הסיפורים של לא אומר\ת ^_^

דלת לבנה גדולה בפתח…נפתח אותה ונגלה מה יש בצד השני!יש שם 7 בנים!"ברוכים הבאים!" הם אמרו…———————————————"איזה ספל את תקחי נסיכה?" שאל טמקי"איזה ספל שאתה אוהב" טמקי"כול ספל שתבחרי" אמר טמקי והתקרב אלייה"אף פעם לא הלכת?" שאל קארו"חח, לא היתי הולכת לעיר טובלו (אין לי מוצג מזה)""העיר הזאת יפה, והספלים קנינו מהאזור הזה" אמר היקארופתאום ספל תה נשפך, קארו נכווה ביד…"קארו!" היקארו אמר והרגיע את האצבע של קארו…"אוי נו,קארו אל תסתכל על האחרים" אמר היקארו"היקארו…"אצמר קארו"אוי! אני לא יכולה יותר!" אמרה בת אחת"אבל הסצנה הזאת מאוד חשובה את יודעת!" אמרה הבת השנייה"אמרת נכון בהחלט!"אמר קיויה"בשביל זה צילמתי כול יום אותם ולראות את ההשתנות בהם!" אמר קיויה "אם אתן רוצות לקנות את כולם ביחד אני עשה מחר" אמר קיויה והציג את החוברות…"אההה מכאן כול הכסף הזה…"אמרו היקארו וקארו"אבל"אמר קארו"מתי הצטלמנו?" השלים היקארוהאני סנפי מערבב משו ירוק… נראה לי שזה מקשה כולשו"אולי עכשיו להגיד לו?" הרוהי חשבה בלב"האני סנפי גמרת את זה" לחש מורי סמפי להאני סנפי….האני סנפי עצר את העירבוב והתחיל לבכות…"אוי האני סנפי! זה ביוק הכמות שרציתי לשתות!" אמרה אחת הבנות ולקחהאת זה ושתתה שתי טיפות…"באמת?" שאל הנאי סנפי ועשה פאפי פייסבנתיים הרוהי נאנחה בצד"הרוהי, מה קורה כיף לך?" שאל טמקי את הרוהי"אני מרגישה שאתה רענן היום" אמרה הרוהי"נכון מאוד! אמרת את זה נכון!" אמר טמקי והמשיך את החפירות שלו.."הי, הרוהי איזה מקצועות בחרת?" שאלו היקארו וקארו את הרוהי"נכון! תחילת הלימודים" אמרה הרוהי…"רגע!! אל תקחו לי אותה!" אמרה טמקי בוכה"תבחרי שנהיה ביחד במקצוע! כי הרי אנחנו באותה כיתה" אמרו היקארו וקארווהסתכלו על טמקי…

נשר עף…יש לו מכתב …ליאו הזיקית של רבובן תופס את המכתב…רבורן פותח את המכתב ואומר:"או, זה מכתב מהמקום התשיעי, יופי הם סוף סוף מגיעים"-מה יש במכתב?-**בוקר**"טסונה מה אם ארוחת בוקר?!" נשמעה צעקה"אני לא יכול! אני ממהר!!" טסונה אמר"לאן אתה ממהר?" שאל לאמבו"לבית ספר!" אמרה בינקי"מה זה בית ספר? זה אכיל?" שאל לאמבו"לא, חח בית ספר זה מקום שבו ילדים הולכים ולומדים" אמרה נאנא"אההה, נכון" אמרה לאמבו"טוב אני יוצא בי!" אמר טסונה ורץ לבית ספר"פוי נראה שאני יגיע בזמן" חשב טסונהטסונה התסכל לצד וראה ילדים לא מהאזור.."הם בטח הילדים החדשים"ניחש טסונה"הם בטח בכיתה ט' בחטיבת ביניים" חשב טסונה -הערת המחבר-XD אני בכיתה ז!!! אני קטנה מהם בשנתיים! XD לול-חזרה לסיפור-הבת הסתכלה על טסונה בעיניה.."אמאל'ה היא התסכלה אלי" אמר טסונה"טוב כדי שאני אמשיך" הוא חשב לעצמו"תהיה בטוח בעצמך!" אמר רבורן"רוברן מה אתה עושה כאן?!, אמרתי לך לא לעקוב אחרי לבית ספר"אמר טסונה מבוהל"אבל יש לי חדשות!" הוא אמר "איזה חדשות" שאל הטסונה"קבלתי מכתב מהמקום התשיעי, ואתה עכשיו מקבל את ההנהגה!" אמר רבורן"מה?!, ההנהגה על מאפיה וונגולה?!" שאל טסונה"כע!" אמר רבורן"אבל אני לא רוצה!, מה אני כבר עשיתי!!" אמר טסונה"שחכתי להגיד לך שהטבעת וונגולה אצלך" אמר רבורן"גארר!" נשמעה קול"באת לבד נאטס?!" שאל טסונה"גארר!" אישר את דבריו נאטס"מה?! טוב אני חייב ללכת לבית ספר!" אמר טסונה מחזיק בראש שלו"אתה חייב להבין את זה!" אמר רבורן והלך איתו לבית ספר…

נכנסתי לשם..כולם כיונו אלי את הנשק שלהם…"אולי תורידו את הנשקים?! זה לא יפה לקבל אורחים!" אמרתי להם בטלפתיה"מי אתם?" שאל קיקיו לא מרידה את הנשק שלה, תופסת אותי אם הסרט..שלה…. "אולי אכפת לך להוריד אותי?!" נבחתי עלייה בכעס ואמרתי לה בטלפתיה..פתאום אני מקבלת זרם חשמלי, התחשמלתי וגם היבארי התחשמל.."רגע!, אם הזאב הזה התחשמל וגם היבארי אולי זאת הרורהי?" אמר טסונה"שיט!, יש לה קולר! הם שולטים בחשמל מתי היא תתחשמל!" אמרה שיהארונשכבתי על הריצפה אחרי שקיקיו נבהלה, והפילה אותי…הגוף שלי השתנה לגוף חתול שלי…."מהר! מרפאה!" אמר דינו הוא הסתובב והפיל עוד כד…"כמה כדים יש כאן?!" הוא צעק.והרס את המקום, הוא תמיד הורס דברים שהוא כועס….התעוררתי בחדר לבן…היה לי בצוואר קולר, ניסיתי להוציא אותו…"את לא תצליחי להוציא אותו" אמר רבורן הגדול…"אז איך אני אוציא אותו?!" אמרתי לוהוא ירה לעבר הקולר…הקולר נשבר לשניים…"אולי צריך בשבילה קולר אחר שלא מחשמל!" אמר היבארי מעוצבן"סליחה!, הם חישמלו אותי והם נתנו לי יכולת להפוך לזאב!" אמרתי לו"ומה אם הרו ושיהארו??" שאלתי את רבורן"גילינו אצל הבת הזאת שיש לה כוח להקפיא דברים, עשו עליה ניסוי" הוא אמר לי"מה אם הרו?" שאלתי "הוא רגיל רק שהוא אוצר שהוא התאום שלך… ו.." הוא אמר ולא הוסיף"ו..?? ומה?" שאלתי אותו"בדקנו בדי.אן.איי שלכם" הוא אמר"ומה התוצאה, רבורן!" דרשתי לדעת" הוא התאום שלך בעתיד הזה" הוא אמר"מה?!" אמרתי"כע, הוא התאום שלך" אמר רבורן"אבל איך זה אפשרי אפילו?!" שאלתי אותו"ממה שהוא סיפר שלקחו אותך מהבית, ולא החזירו אותך.. יכול להיות שאתמתת " אמר רבורן"אוי תודה על העידוד הזה רבורן!" אמרתי לו בידיעה שאני אמות…"טוב, הוא בא ביי" הוא אמר ויצא"היי! תאומה שלי!" הרו אמר וחיבק אותי"אל תחבק אותי!" אמרתי לו"למה?" הוא שואל"כי מתי שיקחו אותי אני אמות זה למה!" צעקתי אליו אם דמעותהרו שתק… מעכל את הבשורה המרה…"את לא תהיהי יותר??" שאל אותי הרו"כן!!" צעקתי אליו עם דמעות"דיי, אל תחשבי על זה" אמר היבארי וחיבק אותי"עזוב אותי!" צעקתי אליו.הרגשתי את העצב והכעס שלי עולים….פתאום הגוף שלי השתנה לזאב…התחלתי להרוס את כול החדר….כולם באו לחדר ונדהמו ממני, אך פעם לא התנהגתי ככה…"הי! אני זה שצריך להרוס דברים!" אמר דינו"הי! זה לא קשור! חייבים לתפוס אותה לפני שהיא תהרוס הכול!" אמר טסונה"תנו לי!" אמרה קיקיו וניסתה לתפוס אותי אם הסרט שלה…תפסתי את הסרט שלה והפלתי אותה..יוקי הוציאה את החייה שלה חתול…כאילו באמת?? חתול נגד זאב??ברור שכיסחתי לו תצורה, באתי לתקוף את יוקי אבל…הרגליים שלי הוקפאו…"מה קרה לך?!" שאלה שיהארווקיקיו תפסה איתי אם הסרט שלה…שיהארו הנמיסה את הקרח…וכולם התקרבו אלי..הם קלטו אותי בצורה החתולית שלי, בוכה….

