הסיפורים של Wings
לא ראיתי את הסכין עד שכבר היה מאוחר מידי, וגם אילו ראיתי אותה מוקדם יותר, לא הייתי יכולה לעשות דבר, היא נעה הרבה יותר מידי מהר לכיווני. אני חייבת לומר […]
אנחנו כל-כך קרובים שאנחנו ממש נושמים את אותו האוויר, שפתיו כל-כך קרובות לשפתי שאם הייתי מנסה לומר משהו הן היו נוגעות, אנחנו כל-כך קרובים, אך הוא עדיין כל-כך רחוק ממני. […]
"אני אשיג אותך, יקירתי," הוא אומר בזמן שתפס בידי, חיוך על פניו ועיניו נוצצות."את תהיי שלי יום אחד, אני אגנוב את ליבך ושניכם תהיו שלי."הוא הוסיף, והביט עמוק אל תוך […]
הוא כועס עליי, אני יודעת שזו כנראה אשמתי, אך לא אכפת לי, בגלל שהוא מאשים אותי בדדבר כל-כך מטופש, דבר ללא ערך, אני חושבת שפשוט נמאס לו ממני ומאיתנו. "אני […]
"את יכולה להיות רגועה," הוא אומר כאשר הוא מבין לאין מבטי נודד."הן לא מדברות עלייך." הוא הוסיף וחטף את המצית מידי, הרי ברור ששלו לא עובד, אם לומר את האמת, […]
"תקשיב," הקול שלה היה מהוסס, כאילו היא לא בטוחה שהיא צריכה לומר משהו, כאילו היא לא אמורה להיות פה."מה שהיה אתמול, היה טעות." אם זה כל מה שהיה לה לומר, […]
היא הייתה יפה, יפה מידי, יכולתי לדעת זאת עוד לפני שראיתי אותה, יכולתי לשמוע זאת בהליכה שלה. אני בטוח שהיא גם נחמדה מידי, יש משהו שמשדר זאת בחיוכה, משהו טהור […]
"תביא לי את זה." אני אומרת ולוקחת את הסיגרייה מפיו, אני יודעת שהוא שונא כשאני עושה את זה, במיוחד כאשר אני משאירה שאריות ל האודם שלי על הסיגרייה. "אנחנו צריכים […]
אני שונאת אותם. הם פשוט גורמים לי רצון למות לפעמים, או לברוח, אני לא בטוחה, אני פשוט יודעת שאין לי שום רצון לראות אותם יותר. לפעמים, הם פשוט כל-כך מעצבנים […]
"אני עדיין לא כל-כך מבין מה את עושה פה." אני אומר ומניח את התה מולה. היא נראית כל-כך טבעית במקום הזה, כאילו היא תמיד הייתה פה, כאילו היא חלק מהמקום, […]
"אני יודעת שהעובדה שהם נפרדו גורמת לך אושר, אבל אולי כדי לך להיראות לפחות מעט עצוב." הקול הגיע משום מקום וסם הסתובב בבהלה למשמעו. "למה?" תוהה אל החדר הריק, חושב […]
הוא הניח אוכל על השולחן מולי והתיישב בצד השני שלו. "תאכלי." הוא אמר וקירב את המגש אליי, הרמתי את עיני אליו לשנייה וצחקתי, אלוהים, אני לא חושבת שאי-פעם צחקתי במרירות […]
"ניכשת את החלקות שלי." לא הייתה האשמה בקולו, רק אמירת עובדה תמימה, או כך היא ראתה זאת לפחות, הוא ראה בכך אינספור פירושים, דברים שהיא מעולם לא העלתה על דעתה […]
יש לו עיניים כחולות ושיער בהיר, עור שזוף מעט, ונמשים, אני לא בטוח למה חשוב לי לתעד את זה, אולי בשביל שתחשבו על נשמתי המסכנה בכול פעם שתראו אדם העונה […]
