nooni :)
nooni :)
אני אוהבת לקרוא, לכתוב כשיוצא..
היי, קוראים לי אקשייה אבל יש לי כינויים כמו נוני ולורן :)
אני אוהבת מאוד מוזיקה, היא יכולה לשנות לי את ההרגשה בצליל אחד..
הצטרפתי לאתר בתאריך 6.27.2013
אני קוראת המון ספרים, כמעט אין ספר בעברית שלא קראתי, גם כי אני אוהבת מאוד לקרוא, וגם כי לפני כמה שנים הייתי צריכה להתרגל לעברית.. :) קראתי את כל הסדרה של משחקי הרעב גם בעברית וגם באנגלית, ואני עדיין לא מצליחה להחליט איזו גרסה אני הכי אוהבת!
נולדתי וגרתי באמריקה עד כיתה ד' ואז טסתי לישראל. בבית באמריקה דיברו קצת עברית לפעמים ככה שהיה לי קל להשתלב, אבל כשסיימתי יסודי בישראל חזרנו לאמריקה. וזה הסבר גם לשם האמריקאי שלי- אקשייה :) בחופש הזה אני ביקרתי בישראל לכמה שבועות והכרתי את האתר :) כרגע אני באמריקה, אם אני לא פה אז אני בטח עם החברים שקופצים עליי לראות את התמונות שצילמתי פה :)
loren :)
פורסמו 6 סיפורים
כותב באתר מתאריך 27.07.2013

הסיפורים של nooni :)

פרישה סופית…
05/09/2013 646 צפיות סיפורים אישיים 3 תגובות

אני לא יודעת אם אתם זוכרים (או מכירים) אותי, אני אקשייה (או לורן, איך שתרצו :) ).כתבתי רק סיפור אחד- “אין שם”.ועכשיו אני פורשת, זאת אומרת שאני מפסיקה אותו באמצע. […]

אין שם- פרק 4
05/08/2013 560 צפיות סיפורים בהמשכים 7 תגובות

ביד רועדת הפכתי את המבחן, ופתחתי את הספר בתיאור המתאים. נראה שדפיו המצהיבים החלו להתפורר. התחלתי לקרוא באיטיות, משווה את התיאור לסיפור, בעודי מנסה להיזכר בחלום שלי: “אני עכשיו רואה […]

אין שם – פרק 3
01/08/2013 604 צפיות סיפורים בהמשכים 3 תגובות

השם ‘קת’לין פארקר’ נכתב ביד רועדת ומזיעה לרוחב קו ישר וקצר שישב בביטחון בפינת המבחן, לצד צירוף האותיות ‘שם’. בחנתי את השאלות במבטי, קראתי אותן ושיננתי לי את התשובה של […]

אין שם – פרק 2

המורה להיסטוריה עבר שולחן שולחן, והגיש את הבחנים, שהיו עמוסים באותיות קטנות וחסרות משמעות מבחינתי. על אף שהקשבתי בשיעורים, ללמד תלמידים בכיתה י’א על ההיסטוריה של אמריקה הלטינית בתקופה הקולוניאלית […]

אין שם- פרק 1
29/07/2013 523 צפיות סיפורים בהמשכים 6 תגובות

תודה רבה רבה רבה על התגובות בפרק שעבר!תיהנו מהפרק :)פרק 1קול השעון המעורר שעל שידת העץ המתקלפת צלצל באוזניי בחוזקה. כיסיתי את ראשי בכרית, מצטערת על ‘הפסקת השינה’ הקצרצרה בחמש […]

אין שם- הקדמה

אני יושבת בפינת חדר חנוק וקטן, שדחוסים בו בצפיפות חמישה עשר מזרנים, על כל מזרן מונחת כרית עם שם. אני קמה, ומחפשת ביהירות את השם שלי בין כל הכריות, מדלגת […]