השומרים לקחו אותי לחדר מרפאה כזאת…בכניסה חדר ראיתי בת… היא היתה מעולפת …נכנסתי למן תא כזה…..פתאום חישמלו אותי..כמובן שצרחתי!אבל, הגוף שלי התחיל להשתגע גם…הזנב שלי התחיל להתארך.. והאוזניים שלי גדלו טיפה….מסכנים, מי שמקשיב התחלתי להשתגע…שמעתי במכשיר ציתות בומים…מסתבר שדינו בטעות הפיל כד על הלייזרים הגנה …לפני שאבדתי את ההכרה… ראיתי את הבת הזאת מביטה בי באימה..התעוררתי אם כאב ראש גדול והיתי באותה תא אם הבת הזאת…"מי אתה?" היא שאלה באימה.."אני? אני ב–" אמרתי וניסיתי לתרומם…נפלתי…."מה הם עשו לך?" שאלתי אותה אחרי שהכאב הספיק"אני לא יודעת, התעוררתי מתי שהם חישמלו אותך.." היא אמרה"טוב, קודם איך קוראים לך?" שאלתי"שיהארו ואת?""לי הרוהי" אמרתי..שיט, נזכרתי שיש לי קשר פיזי אם היבארי!התחשמלתי, הוא בסדר??? דאגתי לו…פתאום הגוף שלי התחיל להתכווץ נעמדתי על 4 רגליים…שיהארו צרחה…"מה קרה?" שאלתי אותה.."את נהפכת לזאב! ואת דיברת איתי בטלפתיה!" אמרה מנסה לא להתעלף.."אוי…" אמרתי ועשיתי פרצוץ סתום…"תגידו היבארי בסדר?" שאלתי את טסונה דרך ריכוז"הרוהי זאת את?" שאל טסונה"כע סיפור ארוך, הוא בסדר?" שאלתי…"טוב, אני לא יודע הוא התחשמל וצנח על הריצפה מעולף, אבל הוא בסדר"הוא אמר לי…"יופי" אמרתי נרגעת…"טוב אז מה נעשה?" שאלה שיהארו"מה אתן תעשו? יש שני אפשרויות" פתאום אמר הרו משום מקום"אוי הרו, תסתום ותעזור לנו כבר!" נבחתי אליו בטלפתיה"אמממ, קודם תודי שאת התאומה שלי! מצאו שהדם שלנו דומה מאוד!" אמר"בסדר, בסדר אני התאומה שלך! עכשיו תוציא אותנו מכאן!" אמרתי לו בטלפתיה"טוב!" אמר הרו הוציא סיכה ופתח את המנעול…"בואו אחרי הם לא יודעים שאני פולש" הוא אמר, הלכנו אחריו…יצאנו מהביניין הזה ועכשיו אני יודעת לאן ללכת.."בואו!" אמרתי ומשכתי אותם לצד השני, הם ידעו למה התכוונתי…נכנסתי לשם אם הגוף זאב שלי…כולם נכנסו למצב התקפה אליי…

שמו לי חומר הרדמה..יותר נכון הזריקו לי… היה כואב…ולפני שהתעלפתי ראיתי את הבנות תומכות בהיבארי..נעצמו העיניים…רק שמעתי בעירפול כול מיני דברים..אזעקות, בומים, מילמולים…שהתעוררתי צאתי את עצמי בכלוב…"אוי, נו! מה אני חיה?! ששמים אותה בכלוב?" אמרתי"אממ לא, אבל די כן עכשיו.." אמר נער שהיה בגיל שלי…"מי אתה??" שאלתי"בוא נגיד התאום שלך.." הוא אמר"תאום?? אתה אפילו לא דומה לגוף שלי!" אמרתי ומראה לו את העיניים אוזניים…"אל תשקרי! את בגוף אחר!" הוא צעק.."טוב, טוב למה אתה נסער?!" אמרתי לי"כי, לפני כמה זמן איבדתי את התאומה שלי והיא גדולה ממני…" הוא אמר והשפילאת מבטו.."טוב, אני לא יודעת אם יש לי תאום בכלל" אמרתי.."אבל אתה באמת דומה לי.." הוספתי"טוב, תקשיבי למה את כאן" הוא אמר יושב מולי"אתם עורכים ניסויים וכול החרא הזה" אמרתי והנפתי את היד בביטול"טוב, לא כול כך חוץ מהניסויים" הוא אמר"טוב, ספר כבר!" אמרתי נשענת על צד הכלוב…"טוב, חלק מזה זה למצוא את התאומה שלי אבל שהם עורכים את הניסויים בגללשהם רוצים לחזק את השומרים כי יכול להות שתהיה תקיפה" הוא אמר"פחח, לא מעניין אותי" אמרתי"אז מה תעשי עוד מעט יקחו אותך!" הוא אמר"תגיד בכלל איך קוראים לך??" שאלתי"לי קוראים הרו" הוא אמר"אוקי הרו, לי קוראים הרוהי" אמרתי"חחחח" הוא צחק"למה אתה צוחק?" שאלתי"כי בשם שלך יש גם הרו" הוא אמר"טוב.." אמרתישמענו צעדים מתקרבים.."אני אדבר איתך בי" אמר הרו והתחבאשני השומרים צצו.."את יודעת שאת היחידה שיש לה חיית קופסא וגם בגוף של בן?" שאלה אחד מהם"אני אמורה לדעת?" שאלתי אותי ביובש"חחח, טוב בואי לא נכאיב לך כול כך" הוא אמרפתח את הכלוב והרים אותי…"יש לך מזל שאני אם אזיקים!" אמרתי בכעס"חחח נכון זה אזיקים שמבטלים כול כוח שהוא נוגע ביד של האסיר" הוא צחק השני.."אוף…. כמה זמן אני אהיה כאן?" שאלתי"לא יודעים, אם את חלשה אז לא הרבה אם את חזקה תישארי כאן הרבה" הם אמרו"תודה על העידוד" אמרתי בציניות… ידעתי שאני חזקה…טוב לפחות אני אדע מה האחרים עושים…זרתי להיבארי מכשיר שמיעה והוא חייך כי הוא ידע מה התוכנית שלי..אני אוכל להקשיב להם והם יכולו להקשיב למי שכאן..שמעתי אותם.."הי, היבארי מה קרה אם הרוהי?" שאל טסונה"כע!!" אמר דינו"היא נלקחה,אבל היא יכולה לשמוע אותנו ואנחנו אותה" היבארי אמר"איך??" שאלה קיקיוהיה שקט כנראה שהוא הראה להם את המכשיר…"והווו!!! הרוהי את גאון!" אמרה יוקי"תודה, תודה" אמרתי למכשיר אחרי שעזבו אותי השומרים…"טוב אנחנו נקשיב לך ואת לא תגידי כלום אוקיי?" אמר טסונה"כע" אמרתי ובידיוק נכנסו השומרים לקחת אותי….

אני ממש שמחה שיש כאן הרבה אוטקאים!!!ואני בתור אוטקאית גאה אני מברכת אותכם! שתמשיכו להיות אוטקאים!ולכול מי שלא יודע מזה אוטקו הנה ההגדרה של זה:אוטאקו- בן אדם שקורא\רואה אנימות\מנגה ואוהב […]

היבארי יצא מהחדר שאני צועקת לו.."הי! לכה איך אני אמורה לזוז אם הכיסא הזה?!" צעקתי אליואין תשובה… צפוי"אוף נו, טוב ראיתי בסרטים שאפשר להזיז את הגלגלים" אמרתי תוהה"נכון, את תצליחי?" יוקי שאלה"מאיפה לי, ננסה!" אמרתי ומנסה להזיז את הכיסא…נפלתי ישר, ועל הזנב שלי, לא נעים.."אייה!" צעקתי"אוי נו!" שמעתי צעקה מרחוק.."את בסדר?" שאלה יוקי בדאגה"חחחח, בטח אני בסדר" אישרתי"למה את צוחקת?" יוקי שאלה מבולבלת"כי החזרתי להיבארי על זה,שהוא נטש אותי כאן חחח" אמרתי שאני מתפקעת מצחוק"חחח, לא יפה!" אמרה יוקי"הרוהי!!" נשמעה צעקה מתקרבת…סימנתי ליוקי שתהיה כאילו היא מבוהלת, ואני נשכתי את עצמי שירד לי דם…"מה לעזע–" זעק היבארי עד שראה אותי..זייפתי בכי, היבארי התקרב אלי התכופף ושאל אותי:"את בסדר??" הוא שאל בדאגה"כן" הינהנתי לו בראש, פתאום הוא נותן לי אגרוף לראש.."יופי, תיזהרי בפעם הבאהה!" הוא אמר, יללתי מכאב.."מה קרה?!" שאלה יקיקיו שהגיעה ממש מהר ששמעה את היללות שלי,"הוא נתן לי אגרוף לראש!" אמרתי ועשיתי פרצוף חתול.."היבארי! למה?!" היא שואלת אותו"כי היא צריכה להיזהר!" הוא אמר"לא נכון!, אני נפלתי בגלל שאף אחד לא עזר לי!!" אמרתי והצבעתי לכיסא גלגלים.."אז למה לא קראת לי שאני עזור לך?" אמר קיקיו"כי לא היה לי נעים.." אמרתי…..-פוףף-אזעקה…."מה קרה?" שאלה יוקי מבוהלת"הכול בסדר רק, רגע" אמר היבארי והוציא את חיית הקופסא שלו.."גמאני צריכה להוציא?" שאלתי אותו"כן!, אנחנו חייבים להגן על יוקי!" אמר היבארי"כי פלשו לנו רק בשבילה?!" אמרתי ובנתיים מוציאה את החיית הקופסא שלי"לא,  רוצים את כול הבנות החזקות כאן שזה אומר כולל אותך! הם רוצים בנות,שיש להם חיות קופסא" אמר היבארי"מה?! למה להם אותי?!" שאלתי אותו מבוהלת"כי הם רוצים לעשות ניסוי!" הוא אמר"אוי, אבל אני בגוף של בן!" אמרתי"עדיין הם יודעים להבחין בין בת לבן תזכרי, הטכנולוגיה של השנה יותר מתקדמתמההווה שלך! אנחנו 10 שנים קדימה מהשנה שלך!" אמר היבארי מזהיר אותי"אמרתי כבר שזה חרא?" שאלתי"לא, אבל אני מסכים איתך לגמרי!" אמר היבאריולחדר נכנסו בן אם מכשיר כזה…"אחד מהם הוא בן והשני הוא בת! סליחה היא בת! ושני הבנות מאחורה, אנחנולא לוקחים כי יש כאן רק בת אחת חזקה" אמר איש אם מדים לבנים, למכשיר.."יופי, תביאו אותה אליינו!" אמרו מהצד השני!"הי! אני לא הולכת לשום מקום!" אמרתי"את חייבת,אם לא בדרך הקלה אז בדרך הקשה!" הוא אמר ופתאום עוד איש נכנס..הם הוציאו את חיות הקופסא שלהם…קיפוד=חתולאריה=חזיר"נראלי שאנחנו די בסדר.." אמרתי חושבת את התוצאות של הקרב.."נראה כבר" אמר היבארי ותקףהוא השליך את הקיפוד שלו, הקיפוד מתנפח ויצאו עוד בועות אם קוצים..ואני תקפתי, הוספתי לאריה שלי את הניבים הרעלים שלו.."אאלה חגיגה!" אמרתי בציניותוהתחלנו לתקוף אותם…היבארי הסתדר טוב….אני? גרוע, עדיין כאבה לי הזנב…והאיש הזה משך לי בזנב!"איה!!" מחיתי"יופי! בואי כבר!" אמר וגרר אותי בזנב שלי.."הי! לפחות תרים אותי כמו שק או משו! זה כואב!" צעקתי עליו"טוב.." הוא אמר והרים אותי…היבארי בנתיים קרס.. היה לו כאב בתחת בגלל הזנב שלי..הוא לא היה רגיל לזה…לפני שהוא התעלף הוא ראה שאני נותנת לו משו, ומדביק איזה שבב בבגד של האיש..קרצתי לו, הוא יודע מה אני עושה הוא חייך וקרס…ולי שמו חומר הרדמה…..

