... you
I dreamed that I was dreaming
פורסמו 11 סיפורים
כותב באתר מתאריך 16.05.2020

הסיפורים של ... you

ריקנות

ולפעמים אני מתמלאת בריקנות עצומה ולא רוצה להיות. לפעמים הריקנות הזו דוחפת אותי למעשים ומחשבות קיצוניים. אך לרוב, היא פשוט לא מאפשרת לי לצאת ממיטתי. והכל נהייה פתאום כבד, הגוף, […]

ילדה-אישה

אני מתקרבת לגוף חם וזר. מנסה להתעטף בתוכו ולשאוב מעט ביטחון, כמו ילדה קטנה שמחבקת את גופו המגן של אביה בחושך ורק כך היא נרדמת. אבל הגוף החם והזר אינו […]

הכלב של השכן

כשהמחנק בגרון מקשה על נשימתי, אני מתיישבת על המדרכה, חובקת את רגלי קרוב לחזה ומתקפלת לתוך עצמי. עוצמת עיניים, עוצמת עולם. את לא כאן, את לא. תנשמי מעט וחזרי לישון. […]

לגדול עם אמא עצובה
07/11/2020 267 צפיות סיפורים אישיים 2 תגובות

לגדול עם אמא עצובה. לגדול עם אמא עצובה זה אומר להיזהר. להיזהר במילים שאני אומרת, בטון שלהן, לשים לב שהמילים הן עדינות ומבינות. לגדול עם אמא עצובה זה אומר לקחת […]

אני דואגת
15/08/2020 440 צפיות סיפורים קצרים 3 תגובות

אני דואגת. להכל. לכולם. אני דואגת לאמא שלי, לבריאות הנפשית שלה, אני דואגת לאבא שלי, ליציבות ולשמחה שלו שמתעררים. אני דואגת לסבא שלי, שרואה את אשתו נעלמת לו לנגד עיניו, […]

כואב שכואב לך

ראשה היה ער לחלוטין אבל גופה ישן שינה עמוקה. היא הייתה משותקת למיטה. היא ניסתה להרים את עצמה אך כל שהצליחה לעשות זה לצעוק צעקה נוראית של כאב. רצתי לחדר […]

אנוכיות
21/05/2020 486 צפיות סיפורים קצרים תגובה אחת

הוא האופטימי. המאושר. הוא שמצליח לראות את האור בקצה המנהרה, את סופה של החשיכה, את קיומו של האור, של הטוב. הוא זה שמעודד ברגעי קושי וכאב (ויש רבים כאלו), וגם […]

הלידה

אמי אמרה לי שבלידתי לא רציתי לצאת. רופאים רבים, מיילדות מודאגות, אחיות מתחילות, ניסו למשוך אותי החוצה ואני התנגדתי בכל כוחי. לא רציתי לצאת מהמקום החם והבטוח בבטנה של אמי. […]

השינה שלי
18/05/2020 563 צפיות סיפורים קצרים 7 תגובות

אין תחליף לשינה שלי. כשאני ישנה, אני לא אני, אני קצת פחות מתעבת את עצמי, אני שלווה ובטוחה כמו שלעולם לא הרגשתי בעודי ערה. אני יכולה לחלום על מציאות סבירה […]

ההיפך

הוא אומר שאני מגנה על עצמי. מפני היחשפות יתר לבעיותיהם של בני האדם שמסביבי. שאני מראש מונעת את עצמי מלקרוא את הזוועות המופיעות בעיתון. מראש לא פותחת אותו. לא מעיינת. […]

אתה

אתה, זה שרואה הכל, שמרגיש את הכאב העמוק ביותר והכמוס ביותר של האדם שמולך, זוכר או יודע לראות את עצמך? לפעמים אני מרגישה שאתה דואג לכולם, ומזניח את מי שאתה. […]