אני הוא רוכב הדרקונים האחרון. פעם, היו רבים כמוני, טוב, לא היינו רבים אם הייתם משווים אותנו לאוכלוסיית האנושיים, אך היינו הקבוצה הגדולה ביותר של רוכבים שחיו בו זמנית אי-פעם, […]
"קומי." נשמע קול מעליי והרגשתי כיצד אני נפגעת ע"י דבר מה רך, אני חייבת להגיד לאיימי יש יופי של כישורי זריקה, אך שום סיכוי להעיר אותי. "השמש עדיין לא זרחה." […]
הייתם צעירים כאשר זה קרה לי, לא צעירים בהרבה אך צעירים יותר. אני עדיין לא כל-כך בטוחה מי הוא היה או איך הוא הגיע לשם, אך אני מניחה שזה כבר […]
"אתם לא מבינים את זה בגלל ש-" היא החלה להגיד, זה היה הפזמון שלה לאחרונה, וזה הרג אותי כמה שרציתי לרצוח אותה בכול פעם שהיא התחילה על השטות הזו. "-בגלל […]
"מה אתה רוצה?" היא שאלה, קולה נשמע הרבה יותר אדיש מכפי שהייתי רוצה שיהיה, אך כזאת היא הייתה, לפחות כלפי חוץ. "את יודעת," אני אומר ומתקרב אליה."פשוט רציתי להציע שחזור […]
הוא בהה במים, כל-כך שקוע בהם, עד שאפשר להאמין שהם מדברים אליו. אך מי יודע, אולי הם באמת מדברים אליו. הוא היה בנו של אל הים, ואין לדעת מה הוא […]
אני טובעת. אני מרגישה כאילו המים מתחילים לסגור עליי, ואני לא יכולה לברוח מהם, אני לא יכולה לצאת לשאוף אוויר אפילו לרגע. אני לא יודעת למה, אבל המצב הזה מזכיר […]
הייתי אומרת לכם, שזו הייתה בחירה קשה, אך האמת היא, שכמעט ולא חשבתי על זה, הרי לפי דבריו של המלאך, האנושות גם ככה אבודה, וזה לא באמת חשוב במי אני […]
אני היסטוריונית, אך תפקידי הוא לא לזכור את העבר, אלא לכתוב את העתיד. הייתי רוצה להרחיב, להסביר מה זה בדיוק, אך האמת, שאני לא בטוחה כל-כך בעצמי. מה שאמרתי או […]
זה סיפור על מלאכים ושדים. אבל ככה זה תמיד, לא? תמיד יש צד טוב, וצד רע, ואני מניחה שכולם יודעים שהמלאכים טובים והשדים רעים, נכון? אנחנו יודעים שזה כך, משום […]
קוראים לי אמבר מקלין, נולדתי וגדלתי באנגליה, בכפר קטן בצפון אם להיות מדויקת יותר, אך הוריי הינם סקוטים מבטן ומלידה. יש לי שלושה אחים גדולים אשר יעשו הכל בשבילי, והורים […]
הבטתי בנערה עם הכנפיים, אנשים כמוה אינם מחזה נדיר בימים אלו, אבל אנשים רגילים הופכים להיות מחזה יותר ויותר נדיר, כל הורה רוצה שילדו יהיה משהו מיוחד, והם יכולים לדאוג […]
"מה יש לך?" אני שואלת, בעיקר בגלל שנמאס לי ממצבי הרוח שלו, רגע אחד הוא בשמיים, ואז במשך שבוע הוא הבנאדם הכי חרא בעולם. "לב שבור." אתה ממלמל בדכדוך, ואני […]
"אני פשוט, כל-כך מטומטם." הוא אמר, ונשען על הקיר. "אני באמת האמנתי-" הוא החל לומר, אך אז נזכר שהוא לא לבד, שגם אני שם. הוא נוטה לשכוח שאני שם, כאילו […]
הכרנו לפני זמן לא רב, בקיץ הקודם. את נראית כל-כך יפה, אפילו בשעה מאוחרת, תחת נורות הפלורוסנט, וללא טיפת איפור על פנייך. נפגשנו כך לעיתים קרובות, מכירים אבל לא ממש, […]