יוקי התחילה את הסיפור שלה…"טוב, לפני כמה ימים מצאתי את עצמי בתוך בניין בשיפוצים כזה..ופתאום נכנסו השומרים האלה, הם התחילו לרדוף אחרי… היה לי נשק למזלי, אבל זה נמשך יום, ואז עזרתם לי ,וניצלתי, תודה לכם!" הודתה לנו"אין בעד מה" אמרתי…"מה איתו?" הי א שאלה והצביעה לעבר היבארי"אהה, הוא הוא גם אומר אין בעד מה, רק שהוא לא אומר את זה הקול רם.."אמרתי במרירות.."את קרובה שלו?" יוקי שאלה אותי"נופ, אני חברה של כול מי שכאן רק שלפני שהצלנו אותך, גילינו שיש לנו קשרנפשית ופיזית, מי שנפצע גם השני נפצע" הסברתי לה"אההההה" היא אמרה"טוב, אני הולכת להכין לה אוכל!" אמרה קיקיו"תביאי גמלי!!" אמרתי בחיוך מלקקת את השפתיים שלי ברעב"טוב, אז אל תואכלי לי רק את יוקי!" היא אמרה מזהירה אותי"למה?" שאלתי לא מבינה דבר"כי את חתולה, צריך להיזהר!" היא אמרה ויצאה.."זה היה מוזר" אמרה יוקי"חחח, אבל היא חברה טובה" אמרתי מחייכת"רגע, את בת??" היא שאלה"כע, למה?" שאלתי"למה את בגוף של בן?" היא שאלה"אההה, זה כי זה משו שקשור לגוף שלי אני יכולה לעצור את הנשימה ואתדופק הלב שלי, אבל הגוף של ימשתנה לבן לכמה זמן מה" הסברתי לה."אההה, זה טוב לך?" יוקי שאלה מבולבלת"לא יודעת, לפעמים כן לפעמים לא" אמרתי"אחח" אמר היבארי שהתעורר"אוי היבארי התעוררת!" אמרתי"כן התעוררתי!" הוא אישר…"היי דינו תעשה טובה תביא לי מהחדר את המפתח שלי" הוא אמר"בטח!" דינו אמר שמח"שלא תעז להרוס לי משו בחדר שלי!" הוא הזהיר אותו"טוב" אמר דינו והוא השפיל את עיניו"חחחח, דינו מצידי את יכול להרוס את הגינה!" אמרתי לו"בטח, יאאלה ביי!" הוא אמר והלך"תגידו, מה אני עשה עכשיו?" שאלה יוקי מודאגת"מה את תעשי??" שאלתי לא מבינה דבר"תישארי כאן, את חיונית לנו, את חזקה" אמר היבארי במקומי"אבל זה לא מפריע לכם?" היא שאלה"לא נורא! המקום הזה ענק!" אמרתי"חח בטח" היא אמרה וצחקה,צחקתי איתה רק היבארי לא.."עדיין לא נגמר, העיניין הזה" הוא אמר רציני.."טוב, אז למה אתה הורס שמחות?!" התלוננתי אליו"כי ככה באלי!" הוא אמר והוציא לי לשון ויצא מהחדר….

סרט נכרך מסביבי ומשך אותי אחורה…"אתם יודעים שפצצות זה לא טוב לחתולים???" אמרה קיקיו"למה?" שאל היבארי אותה"כי לחתולים יש אוזניים ממש רגישות לצלילים"הסבירה הולי.."וזה קשור אליי?" שאלתי לא מבינה"כע יש […]

-נקודת מבט של טום- נתקלנו בצייד הזה אבל אני לא בוטח בו, טוב נלך איתו לאור… אני דואג לו..נכנסנו לבית חולים עלינו לקומה 4, הלכנו לחדר מספר 294 נכנסנו וראינו […]

אני והיבארי התחלנו להילחם…הוא תוקף, אני מגנה.הוא שולף את הקיפוד שלו, אני שולפת את הכלב שלי הוא גודל להיות ארייה."אל תפחיד את הקיפוד" אמרתי לאריה שלי, הוא הינהן..אני תוקפת, הוא גם תוקף הוא פגע לי ברגל ואני פגעתי לו ביד.. התמוטטנו על הריצפה.."אחחח איזה חרא הקשר הזה" אני מתלוננת"בואי כבר" הוא אמר ותפס לתנוחה שאנחנו יכולים להיות כאילו גוף אחד…הלכנו מחוץ למסתור, לקנות שוקו\ קפה.פתאום משום מקום צצו שומרים, רודפים אחרי מישי.."תעצרי!!" הם צעקו וירו לעברה את האש האדומה….היא שלפה את חיית הקופסא והתחילה להילחם איתם…"פשש היא טובה" אמרתי מסתכלת על זה כאילו זה סרט…"בואי היא צריכה להצטרף לצוות שלנו" אמר היבארי ומכין את חיית הקופסא שלו.הוא זינק לקרב…מה אני צריכה לעשות? להתערב גם..הם באו לפגוע בה מאחורה…אבל היבארי הוציא את האזיקים שלו מהדור הראשון של משפחת וונגולה….וקשר את השומרים, אני הדפתי את המכה מהילדה הזאת….אבל לא הצלחתי… המכה היתה יותר מידי גדולה, נפצעתי במקומה..היא נבהלה שראת אותי שוכבת,אבל היא נבהלה שראתה שאיזה ילד אם אוזני חתולהציל אותה…..היבארי התמוטט אחרי, מזלו שהשומרים ברחו לפני זה…"איך קוראים לך?" הוא שאל את הילדה והרים אותי…"לי קוראים יוקי, מי אתם?" היא שאלה"בואי איתנו, אחרת את תהרגי כאן ועכשיו!" איים אליה היבארי..היא לא התנגדה, היא באה איתנו למסתור שלנו…היבארי מוריד אותי בספה שהיתה שם…הוא גם היה חלש, אבל הוא חזק הוא יחזיק מעמד.."טסונה!!!!" הוא צעקטסונה הגיע.."תסביר לה על זה היא חזקה אני חייב ללכת לאשפז את הרוהי ואת עצמי היא נפגעה"הוא אמר והרים אותי והלך איתי למרפאה…בנתיים טסונה הסביר ליוקי…ואני היתי ממש חולה… וגם היבארי, אני עושה לו צרות…"טסונה!" אמרתי.."מה??" אני רוצה חזור להווה שלי!" אמרתי מתבכיינת"למה?" הוא שאל"ככה!" עניתי לו"לא את לא הולכת עד שנסתדר טוב יותר!" אמר היבארי שהיה שם…"ומה יקרה אם אני אמות?" שאלתי אותו"אני אהיה ממש חולה, ואז אני אחלים אבל כול הימים שישארו לי אני ארגיש כאילומשהו חסר לי, כי את חלק מהנשמה שלי אם הקשר החרא הזה" אמר היבארי"כאילו אני מאושרת ,אני עושה לך צרות" אמרתי כמעט בוכה…"איפה החתול הזה?" שמתי את יוקי שואלתהסתתרתי מאחורי השמיכה…היא הגיעה וראתה אותנו שני האנשים שהצילו אותה…"אוו איך קוראים לך?" היא שאלה אותי"הרוהי" עניתי לה"יאא הוא מדבר" היא התפעלה.."למה שאני לא?" אמרתי…פתאום שמענו בום…מסבתר שגטקורה התעסק אם הפצצות שלו…יוקי עזבה את החדר, הלכנו איתה"אתה אוהב פצצות?" היא שאלה אותו"כן " הוא ענה לה"גם אני!!" היא אמרה ומוציאה פצצות ומראה לו…והם מוצאים תחביב משותף פצצות זה הנשק שלהם…ופתאום משום מקום שוב סרט נכרך מסביבי ומושך אותי אחורה…. המשך יבוא!! ^^

