הסיפורים של Lia123
תמיד הייתה לי מפלצת שמסתתרת תחת למיטה.תמיד הייתה לי מפלצת שהולכת מאחורי בלילה בדרך למטבח.תמיד הייתה לי מפלצת בראש.תמיד הייתה לי מפלצת במראה. המפלצת תחת המיטה היה אהובי בן ה44,בדרך […]
הנסיעה לתוך לילה מדברי.אני בורחת,חשבתי.עוד כמה שעות אני אהיה בתוך החופש שלי,בורחת.האי יכולת שלי למרוד עם העבדות שכפה עליי מי שקורא לעצמו אהובי.אהובי,אם היית שומע את כל הדברים הרעים שאמרתי […]
ההתגנבות שלך למהותי הייתה יותר מידיי חזק.אתה כמו השפעת סם שאינה חולפת.אתה יותר מידי,וככה אני אוהבת.אתה הדם שיוצא בכל פעם שאני חותכת את עצמי,אתה החתך,אתה הזכוכית,אתה הכאב.אני מרוקנת מעצמי ומלאה […]
היא ישבה מולו,על כיסא שהוא נתן לה לפני כמה דקות.זקופה,שיערה השחור הארוך הסתיר את צדדי פניה.הבעתה הייתה חסרת כל הבעה.הוא רצה להתחיל לצייר אותה,אך לא ידע איך להתחיל. כמעט כל […]
מאז שאחותה מתה,היא ציירה גם הרבה ציורים שלה.פאני,לא הייתה יפה במיוחד,אולי כן אבל אף פעם לא ציינו את זה כמו שציינו את זה בפני ליז.פאני הייתה יותר חכמה,יותר שמחה,אבל לא […]
ציורים מזכירים לו את אימו.דמותה עדיין נימצאת איתו.כשהוא הלך לבית ספר,היא הייתה רק בת 22.הוא זוכר את שערה השחור והגלי,והעיניים החומות והגדולות שהוא ירש.ועשרות הציורים שהיו בבית.בחודשים טובים היא מכרה […]
"אבל אני הייתי אבוד בשכונת עוני,בתנאי מחיה שאת אפילו לא מתארת לעצמך,את לא נשמעת אמינה במיוחד",אמר ברוגז לקח את המגש והלך לכיוון הבית."אני רק רציתי שמישהו ישמע אותי,עזוב,לאף אחד לא […]
הבית הזה הפחיד אותו.יותר נכון גודלו.בתור אחד שגדל ברבע מהמטבח,זה כנראה הגיוני.משרת,זה מה שהוא סה"כ.כל זה חשב בזמן שניקה את השולחן משאריות ארוחת הבוקר,לקח 5 צלחות והלך לכיוון המטבח.אחרי הליכה […]
שקט,בלי מילים.אני מתבוננת בפניך.קמט קטן מתחת לעין,העין הירוקה.אני ממשיכה להסתכל,שפתיים,שפעם רק אני נישקתי.אני ממשיכה להביט בצווארך,שאותו נישקתי שחשקתי בך.הגוף שלך,מוסתר תחת סוודר,שהיא נתנה לך.ואני חוזרת לפנים,עצבבשתי עיניים ירוקות.אילו שהבינו,אילו שידעו […]
השקט מחריש.איך הילדה הגיע למסדרון ארוך ואפל.ניצוצות אור מתפזרים מידי פעם.האפלה קוראת לה , "בואי,תכנסי לתוכי" , בקול מפתה מתמיד.והילדה נמשכת,זה חזק ממנה,והיא חלשה.היא הולכת בעקבות הקול שממשיך לקרוא לה […]
בחצות הלילה היא קמה לתחייה.השקט מסביב היה מהפנט. נשימותיהן של הילדים הקטנים,נחירות של הילדים הזקנים היא שמעה הכל.מי שהיה קם פתאום,היא הייתה ניראת לו כהזיה ותו לא.בשמלתה הלבנה התהלכה,הבית הזה […]
אתה לא יותר מוצלח ממני.סך הכל נבראת בעטיפה יותר מוצלחת.אבל בפנים,כמו אניהכל רקובשכבר מסריח.אתה יכול להסתיר את הרעתחת עיניים יפות,אבל בפנים אתה בדיוק כמוני.אתה קרובללכת לאיבודבתוך האפלה.הילדות מקפצות ממך,מתלהבותחמודותהטיפשות,הן לא […]
טעיתי.העמדתי פני חזקה ונפלתי.אתה אותי הצלת,והפלת חזרה.אירוניהכמה פעמים התחננתי למושיע,ואתה באת,הושעת ועזבת.ציניותכמה פעמים אהבתי,שאתה אף פעם לא עומד על מילתך,כה חזק מצפונך.איתך או לא,אני תמיד בתוך תהוםמשוטטת.מנסה לחפש תשובות לשאלות […]
אני מתגעגע לצעקות שלך.הייתי עושה ונותן הכל בשביל לשמוע אותם שוב.הגשם בחלון מעצבן אותי,אני מרגיש שהוא בוכה בשבילי.אני כבר לא יכול לבכות יותר,תסלחי על זה.העיניים שלי יבשו.למה בכלל כותב כאן?מה […]
