פשר המעשים. ולמרות שיש מילארדים מהם שמהלכים, אתה מרגיש בודד לנצח נצחים. הכל זה אשליה, והכל מזויף […]
ברוך הבא לעידן הריקנות, שבו כולם שותפים לתרמית ששמה "שלמות", ומפרסמים באינסטגרם תמונות עם חיוך, כשבפועל הם בוכים יום יום לכרית, ומייחלים לעצמם למות. ברוך הבא לעידן האדישות, שבו לאף […]
פתאום פרצתי בצחוק, ובאמת שניסיתי להפסיק, אבל זה היה פשוט בלתי אפשרי. לא צחקתי בגלל שנהנתי, צחקתי כי האלטרנטיבה היחידה הייתה הבכי. וזה קורה לי תמיד, דווקא ברגעים הכי עצובים, […]
אם היה לי כוח לכתוב עכשיו יומן, מה הייתי כותב? מעדיף כבר להתכתב עם אדם רנדומלי או בכלל לשכתב את מילותיה של האמת. אף אחד לא רוצה לקרוא יומן שבו […]
החושך גורם לאנשים כמונו לזרום, החושך מסתיר מאיתנו את הגרדום. בחושך לאף אחד לא אכפת להיות עירום, בחושך גם תהום נראה כמו מקום שבו אפשר לומר שלום. אבל את לא […]