אני נרדמתי על השולחן…ואני מוצאת את עצמי אם היבארי בחדר לבן כזה…"האא?? איפה אני" אני שואלתוהיבארי מתחיל להתעורר גם..פתאום טסונה נכנס…"או יופי שהתעוררתם!" הוא אמר"מה קרה?" שאלנו"לא יודע תשאלו את הבנות" הוא אמר וישב בכיסא שהיה שם וזרק לעבר כול אחד,שוקו\ קפה קר…תפסנו, פתחנו ושתינו…."טוב היתה כבר הישיבה?" שאל היבארי"כן היא היתה" טסונה אמר לו"על מה דיברתם?" הוא שאל.."אמממ אני אגיד לך מתי שאנחנו נהיה לבד" אמר טסונה והסתכל אלייבחנתי אותו, "הוא מסתיר ממני משו?" אני תוהה"טוב אני יושנת" אמרתי ונרדמתי….והם דיברו ביניהם..כשהתעוררתי היבארי עדיין ישן שם…"למה אנחנו כאן?" שאלתי בכללי"בגלל שאתם גילתם קשר מסוים" אמר רבורן"קשר??" שאלתי אותו"אתם מקושרים נפשית אם אחד מכם יפצע השני מושפע מזה, ואם אחד מכם עייף,גם שני למשל היבארי היה עייף ואת נרדמת איתו" הסביר לו"אההה והיבארי יודע את זה?" שאלתי אותו"כן, הוא יודע הוא התעצבן כי הוא לא רוצה שתיפצעי על מצפונו את יודעת" ענה לי רבורן"אז מה אני אמורה לעשות עכשיו?" אמרתי וגירדתי את האוזני חתול שלי"קודם אתם צריכים לעבור שיחה ואז נראה" אמר רבורן"יופי הגענו לפסיכולוגיה!" אמר מתוסכלת"טוב אם את לא רוצה בואי נדבר עכשיו!" אמר היבארי"ממתי את הער?!" שאלתי אותו מופתעת"מלפני כמה רגעים" הוא ענה לי"טוב בוא נעשה עכשיו! פסיכולוגיה זה משעמם!" אמרתי"טוב אז, אם אני נפצע את תשרדי?" הוא שאל"בטח!" אמרתי"טוב זהו זה תורך" הוא אמר"אין לי" אמרתי והבטתי בו"טוב אז יושן ישנתי רק 3 שעות" הוא אמר והסתובב לצד השני"ואני צריכה לישון גם.." אמרתי מתוסכלת.-כעבור יום-"מה אתה הולך לעשות?" שאלתי את היבארי"שחכתי להגיד לך שאם תחזרי להווה שלך עדיין יתקים הקשר הזה" אמר היבארי"ומה אני אגיד להיבארי הגדול ממני בשלוש שנים?" אמרתי לו"אני אדבר איתו" הוא אמר וליטף אותי וגירד אותי באוזניים במקום שאני לא יכולתי להגיעולגרד שם…גרגרתי…."הי, היבארי בוא הנה!" נכנס טסונה לסלון ואמר להיבארי"אז תמצא לי מחליף כדי שיגרד אותי! יש לי משו באוזניים" אמרתי לטסונה"בטח קיקיו זה בסדר?" הוא שאל"כן!!" עניתי בחיובקיקיו הגיעה וגירדה לי את המקום המעצבן הזה!!ושיחקנו, בלייזר!"חחחח, היה טוב" שמעתי את דינו "חחח כן איך הוא התנהג" שמעתי את מוקורו צוחק"היבארי אתה בסדר??" טסונה שאל את היבארי"כן, רק אני מרגיש שאני רוצה לשחק" הוא אמר ועשה פרצוץ"היי היבארי" אמרתי וניגשתי אליו"היי הרוהי, אני הולך להכין תה…" הוא אמרהיתי חייבת ללכת איתו, אני התאומה שלו בנפש….זה לא דבר טוב…..טוב אולי יש לי את התכונות שלו ואת הכלי הנשק מהירות ועוד…"היי היבארי אולי במקום להכין תה אתה רוצה להילחם נגדי??" שאלתי אותו" נגדך?" הוא שאל מופתע מן השאלה"כע אנחנו כמעט אותו דבר זה היה לך קשה להילחם נגדך בעצמך" אמרתי לו"בטח בואי לזירה!" הוא אמרהלכתי איתו…הגענו, והתחלנו להילחם…  המשך יבוא!!

same thing i can see is that you!your my love!you so cute,but your not love me back.. I'm hurt in my heart is that when i see youI'm miss you […]

פתאום כולם באו והם היו אם הפיג'מה…"מה קרה?!" שאלו כולם"חיחיחי חהחהחה!!" צחקתי אחרי שאני לא יכולה לראות את הפיג'מות של האחרים"ז…זה בגלל שהיבארי רוצה להרביץ שלי" אמר ועשיתי פאפי פייס…"אוי נו למה היבארי?" אמרה קיקיו וליטפה אותי……"תראי מה הוא עשה לי!" הוא אמר."טוב בגלל זה אפשר פשוט לחבר לה קולר וזהו זה!" אמר מוקורו"היי אני לא חיית מחמד!" אמרתי"נכון הוא לא!" אמרה הולי!"ואני לא כלב אני חתול!" ציינתי"עדיין מאמי!" אמרה קיקיו ומלטפת אותי….גרגרתי…."טוב בכול זאת הוא צריך לשלם!" אמר היבארי"אתה יכול לעשות מה שבאלך איתי" הירהרתי בקול בטעות…."אמממ רעיון מעולה ליום!" אמר היבארי ועיניו נצצו "שיט…" אמרתי והסתתרתי מאחורי טסונה…-כעבור זמן מה-"נו כמה זמן הזנב שלי נצלה בשמש!!" אני אומרת להיבארי"עוד 10 דקות!" הוא צעק לי מרחוקמה הוא נתן לי כעונש?הוא פשוט נתן לי להירקב בחוץ בשמש למזלי היה שיח שאני אהיה מתחת אבל הזנב שלי לא נכנס……"טסונה!!! פליז תביא לי מים!!!" התחננתי לפניו ולפני האחרים שבואו לראות איך אנימסתדרת…"מיאו!!! מיאו!!" אני מיללת לי..-נגמר ה10 דקות-הולכת לאמבטיה ומרטיבה את כול הגוף שלי היבש….ועכשיו מה שיש לי כעונש זה ללכת אחרי היבארי כאילו אני צריכה לדאוג לו… משרתת.. שלו…אוף!!!היבארי עכשיו בישיבה ואני בחוץ…..אה, מזה? רראיתי לייזר…העיניים שלי נצצו..ואני מתחילה לרדוף אחרי הלייזר…ופוף אני מתנגשת באיש…."אוי אני מצטערת" אמרתי מחזיקה הראש שלי…"אהה לא אני מצטער" הוא אמר הקול…הרמתי את מבטתי וראיתי את יאמאמוטו…"אהה אני מצטערת יאמאמוטו" אמרתי…"חחח את אוהבת לייזר אהה?" אמר וכיון של הריצפה את הלייזר…אני מתחילה להתחיל לרדוף אחרי הלייזר…היבארי יוצא מהחדר…"מה את עושה?!" הוא צועק אלי..אני מביטה בו לא מבינה ואז אחרי מה שהבנתי מה אני היתי אמורה לעשות…."מצטערת אני רק שיחקתי" משפילה את עיניי והאוזניים מקופלות אוטומטית…."טוב שהיה, יופי ששיחקת איתה יאמאמוטו" אמר היבארי"חח בטח היה כיף אני עכשיו אני אקח את הלייזר איתי!" אמר יאמאמוטו…."טוב מה העונש הבא שלי???" שאלתי חסרת סבלנות….."העונש הבא שלך זה לשבת בשקט בלי לעשות כלום בזמן שאני מכין תה!" הוא אמר לי"מי שותה תה?!" אמרתי לו"אני!!" הוא אמרישבתי שעתיים מתוך שעמום טוטאלי הזמן שהוא מכין את התה שלו….בסוף היום, עפתי על המיטה באיזה שהוא חדר שאני לא זוכרת איזה, ונרדמתי.בבוקר ראיתי שאני בחדר של עצמי….יצאתי למטבח לאכול…."שלום, מיאוו" אמרתי לוהיי אוכל?" שאלה קיקיו והגישה לי אוכל אכלתי…היבארי כנס ואמר לי.."בפעם הבאה אל תשני על מיטה שלי יש לך חדר!" הוא אמר עייף"אתה תסתום!" נבחתי עליו גם אני היתי עייפה…ופתאום הוא נרדם על הריצפה ואני? נרדמת על השולחן…