היו לנו מובנים שונים במושג אהבה.היינו שני אנשים שונים,שהפכו לאחד בנפשם.אני כותב לך כל יום,אפילו שאת כבר לא כאן. אולי באשמתי את לא כאן,אולי באשמתך. אולי כי שנינו אנשים מוזרים,ואלוקים […]
הזמן נעצר.אנחנו כבר לא יכולים לזוז,ולא להגידולא ללכת.הזמן נגמר,טיפוסי לשני טיפוסים כמונו.אבל את עדיין יכולה לראות,ולחשוב.(את עושה את זה יותר טוב מבין שנינו)האם תצליחי לקרוא את מחשבותייברגע זה.אני סוגד לך,מלכתי,אוהב […]
כן,אני מכשפה.לא הם לא יודעים למה התאהבת בי.המכוערת.גם אני בהתחלה לא האמנתי,(מעניין למה)הם תמיד טענו שאני לא אזכה לאהבה,אבל הנה אתה,אז הם כנראה טעו.כן אני כישפתי אותך,לחשתי,בישלתי שיקוי.נתתי לך אותו,שתית,כושפת,הוקסמת.עשיתי […]
היא הייתה נרגשת לקראת היום הזה.היא אפילו חייכה לכמה אנשים,שממזמן לא ראו את חיוכה.מי היה מאמין?אולי היא תחזור למה שהיא הייתה.אנשים לא אוהבים חיקויים.לילה זה הזמן המתאים לפרוש מכל זה.אם […]
בתוך ליבה היא יודעת שזה נגמר,אבל קשה לה להשלים.יותר מידי זכרונות למחוק,יותר מידי רגעים טובים להשמיד.מה עליה לעשות, תגיד?איפה היא תמצא את עצמה בסופו של כל זה?לאן היא תלך, כדי […]
"החיים יותר מידי קצרים כדי להתחרט",חייכה בחיוכה הערמומי."כן,אה. מיוחד להבריז מהבית ספר ועוד עם המנהל החדש הזה,ממש מנחם יהיה לשמוע את הצעקות שלו.""עזבי,אל תחשבי עליו. למה סתם להתבאס? את בים […]
הוא אהב אותה בכל ליבו.הלוואי והייתה יודעת.ליבו פעם בכל פעם שעברה לידו,העולם קרס ושב לקדמותו,היא אהובתו.היא הייתה חלום בלתי מושג.פרח במדבר הרגשות המכוערים שהציפו אותו.פרח שלו,שלא שלו.הוא אף פעם לא […]
אני תוהה לחשוב אם הדרך שבחרתי לסיים את הייתה נכונה.המחשבה שאולי טעיתי,הורגת אותי.עכשיו לבד,כמו תמיד.הוא היה פה רק כמה חודשים,והלך.בודדה כרגיל.כמה כבר אפשר להצטער על מילים,שכאשר נאמרו נראו כה חסרי […]
לאן נעלמה תמימותי?הוחלפתי בבן אדם אחר.ואני קטנה כאילו והתנדפה לה בחלוף הזמן.רוצה לחזור ליהנות מהחיים.רוצה לשוב ולהיות אני,בלי שום תוספות,בלי שום תיקונים.בלי 'תעשי זה ואת זה'.בלי 'תקחי אחריות על מעשייך'.תקומי […]
"איפה אני?",אמרתי לתוך האפלה.לא ראיתי כלום."את בלב",קול עדין חזר אליי."בלב?של מי? איך הגעתי אליו?""את בלב של אהובך.""אהובי? כפיר? אבל למה הוא חשוך?""כי את עזבת אותו.""לא אני לא",האפלה הזאת הורגת את […]
לפני שהיא התעוררה וראתה את עצמה באמבולנס,היא זוכרת שהכל החשיך.היא ידעה מה היא ניסתה לעשות לעצמה,אבל עכשיו זה טיפשי.היא זכרה שהכל מתפורר תחת רגליה.הלימודים,הביטחון העצמי,הוא.כולם מתפוררים לאבק והיא עומדת עליו,במקום […]
יבשו עינייה מלבכות.היא הבינה שהוא לא יחזור.לא בבית הזה ולא בפזמון.עוד שיר עליו,כמה כבר אשפר?היא רוצה לכתוב כמה טוב היה להם ביחד. הוא עדיין לא חזר. היא ראתה אותו עם […]
הבחור הממושקף,רואה את העולם מבעד למשקפיו.לפעמים הוא רואה ורוד,יום חדששמש.בחורה אליו מחייכת.והוא במבוכה מנסה לחייך לה בחזרה.ולפעמים,הכל שחור.יום חדש נראה בדיוק כמו קודמו,והשיגרה מכרסמת.שמש בשמיים,אך בליבו סערות.והבחורה לאחר היא מחייכת.לפעמים,הכל […]
מציאות או דימיון? "ואכן לוויתי",המשיך סיפורו,"אבל היא רק ניצלה אותי,היא רצה שהוא יקנא,ויבין שאם ימשיך להכות אותה היא תלך לאחר. זה הצליח לה,הוא חזר אליה אבל אחרי כמה זמן הוא […]
"וממה סיפרו הזקנות,בעמק הבובות,שהבובה שהיא הכי אהבה הילדה קמה לתחייה,והפילה את האימא והלפיד למים. גם האם וגם הבת טבעו ומאז""ומאז אני הולך לאבא שלי,לספר שאת עושה סיוטים לילדים בני 5",הפעם […]