הסיפורים של zismanta
אפשר לומר שידעתי שכך זה יסתיים, שאשב לי בחצר ביתי ואקשיב למוזיקה קצת מלנכולית ועצובה ואשאל את עצמי איפה טעיתי? ברור שאין פה שום טעות אם ידעתי שכך זה אמור […]
שעת ערב, השמיים עדיין לא השחירו לגמרי ובקצוות הרקיע הנגלה לעיני, יש מעט נגיעות של ורוד וסגול. כוכבים בודדים כבר מנצנצים שם למעלה, גונדולות מאורכות משייטות להן בנחת בין התעלות. […]
אני לא מבינה את המחלה הזו שתקפה את מערכת החינוך לאחרונה: "למידה משמעותית" צמד מילים לא ברור, הרי כל למידה היא משמעותית לא? האם צריך להוסיף לה את התואר משמעותית […]
אני כותבת לפעמים. כשעצוב, כששורה עליי המוזה, כשאני חושבת על משהו מצחיק. הכי קל לכתוב כשאני עצובה או כשקורה משהו שגורם לליבי להתכווץ, איכשהו הכתיבה זורמת יותר והרי ידוע שאמנים […]
12 שנים של מוות קליני, כך אני מתייחסת לנישואים שלי, קו ישר ארוך ובלתי נגמר של חוסר תחושה. ובסוף שבוע מופלא ונורא כאחד חתכתי את הורידים של נישואי ובכך למעשה […]
"כבר מגיעה" – הבהבה הודעה על צג הטלפון הנייד שלי. "מחכה לך " – עניתי. לא ראיתי, את החברה הכי טובה שלי בעשרים שנים האחרונות, כבר כמעט שנה. מיותר לציין […]
זהו, אמיר אתה מאמין שסיימנו לפנות את הארגז האחרון ? אני כל כך עייפה וכל שריר, סליחה, כל תא בגוף שלי זועק הצילו תנו לי מנוחה. למען האמת לא, אני […]
"נמאס לי מגברים לא מחוברים רגשית" – צעקתי לתוך שפופרת הטלפון בצד השני חיכתה חברתי עד יעבור זעם כדי להשחיל משפט לתוך שטף המילים שלי, שהסתיים בזה שאני לא סובלת […]