"נו למה אתם מגדילים אותו?" שאלה קיקיו"אההה, כי מצאנו אותו" אמר טסונהתקעתי בו מבט כועס.."האמת נלחמנו ביער שהוא הולך בדרך ופצענו אותו אז התחלנו לדאוג לו" אמר היבארי,"מיאו, זה כאב" יללתי שבאמת נפצעתי…"מה הוא מדבר?" שאל דינו מופתע"מה נראלך שאני לא אדבר? מיאו" אמרתי בכעס"טוב, זה אומר שהיה לנו קל להתקשר" אמרה קיקיוהתקרבתי אלייה…"אני תמיד אדבר" אמרתי…הלכתי לעבר טסונה והיבארי והתישבתי בינייהם.."באמת עכשיו אני חיית מחמד!" לחשתי לטסונה"נו אני מצטער" הוא אמר.."טוב נו, יתרון אני יכולה להציק להיבארי והוא לא יכול להכות אותי כי אני חיית מחמדהאחרים יתצבנו אליו" חשבתי לי והסתכלתי על היבארי בערמומיות.-לילה-אני לא נרדמת! אוףףף בוא נלך לחדר של היבארי ונציק לו חיחי" חשבתי להלכתיבכיוון של החדר שלו..נכנסתי בשקט….הלכתי לארון שלו הוצאתי את הבגדים שלו והתחלתי להדביק את הנוצות שמצאתי לבגדים שלו…אני באה לצאת אבל פתאום היבארי התעורר…"נוו בואי הנה" הוא אמר בקול ישנוני.."שיט, שיט, טוב נראה אם הוא בכלל חולם" חשבתי לי והלכתי אליו.פתאום הוא מושך אותי ומחבק אותי.."פחחח הוא צריך כרית" אמרתי בלחשאני החלפתי את עצמי בכרית ואז יצאתי לחדר שלי..-בוקר-"הרוהי!!!!!!!!!!!" נשמעה צעקהקמתי ורצתי לחדר הישיבות…אני נכנסת לחדר ופוף לפני שהמים נגעו בי זזתי אחרה.."מישם?" שאלתי בהתכוננות התקפה"זה היה אמור להיות נקמה למה שעשית לי!" היבארי אמר בכעסהסתכלתי אליו והכול הבגדים שלו נוצות החנקתי צחוק.."בואי הנה אני אחזיר לך!" אמר היבארי בהתעצבנות…ברחתי לטסונה.. ונעמדתי מאחוריו בישיבה…"הצילו מיאו" אמרתי"נוו היבארי תרגיע!" אמר טסונה בניסיון להציל אותיהוא התחיל להילחם איתו..יללתי הכי חזק שלי..פתאום כולם הגיעו………..

הרגשתי משיכה בשיער…פקחתי את העיניים וראיתי את  טסונה ומוקורו משחקים ואילו היבארי מושך לי בשיער.."מה??" שאלתי אותו"אני רוצה שוקו!" הוא נידנד ליקמתי והכנתי להם שוקו…איזה קשה זה אם שלושתם….פוף…הם חוזרים לגודל הנורמלי שלהם שזה אומר גדולים ממני…אני באה ומחבקת!"ואוו אני לא חשבתי שאני אתגעגע אלייכם ככה!" אני אומרת וצוחקת "מה איפה אנחנו?" שאל טסונה"אני חייב ללכת לכרום!" אמר מוקורו מסמיק הוא היה קרוב לטסונה…"אכפת לך לא לגעת בי?" אמר היבארי בעצבנותנישקתי אותו בלחי ושתייהם מופתעים…"אך אתה לא תצליח להרוג אותי אם תרצה!" אמרתי וחייכתי…."למה לא?" שאל טסונה"כע למה?" שואל היבארי"חחחח כי אני כמוך היבארי רק שאני יותר בגרסא הנחמדה ויותר אממ נשית?""את כמוהו?" שאל טסונה מבולבל"חחח כע אני מהירה כמוהו ואני יודעת להשתמש בנשק שלו כי קניתי אותו דבר"הסברתי….והיבארי מקבל קריזה אליי ותוקף אותי…"ואוו היבארי אתה לא מאמין למה שאמרתי לך?" אמרתי מחייכת…וטסונה נראה מופתע..בכול זאת חסמתי את היבארי אם הנשק שלי שממש כמו של היבארי…."המממ בטח" אמר ושרט אותי בכול הגוף"כאילו למה?!" צעקתי אליו"כלום בדקתי" אמר האדישות והלך ליציאה"הוו חמוד אתה לא הולך אחרי מה שעשית לי!" אמרתי לו ותפסתי לו את הרגלהאמת זחלתי אליו..וטסונה עומד בצד.היבארי נותן לי בעיטה לבטן..לפני שהוא בעט בי עצרתי אותו אם היד שלי…"חחח" צחקתי לי..והיבארי התחיל לתת לי סדרה של מכות ובסוף את הנשק הסודי היצור קופסא שלו..אוי איזה קטע גמלי יש!החייה שלו זה קיפוד והוא כזה חמוד!ושלי?? חח שלי זה בכלל כלב ממש חמוד! אבל משנה את צורתו לאריה…מתקרבת לקיפוד המאמי שלו…הוא דוקר אותי ומתחיל להתנפח כי הוא בוכה ככה….אני מתחילה לחייך הקיפוד רואה את זה..הוא מתקטן ואני מלטפת אותו למרות כול הדם…"מה איך את הצלחת?" שאל היבארי מופתע"אמרתי שאני כמוך" אמרתי וחייכתי…"פחח בטח" אמר היבארי -פוף-היבארי שוב השתנה הוא השתנה להיבארי בעתיד 10 שנים"אוי אתה הולך לכסח אותי שוב?" אני שואלת נאנחת"חח לא בואי אני כבר יודע שאני לא יכול.." אמר ומחייך"פשש היבארי אתה מחייך קשה לראות את זה" אומרת לו בצחוק"הי שתקי! אני יותר נחמד בעתיד אבל לא ממש!" אמר היבארי מתעצבן"פסדר פסדר… טוב מה אתה רוצה?" אני שואלת"תקראי לדינו וקיקיו!" ציווה אלי"כן אודוני" אני אומרת ורוטנת לי….הם הגיעו…"טוב מה שאני רוצה ממכם שתשגיחו עכשיו על טסונה היטב!" ציווה היבארי "אבל מה איתי?!" אני זועקת"את באה איתי לעתיד!" אמר לי היבארי"יאיי איזה כיף לי" אמרתי בשתק"טוב בטח ומה אם מוקורו?" שאל דינו"אני אם טסונה!" אמרה קיקיו"הוא יבוא ואז צורתם תשתנה הם היו לחתולים אבל רק אם הם ינשקו זה את זה בפה אם לא הם ילדים קטנים נורמלים" הסביר היבארי"טוב בוא כבר!" אני אומרת לו"אני בא!" אמר ונתן לי מכה על הראש"אוףף איזה חרא זה שאתה גדול ממני אם אני היתי גדולה היתי מכסחת אותך!"רוטנת לי.."חהחה בטח" צחק היבארי"ביי!!" אמרה קיקיו"ביי" אמר דינו נדבר!-פוף-אני במסתור שלהם…"יופי אני שונאת את זה איפה השרותיים עוד פעם?" שאלתי"חחח אני התרגלתי לזה" אמר היבארי והסביר לי איפה השרותייםאני רצתי לשם והתמגשתי בטסונה…"אוי סליחה אבל אני חייבת לשרותים!" אני אומרת לו"בואי יש יותר קרובים לכאן" וליוה אותי טסונהנכנסתי והקאתי את נשמעתי לשם שונאת את זהיצאתי…."אז מה קורה טסונה?" אני שואלת אותו"בסדר" אמרפתאום יש בעיניים שלי כיסוי עיניים…ומצאתי את עצמי בחדר חשוך ישנתי לי.."הפתעה!" צעקה גדולה העירה אותי ואז החלטתי שגם אני עבוד אלייהם"הי, היא לא זזה!" אמר היבארי"אני בודק אותה!" אמר יאמאמוטו עצרתי את הנשימה ואת הדופק…"שיט!" אמר יאמאמוטו"מה קרה?" כולם שאלו מבוהלים"אין לה דופק!" אמר"חחח קומי כבר הרויהי!" אמר היבארי"נו למה אתה חייב להיות מעצב–" אמרתי והרגשתי פתאום חולשה"את בסדר??" שמעתי מרחוק את הקול של קיקיו-כעבור זמן מה-התעוררתי בחדר לבן…היה לי כאב ראש ענק…היי רגע!יש לי שיער קצר! לא היה לי שיער ארוך??הסתכלתי על הגוף שלי…"שיט, טסונה!!" צעקתי"מה?" אמר טסונה ובא במהירות…"אוי" הוא אמר שראה אותי.."היי טסונה לאן הלכת?" נשמעה מרחוק הקול של היבארי"תתחבאי מתחת למיטה!" אמר לי טסונההתחבאתי.."היי מה קורה? מה את העושה פה?" שאל היבארי את טסונה"אני כבר חוזר!" שמעתי אותו הולך יצאתי מהמחבוא וראיתי את היבארי חזרתי מהר למחבוא שלי.."הי, רגע אתה מה אתה עושה שם?" שאל אותי היבארי"שיט הוא תפס אותי" חשבתי ליהוא גרר אותי מחוץ למחבוא…האוזניים שלי היו מקופלות…. כאילו אני מתביישת…"אוקי מי אתה?" שאל אותי היבארי"אני בת!" אמרתי לו"לא אתה בן!" הוא אמר ליונזכרתי לי שאני עוצרת את הדופק הגוך שלי משתנה לגוף של בן אם אוזני חתול וזנב.."למה לא חשבתי על זה קודם?!" חשבתי לי"תשאל את טסונה הוא יסביר לך!" אמרתי לוטסונה הגיע והתחיל להסביר ובסוף הוא פנה אליי ואמר:"מה?! את הרויהי?!" שאל"כע אני כע" עניתי לו באדישות רבה למידי"טוב אז בוא נראה" אמר היבארי והחל לתקוף אותיהתחמקתי..פתאום סרט נחרך מסביבי ותפס אותי.."הי,מי אתה?" שמעתי את קיקיו שואלת שאני באויר…"מיאוו!!! מיאוו!!" יללתי לי והבטתי בטסונה והיבארי שלא יגדו כלום"קיקיו תשחררי! הוא חיית המחמד שלי ושל היבארי!" אמר טסונה"באמת טסונה אין לך משו אחר תרוץ אחר?!" חשבתי ליקיקיו הורידה אותי וליטפה אותי…גירגרתי… נו מה זאת התנהגות של חתול!"ואוו איזה חמוד למרות שהוא בן אדם אם אוזניי חתול.." אמרה קיקיואני בנתיים ליקקתי את עצמי… (חתולים)

מורוקו הוא מרושע אני חייב למצוא אותו ולהילחם בו!וטסונה אל אל תפריע לי לכתוב אני אנשוך אותך למוות! רז: "כעונש על כך שהיא לא יודעת מזה תחריכי אותה ליראות בוקו […]

הילדה שהוא ראה זאת קיקיו-סאן(סאן זה נראה לי לבנות ביפן)"שיט אין מצב שאני נשאר בבצפר אני הולך הביתה" חושב טסונה-כעבור זמן מה-"טסונה!! מה אתה תעשה אתה הולכת מאמצע יום הלימודים" אמרה אימו נאנא"אני אשלים את השיעורים" החזיר טסונה בביטול"טוב אז אני רק רוצה להגיד לך שמורה הפרטי שלך הוא בא היום" נאנא אמרה בערמומיות.. "מה מורה פרטי?!" שאל טסונה מבוהל"כן אתה חייב ממש לשפר את הציונים שלך!" אמרה […]

ניק ורין בתחילו לעבוד בבית תה…. והקבוצה הצליחה לקבוע אם מלך בה סינג סה פגישה אך לפני הפגישה הם הלכו לבית תה, מהפורסם ביותר של בה סינג סה.הם נכנסו והם ישבו במקום שהיה פנוי..שולחן מספר 5..ניק הלך כדי לקחת את ההזמנה.."שלום, מה אתם רוצים להזמין?" הוא אמר בנימוס."ניק!" אמרה לילה וקמה ממקומה."לילה שבי הוא לא זוכר אותך שכחת?" אמרה מידנייט"אני רוצה תה יסמין" אמר אופל"אני רוצה תה נענע" אמרה טריקס"תה יסמין" אמרו קתרין ולונה"בשבילי רק מים קרים" אמרה לילה.."מה?, אהה תה בטעם תות" ליאה אמרה"כבר בדרך" ניק אמר וחזר לדלפק אם תחושה מוזרה.."ניק אתה בסדר?" שאלה רין בדאגה.."כע, אני מרגיש יותר טוב" אחרי שנח קצת.."הזמנה של שולחן מספר 5 מוכן!" נשמעה צעקה מהמטבח.."אני בא" אמר ניק והלך להגיש את ההזמנה.."תודה" אמרו כולם אחרי שקיבלו את ההזמנות.."בבקשה אם יש משו שאתם רוצים עוד תקראו לי קוראים לי –" אמר ניק"ניק" השלימה אותו לילה… בשקט"כן בידיוק" אמר ניק וחייך אלייהם, ואז העיניים שלו השתנו לצבע אדום…"היה כיף לפגוש אותכם שוב" אמר ג'אקס וחייך ועזב את הגוף של ניק…"מה קרה לי?" שאל ניק אחרי שהתעורר"נפלת על הריצפה אני מצטערת" אמרה מידנייט בהירהור."בטח.." אמר ניק וחזר מהר לדלפק ולקחת את ההזמנה משולחן מספר 8.."טוב בואו אנחנו מאחרים לפגישה" אמר אופל"יאאלה" אמרה ליאהוהם הלכו…וניק כול היום הרגיש מוזר….

-בנתיים באיטליה בבר-"אתה צריך להיזהר מריבון" אמר איש עם צלקת"כן מה הוא יעשה לי?" שאל אותו איש אם כובע"מקום אחד בשבילי בבקשה" אמר ריבון בפתח הבר"ריבון!" אמרו כולם מבוהלים -ביפן-"טסונה תתפוס!" נשמעה צעקהוכדורסל פגע בפרצופו של טסונה.."חהחה טוב העונש שלך היום זה לנקות את כול האולם הזה" אמר הקפטןונתן לו מטאטא…טסונה התחיל לנקות וראה דרך החלון את הילדה שהוא אוהב…

הקבוצה של האווטאר הלכה בין הכפרים אחרי ניק ורין, וחשבו על רעיונות איך להחזירלניק את הזיכרונות שלו.."טוב נראה לי שהם הולכים לבה סינג סה" אמר אופל"אז ננסה למצוא שם מישו שמטפל בזה??" שאלה לונה"כן בטח אמור להיות כמה בה סינג סה" אמרה טריקס"נכון אמור להיות אל תשכחו בה סינג סה היא גדולה" אמרה ליאה מרחוק שהיא עדייןעל הביזון שלה."נכון אמור להיות משו שיעזור לו" אמרה מידנייט מהרהרת."אולי נלך למלך? ואז נבקש עזרה" אמרה לילה מנסה גם למצוא פתרונות."אבל אפילו ירשו לנו להיכנס!" אמרה קתרין אחרי שחשבה על זה."אולי נגיד שמידנייט היא האווטאר יכול להיות שירשו לנו להיכנס" אמרה נעמי.פתאום אופל נעצר וכולם נתקעו בו חוץ מליאה.."למה עצרת?!" צעקו כולם עליו"שש תהיו בשקט!" אמר אופל והצביע לעבר ניק ורין, שהיו בשער של בה סינג סה.הם ראו שהם מדברים אם השומרים ואז פתחו להם את הדלת… "מי אתם?" שאל השומר בכניסה"אנחנו מאומת האש אנחנו רוצים להיכנס לבה סינג סה האם נוכל?" שאלה רין"לא, מה אתם צריכים בכלל?" שאל השומר השני"השומר אם לא אכפת לך אני הצלתי אותה מביריונים, ואין לנו שום דבר ואנחנו צריכיםכסף להמשיך אך אין לנו ואנו צריכים עבודה" אמר ניקהשומרים נכנעו ונתנו להם להיכנס..הם נכנסו לבה סינג סה, וראו את גודלה ואת יופיה…"טוב בואי למצוא איזה בית תה או מסעדה לעבוד בו" אמר ניק ומשך אותה לכיון בית תה.הם נכנסו לבית התה ממש גדול…והם ביקשו לפגוש את מנהל המקום..והם ראו שזה היה…הנכד של צוקו?!הם נדהמו…."שלום, למה רציתם לפגוש אותי?" שאל וחייך הוא היה בן 30+"אהה סליחה אבל אנחנו רוצים לשאול אם יש כאן מקום בשבילי ובשבילה לעבוד כאן"אמר ניק אחרי שחזר מהתדהמה שהכתה אותו.הוא בחן אותם ואמר:"התקבלתם!" אמר וחייך"אתם יכולים לקרוא לי ג'ק" אמר ונתן להם את התלבושות.ניק ורין החליפו את הבגדים והתחילו לעבוד…והקבוצה של האווטאר נכנסה אחרייהם לבה סינג סה אחרי שיכנועים שמידנייטהיא האווטאר….

-נקודת מבט של טום-נו!! איפה הוא?! איפה הוא כבר!" חשבתי לי שאני מחפש את אורויורד וסובל את הקור שאני מקושי מרגיש אבל זה גשם!!כלבים שונאים גשם!!!!"איפה הוא?" חשבתי ואני מחפש בשיחים ומרחרח בעקבות הריח שלו.."או מצאתי את הריח שלו!" חייכתי אבל רגע יש עוד ריח כאן ריח של.. דם…נבהלתי.. -נקודת מבט אדוארד-אני היתי בין העצים ומחפש אחרי אור.."ידעתי שלא היתי צריך לקורא להם! איזה צרות עשיתי עכשיו וגם נטלי" רטנתי לי בשקט.. -נקודת מבט של אור-פתרום נכנס לחדר מישו אם שיער שחור ומשקפיים.."מי אתה??" שאלתי כמעט בלי קול"אני צייד ערפדים כמוך!" הוא לחש לי"וראיתי אותך מעולף וזיהיתי שאתה צייד אז עזרתי לך" הוא לחש לי עוד פעםהינהנתי…"אתה רק יכול ללכת ליער עוד פעם ולהגיד את זה כאילו לצעוק:הודעה מאור! טום ואדוארד תצאו!אור בבית חולים אני מצאתי אותו" אמרתי לו הוא הינהן.."דרך אגב לי קוראים, לי " אמר ויצא מן החדר..-נקודת מבט של לי-יצאתי והגעתי ליער.."הודעה מאור!! אני מצאתי אותו ועזרתי לו הוא בבית חולים, תצאו טום ואדוארד!" צעקתיפתאום אני רואה הבזקים.. ושומע רישרושים…פתאום יוצא איש זאב משנה צורה לצורה רגילה ועוד בן נוחת סמוך לו…"אתה ערפד ואתה איש זאב" מילמלתי לי נדהם…."מי אתה?" שאל הזאב"אני צייד ערפדים ועזרתי לאור ולקחתי אותו לבית חולים" אמרתי"אז אתה שיש לו את הריח של הדם.." אמרה הזאב"טוב אז תבוא איתנו כי אנחנו ממש דואגים לאור" אמר הערפד…והלכתי להם

ופתאום ניק שלף מרשמלו מן הכיס שלו ( חחח )ורין היתה מופתעת מזה…ניק נתן לה חתיכה, וחייך עלייה..רין חייכה אליו ולקחה ואכלה את המרשמלו…בנתיים : מידנייט, אופל, קתרין,לילה, ליאה, טריקס ולונה.הלכו לבית תה שהיה הכי טוב שם…ותכננו איך יחזירו לניק את הזיכרון שלו.."אולי נשאל את הרופא או פסיכולוג?" שאלה לונה"פסיכולוגיה זה משעמם אני הולך על רופא.." אמר אופל ועשה פרצוץ"טוב לא אמור להיות משהוא מיוחד בשביל זה?" אמרה טריקס"נכון אולי נשאל מהאנשים בכפר.." אמרה קתרין"אולי" אמרה לילה,ושתקה."טוב בוא נמצא לו את זיכרון ואז" אמרה ליאה מאבדת את סבלנותה…והם יצאו מהבית תה..וניק ישב ורין הכינה מרק…והם אכלו.."מאיפה את מהאומות?" שאל ניק ואוכל את המרק בדרך"אני מאומת האש" אמרה רין וחייכה"חחח טוב שאני פוגש עוד מישו מאומת האש" אמר וגמר את המרק וביקש עוד.ורין הוסיפה שלו עוד מרק…"אז מה הדרגה של המשפחה שלך?" שאל ניק"שלי זה אזרחים רגילים ושלך?" שאלה אותו רין"אני לא יודע אני אף פעם לא הכרתי אותם, אני מאומץ" אמר ניק והשפיל את מבטורין שתקה…."טוב אז… רוצה עוד?" שאלה רין את ניק"לא אני אכלתי מספיק" ענה ניק"תגיד למה הצלת אותי מהאנשים האלה?" שאלה רין את ניק"אני לא יודע, לא היתי עצמי אז.. אש ומים לא עושה טוב.. וגם אני לא יכול לנטושבת שהיתה בצרה ועוד מאומת האש וחמודה ועוזרת" אמר ניק חייך אליהרין הסמיקה והינהנה…"טוב אבל שעזרת לי ראיתי שהיתה קבוצה שעקבה אחרייך מיהם?" שאלה רין "אני לא יודע, אני איבדתי את הזיכרון שלי" ענה ניק"אז אתה רוצה שאני עזר לך לנסות להחזיר את הזיכרון" שאלה רין חוששת"בטח, למה לא? וגם אולי אני אתחיל איתך מי יודע" אמר ניקורין חייכה והסמיקה כמו עגבנייה..

ניק רואה שני דמויות ליד העריסה שהוא היה קטן…אישה אם שיער שחור חלק ועינים כחולות היו לה מדים, ואיש אם שיער ג'ינג'י ועיניים ירוקות אם מדים.שמים אותו בבית יתומים ואז אומרים למנהלת שם..ניק לא האמין למראה עיניו והתחיל לבכות… ופתאום הוא  רואה אור חזק ודמות של איש גבוה אם שרירים, מתקרב אליו…ופתאום מחבק אותו…ניק היה מופתע.. זה היה חיבוק אוהב כמו של הורה, ניק החזיר חיבוקובכה.. ובנתיים בקבוצה של האווטאר הלכו לקנות דברים בכפר…קתרין ולילה גלשו להם ככה אם המים שלהן, וליאה פשןו חשבה והיתה מעל כולם כיהיא היתה אם הביזון שלה, אופל פשוט הלך, ולונה גם הלכה.ורין הלכה לקנות דברים כדי להכין מרק לניק..וניק היה שם חולה.. ופתאום הוא רואה את הסאנגו שהיתה תמיד האחרית אליו.. מדברת אם ג'אקס..והוא שומע את השיחה:"ג'אקס מצאתי את היורש שלך" אמרה סטנגו וקדה לו קידה,"אני מרגיש את הכוח שלו הוא חזק" אמר הקול מהורהר.."האם זה טוב?" שאלה אותו סאנגו,"בטח, מהיום אני אתגלה מתי שהוא היה חולה והוא לא ישרוד אני אתגלה" אמר הקולסינגו חייכה "טוב אז מה אם הדברים שהבטחת לי?" שאלה אותו"הוו אל תדאגי מהיום את תהיהי חזקה אך לא יותר מניק את תהיהי חזקהיותר מכשף מים אחר" אמר הקול ושלח לעברה זיק של מיםסאנגו חייכה והלכה לטפל בניק…עכשיו ניק יודע את האמת אליו…ניק התעורר מזיע וחלש.. הוא מסתכל מסביב ורואה את רין נכנסתמהדלת אם מוצרים…"אתה מרגיש בסדר?" שאלה רין אותו..ניק הסתכל על בגדיו, "לא ירד גשם?" שאל מבולבל"ירד אבל היתה חולה ולא רציתי שתהיה חולה עוד יותר אז, החלפתי לך בגדים" אמרה רין ומסמיקה……ניק הסמיק מובך מכול העניין הזה.."יש משו לאכול אני רעב" אמר ניק לרין."כן בטח אני כבר מכינה, אתה יכול לחזור לישון אם בא לך רק.. שאלה קטנה" אמרה רין"כן?" שאל ניק"איזה כשף אתה בדיוק?" אמרה מסוקרנת"אני כשף אש וברק" אמר ניק…אז אתה יכול להדליק מדורה? אם אני אדליק יקח הרבה זמן" אמרה רין מובכתניק הינהן והדליק בשבילה מדורה…ופתאום..

ניק פתאום מקבל סחרחורת…והוא מתעלף ליד רין, ורין התעוררה מרעש וקולטת את ניק עוצם את עיניו ופניו חיוורות, ריןנבהלה שראתה אותו, והיא השכיבה אותו וטיפלה בו.ומידנייט ולילה שבאו לראות את ניק ראו את המתרחש וחייכו שהבת מטפלת בו ופרשו לישון…ניק מילמל דברים למשל : "לא למה אני?!" הוא עוצם עיניים בחוזקה "כי אתה היורש שלי"המשיך ניק אם זה אבל רין לא שמה לב לזה כי היא חשבה שזה הזוית..והגיע היום וירד גשם רין גררה את ניק למצוא מחסה ומתחת לעץ אך כול הבגדים היו רטוביםהיא היתה צריכה לייבש את בגדייה ואת בגדיו של ניק…למזלה לקחו את כול הדברים של האנשים שבאו לאיים אליה וניק הציל אותה..היא החליפה ראשונה ואז היא החליפה לניק את בגדיו ואז הדליקה מדורה אם האבנים והמקלותשהיו יבשים… וניק והיא התייבשו לאט לאט..ובקבוצה השניה גם הן היו רטובים ומצאו מחסה לבחור של עץ גדול גדול ואז הפ היו צריכים להדליק אש ואז להתייבש ולמזלם היו להם בגדים… הם החליפו..והפסיק הגשם, רין תמכה בניק והלכה לה לכפר אדמה והלכה ישר למרפאה, שיטפלו בניקותוכל למצוא משו לאכול היא גוותה, למזלה היה לה כסף..והקבוצה עשו כמוה אבל במקום המרפאה הם הלכו למקום שבו אפשר לנוח… ונחו..וניק מה שהוא ראה באמת זה:חושך ורק קול של ג'אקס.."שלום ניק אני ג'אקס אתה היורש שלי" אמר הקול"למה אני היורש שלך?" שאל ניק"כי אתה הכשף החזק כמו האווטאר" אמר הקול"אבל לא אני?!" צעק ניק על הקול"אמרתי לך כבר" הקול מאבד את סבלנותו"אבל אני אפילו לא הכי חזק ולא ברמה של האווטאר" אמר ניק ושהוא אמר את המילה "אווטאר"היתה לו הרגשה שהוא מכיר את האווטאר אבל הוא לא זוכר.."תתפלא שאתה חזק ואם אתה איתי אתה יותר חזק מהאווטאר" אמר הקול.ניש שתק.."איך קוראים לך?" שאל ניק."ג'אקס הראשון" אמר הקול"מה אתה הוא ג'אקס?!" שאל אותו ניק מופתע "כן ניק אתה היורש שלי, אני שמח שאתה מבין סוף סוף" אמר ג'אקס"אתה הג'אקס האגדי והכי חזק שהאווטאר נלחם נגדו?!" שאל ניק עוד פעם"כן ניק זה אני" אמר ואז, פתאום ניק ראה אור ואת הוריו ואיש שהיה לידו והחזיק את ידו כשהיהקטן…"אתה לא זוכר תמיד הגנתי עלייך והיתי לצדך" אמר ג'אקס ואז ניק ראה את ביתו נשרף, ומוצאאת עצמו ליד הבית לבד שהוריו היו רגילים מתו בפנים."אבל זה אומר שאני מאומץ??" שאל ניק את ג'אקס וניק על הסף הבכי שהוא לא מאמין שהואמאומץ…"הוריך האמיתים גם הם מתו הם היו בצבא ורדפו אחרייהם האנשים שרצו לחסל את הכשפים"אמר ג'אקס..ןפתאום ניק רואה את עצמו שהיה בעריסה שני דמויות….

בנתיים ניק יצא וצרח, צעקה של כאב, והקבוצה של האווטאר שמעה אותה והלכו מהר לניק,חוץ ממידנייט, ומצאו אותו על הברכיים ואת ידיו על ראשו וצועק מתוך כאב,ועיניו משתנות כול פעם מצבע לצבע : אדום,כחול,לבן ,שחור…ומידנייט ולילה הסתכלו עליו בכאב שהן לא יכולות לעזור לו, וכולם ניגשו אליו טריקס ניסתה להעמיד אותו עם כשפות השם שלו אופל עשה סלע שניק ישב עליו וקתרין ולונה ניסו להרגיע אותו בכך,שנתנו לו טיפה מים בפה ועל הפנים.אך זה לא עזר…פתאום ניק פשוט עומד ובורח לשביל שהיה שם וטריקס ניסתה לשלוט בו אך ללא הצלחה..וכולם רצו אחריו וגילו מראה מחריד ביותר..ניק וכולו דם ובידיו היה דם וחרב ורצח בשביל חמישה אנשים תמימים והשאיר בחיים נערה,היא היתה ממש מפוחדת ארו זאת על הפנים שלה מבוהלת, ומפוחדת…וכולם פשוט נעמדו שם..וניק ניגש לבת הזאת ואמר:"איך קוראים לך?" שאל ניק"ל.. לי… קוראים רין" אמרה הנערה"טוב רין את מוכנה לבוא איתי" אמר ניק אבל הוא עדיין לא היה הוא…רין הינהנה.ניק עזר לה לקום והחזיק את ידה וגרר אותה איתו.והקבוצה עקבו אחרייהם.."טוב רין אני מהיום אני משגיח עלייך בסדר?" אמר ניק אחרי שחזר למצבו המקורי וחייך אלייהרין היהנה ובחנה אותו…"אתה כשף אש?" שאלה אותו רין בקול רועד"כן אני כשף אש את כשפית או שאת רגילה?" שאל אותה ניק בחזרה"רגילה…" ענתה והפילה את מבטה.שניהם הגיעו לנחל וניק אמר לרין:"את יכולה להתקלח אני הולך לישון ליד העץ" אמר והצביע על העץ הגדול באיזוררין הינהנה והלכה להתקלח בנחל…והקבוצה התמקמו גם בקרבת המקום אבל האש הם עשו אותו בעזרת קקי של בעלי חיים,שלא מוציא עשן, והלכו לישון…ורין וניק גם ישנו אבל בעיקר ניק לא ישן הוא התסכל בשמים וחשב לו..וניק התקרב לרין כי שמע אותה מלמלת דברים והוא התקרב אלייה….ופתאום הוא מקבל סחרחורת…

ג'אקס התבונן בקבוצה של האווטאר, פתאום מידנייט שינתה את מצבה ונכנסה למצב אווטארוהיא תקפה, אך ג'אקס התחמוק מכול המתקפות.ולילה ניסתה הלרגיע את מידנייט אך כולם אסרו אליה כי היא יכולה להיפגע."את יודעת אם את הורגת עכשיו אותי את הורגת את ניק המסכן הזה" אמר ג'אקס ומחייך חיוךמרוצה ומרושע…ולילה שלא יכולה יותר שהיתה הכי קרובה אליו כאילו ניק היה אח שלה היא לא יכולה לסבול יותר,שניק לא זוכר כלום… היא הקפיאה את ניק….ומידנייט נרגעה ויצאה ממצב אווטאר.אך סאנגו הפשירה את המים שקפאו את ניק, ופתאום ניק עלה באש כול הגוף שלו ומשום מקוםברק הכה את הגג והשתלב אם האש…טריקס ואופל הגנו על כך שעשו מגן אדמה מסביב לכולם…וסאנגו בנתיים ברחה משם…וניק עלה באש וברק ועיניו היו לבנות כבר..הוא השתגע, שכשף אש פוגש מים קפואים לזמן מה הוא משתגע זמנית…"מאיפה ניק יודע כשף ברק?" שאלה לילה את ליאה"אני לא יודעת מישו יודע?" שאלה את כולםכולם נענו את ראשהם לשלילה חוץ ממידנייט, "אני ידעתי.." מידנייט אמרה והשפילה את מבטהבנתיים ניק נרגע מהמים אך העיניים שלו היו אדומות שוב פעם…והוא ברח…והקבוצה הקטנה גילתה שניק נעלם..ולילה פשוט לא האמינה שאם הוריגים את ג'אקס ניק גם מת וחשבה על תוכנית שניק לא יהרג,ומידנייט פשוט לא האמינה שניק לא יכול ללמד איתה יותר כשפות ברק או אש היא לא חזקה מספיק…וסאנגו? נעלמה לה בעקבות ניק…

הילד התקדם לעברם ואמר אלייהן:"שלום אווטאר, תכירי אני אוייבך מהיום והלאה אני מצאתי גוף מצוין להשתלט אליו מוחעחעחע"הילד הזה צחק ועיניו נהיו אדומות ממש עד שניק נפל על הריצפה ועיניו חזרו להיות כחולות…מידנייט שהיתה עדיין בהלם וקתרין ניגשה אליו והרטיבה אותו במים כדי שיתעורר. -בנתיים אצל האחרים-"היי אני מרגישה לא טוב, אני חוזרת למרפאה אוקיי?" אמרה טריקס"בטח איך שאת רוצה" אמר אופל בפנים מודאגותטריקס חזרה ונכנסה לחדר של ניק וראתה את מידנייט וקתרין על הריצפה ואת ניק אם עיניים מפחידות, ניק נפל היא הסתכלה מן הצד מבוהלת…ניק התעורר וראה את עצמו ברצפה הוא החזיק את ראשו ראשו היה כואב מאוד."מי אתה?" שאלה מידנייט"מי את?" שאל אותה ניק לא יודע איך הוא הגיע לכאן ומסתכל מסביב.בנתיים האחרים חזרו חוץ מסאנגו.לילה הלכה ובדרה את ניק והיא חזרה אם פנים עצובות."מה קרה???" שאלו כולם"ניק איבד את הזיכרון שלו הוא לא זוכר שום דבר…" לילה ענתה להם מאוכזבתכולם נכנסו לחדר אבל ניק לא היה שם, ניק ברח והתנגש בסאנגו."ניק? למה אתה לא במרפאה?" שאלה אותו סאנגו מופתעת פתאום ניק מחבק אותה "סאנגו!!!!!" אמר ניקסאנגו החזירה חיבוק וחייכה…היא לקחה אותו חזרה למרפאה. כולם היו שמחים שניק חזר…ופתאום ניק שוב נפל וצבע עיניו התחלפו לאדום.."שלום אווטאר אני רואה שזה כול הקבוצה שלך!" אמר הילד ועיניו היו הצבע אדום כאש"מי אתה?" שאלו כולם חוץ ממידנייט וקתרין שפגשו אותו כבר"איך קוראים לך?" שאלה מידנייט"חעחעחע לי?? הוו אווטאר לי קוראים ג'אקס" אמר ג'אקס וחייך לעברפ חיוך מרושעופתאום ליאה החליטה שהיא תוקפת אותו אבל הוא הדף אותה בקלות"טיפשה אני יותר חזק ממך" ירק לעברה ג'אקס"מה עשיתה לניק?!" צעקה טריקס"הוהו לא עשיתי לו כלום הוא רק יושן מבפנים ומחקתי לו את כול הזכרונות כמו שאומריםג'קאס אמר וחייך חיוך מרושע ועיניים מוחדדות מוכנות לקרב…

ניק התחיל להגיד למשו אבל פתאום…. פרק 9:פתאום ניק נפל מהמיטה….אופל וסאנגו ניזהרו תוך כדי שהם מרימים את ניק.."ניקקקק!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!" נשמעה צעקה של ליאהניק שכבר מצבו לא היה טוב שוב התעלף…"ליאה תרגיעי! הוא שוב פעם התעלף בגללך!" צעק אלייה אופלונכסנסו כולם דרך החלון…"יש לכם דלת למה דרך חלון?!" אמרה סאנגו"מי זאת?" שאלו כולם את אופל"היא מכירה את ניק והוא בדיוק התחיל לספר לי מאיפה הם מכירים אבל ליאה, התפרצהוניק התעלף שוב…" אמר אופל ונתן לליאה מבט כועס.ליאה הוציאה לשון לאופל."טוב אני כבר אספר איך אני וניק מכירים פסדר?" אמרה סאנגו באדישות והיא ליטפה את שיערו השחור של ניק והוסיפה "למה הוא שינה צבע?" היא תהתה ואז חזרה להיותרצינית…"טוב בכול אופן זה התחיל ככה:לפני 10 שנים אני היתי בת למשפחה במעמד גבוהה בבה סינג סה ויום אחד, שהלכתי לטיילראיתי ילד בוכה שערו היה ג'ינג'י הנחתי שהוא מאומת האש וצדקתי, התקרבתי אליו.ושאלתי אותו "למה אתה בוכה?" הוא הרים את המבט שלו והצביע לי לבית שרוף "א..מאוא… א…. אבא שלי…" ניק ענה לי תוך כדי שהוא בוכה.הבנתי ומאותו היום אני משגיחה עליו אבל יום אחד חטפו אותו ואז איבדתי איתו כול דרך תקשורוניהיתי לאדם אחר" אמרה סאנגו והשפילה את מבטה וישבה ליד ניק שישן במיטה."טוב בנתיים תצאו אני מטפלת בו אל תדאגו" אמרה סאנגו."אני רוצה להשגיח עליו!" אמרה פתאום קתרין"טוב איך שאת רוצה" אמרה סאנגו ויצאה מהחדר"אני אשאר גם" אמרה מידנייטושתיהם ישבו שם ומידנייט ניסתה לעשות את מה שניק לימד אותה איך היא לא הצליחה, וקתריןשיחקה אם המים אך לא שלטה טוב והרטיבה את מידנייט שתיהם התפקעו מצחוק…ניק פתאום קם מין המיטה אך היה משו משונה בעיניים שלו הן לא היו כחולות הן היו אדומותכדם..מידנייט וקתרין בהו בו בהלם, והילד הזה התקדם אלייהן כי הוא לא היה ניק…הוא הושיט את ידיו לעבר מידנייט ועיניים נהיו אדומות עוד יותר כדם.והבנות היו משותקות מהלם, הבן התקדם ואמר אלייהן…

אופל נכנס לחדר וראה בת, בוכה על ניק.."אממ סליחה מי את?" שאל אופל את הבת הזאת"האם זה ניק?" שאלה אותו משנה נושא"כן למה?" שאל אותה בצורה מחשידה"יואוו! אני לא מאמינה" […]