חכמה של אחרית הימים לימדו אותנו עוד כשהיינו קטנים שאם רק נשיר מספיק פעמים – "אני נולדתי לשלום שרק יגיע…", על משק כנפי-יונה תופיע אחרית הימים, וכל אויבינו שבכל דור […]
תחת מטרייה והחיילים מסביב נכנעים לגשם נופלים אל הבוץ וקמים אלו שנפלו לבוץ – קפאו, אלו שקמו ממנו – נלחמו מאז – אלו שנפלו, יפלו על אדמת אחיהם שקמו את […]
אֲנִי כְּבָר לֹא – מִי שֶׁהִכַּרְתָּ, הַרְבֵּה הִשְׁתַּנָּה – מֵאָז שֶׁהָלַכְתָּ. אוּלַי הַכֹּל הָיָה שׁוֹנֶה – אִם הָיִיתָ נִשְׁאָר, אַךְ לֹא הָיִיתָ פֹּה – כְּשֶׁהַלֵּב נִשְׁבַּר. זוֹכֵר אֶת הַהוּמוֹר שֶׁאָהַבְתָּ? […]
מודה לפעמים החלל שבי היה חזק מכל פיסת אדמה וירח שכף רגלי יכלה לפסוע בלי ליפול מודה החלל שבי חור שבי שחור שבי בור סוד שלא מאבד טיפה מהארס מהעקרבים […]
בְּדִיעֲבַד, הַכֹּל אָבַד, עַל כֻּלָּם הַנַּוָּד, בָּעֵינַיִם עָבַד. הוּא מֵת לְבַד, עַל הַמַּרְבָד, לְצִדּוֹ, רַק הַתַּרְוָד. וּכְשֶׁנִּטְמַן, לוֹ אִישׁ לֹא סָפַד. חֲבָעַ"ד.
לא חלקת איתי בקרים, לא נרדמת לידי בלילות אתה חי בראש שלי כמו דמות מסרט שמעולם לא צולם אני זוכרת אותך כמו שזוכרים חלום — מטושטש אבל חזק לא היה […]
במטוס, בדרכה הארוכה בחזרה ללוס-אנג'לס, היא מנסה להתנחם בשמפניה שהגישה לה הדיילת, מדמה אותה ואת הירוקי, הַמַּלְאָך שהופקד עליה מטעם החברה ודאג למלא כל גחמה שלה בחביבות רשמית שלא הסגירוה […]
יֵשׁ כָּאֵלֶּה שֶׁצְּרִיכִים יוֹם מְיֻחָד כְּדֵי לִזְכֹּר, וְיֵשׁ כָּאֵלֶּה שֶׁלֹּא מְסֻגָּלִים לִשְׁכֹּחַ. יֵשׁ אֲנָשִׁים שֶׁמְּנַסִּים לְהִתְחַבֵּר בְּכֹל הַכּוֹחַ, וַאֲחֵרִים שֶׁרַק רוֹצִים לְהִתְנַתֵּק וְלִבְרֹחַ, כִּי הַכְּאֵב – אַף פַּעַם לֹא נוֹתֵן […]
לוסי אהבה לעשות לי ביד בקצב אחיד. איכשהו זה תמיד הזכיר לי את ויאולה המורה הרוסייה שלי לפסנתר ואת המטרונום המזדיין שלה. בכל פעם הייתה מגיעה במיצובישי המקרטעת שלה בבגדים […]
"אנחנו מאמצים את החתול של אריאלה", יוסי מודיע לה כשהוא חוזר מההלוויה. "ומה עם הכלבון המתוק שנתת לי למתנת-הפתעה ליום-הולדת? מחר אנחנו אמורים לאסוף אותו מהאומנה", היא מנסה להתריס. "תשמעי […]
כֹּל הָעוֹלָם כֻּלּוֹ – גֶּשֶׁר צַר מְאוֹד, וַאֲנִי מְפַחֵד לִמְעֹד. אֲנִי רוֹצֶה לְהַשִּׂיג – עוֹד וָעוֹד, אַךְ חוֹשֵׁשׁ לִצְעֹד. . וְיֵשׁ "רוּחוֹת" מַזִּיקוֹת, וַאֲנִי נֶחֱלָשׁ – כְּשֶׁהֵן מִתְחַזְּקוֹת. הֵן שׁוֹרְקוֹת […]
לפרק הקודם: 24 שברים – סיפור מתח בהמשכים; פרק 3 – בשבריר שנייה — 20:45 שני הגברים גררו את המיטה לאורך המסדרון, והביו לפה ולשם למקרה סכנה. האישה על המיטה […]
בין מאבדים ובין אבידות בין בימים ובין בלילות צלע אחת יצאה לחפש אוהב שצלע חסר צלע אחת יצאה לחפש בתקווה שיבוא אובד שצלע אוהב מתוך הלילות אבודה יצאה להלחם ילדה […]
בסביבות הצהרים רווית התקשרה, דרשה שאגיע בדחיפות לתינוקייה לבדוק מה קורה, אמרתי לה שבדיוק התחלתי לעבוד ואני לא יכול להתפנות. בינינו, ממש לא בא לי. יש לי אלרגיה למקום הזה, […]
"איך הגעתי ליער הזה?" תהתה לעצמה דטי. היא עצרה לרגע והביטה שוב במפה המקומטת שבידה. "הזקן הזה בכפר בטח רימה אותי," חשבה בעצבנות והפכה את המפה מצד לצד. "אבא לימד […]
הַלְּוַאי שֶׁהָיְתָה לִי שַׁלְוַת נֶפֶשׁ, וְהָיָה בִּי – הַרְבֵּה פָּחוֹת רֶפֶשׁ. הַלְּוַאי וּבְתוֹכִי הָיְתָה זוֹרַחַת הַשֶּׁמֶשׁ, וְהָיְתָה הַתְאָמָה – בֵּין הַשֵּׂכֶל לָרֶגֶשׁ. . הַלְוַאי וְהָיִיתִי יוֹתֵר רָגוּעַ, פָּחוֹת פָּגוּעַ. שֶׁלֹּא […]
הסיפור הבלתי ייאמן של שי פטליארסקי שנת 2055 .פרולוג הרובוט ממשפחת פטליארסקי, שכונה לצורך הנוחות רוברט, סידר בזהירות את חפציו של בעל הבית המנוח בתוך קופסאות. החדר עוד הדיף ריח […]
שישי בבוקר התחשק לי שיהיה יין טוב בבית. בדיוק סיימתי לראות סדרה בנטפליקס שבה, הם כל זמן שתו שם יין ואתם יודעים איך זה שזה מעורר חשק למי שיש חשק […]
טבילת אש מאת דליה איתמר הבוקר נפתח לי בידיעה בעיתון: "תחקיר הרג האזרחים הזרים… מצביע על כשלים בתפקוד החיילים". מְדוּוָח שם שהחיילים הפעילו נוהל-מעצר-חשוד באופן חלקי בלבד. שלושת האנשים שנורו […]
1.1.18 נשמנו בין לבין, פיו הדיף ניחוח יין אדום ומר, אך חשתי מתיקות מפתיעה. ידיו אחזו בפניי בעדינות, בעוד ידיי עטפו את גופו, מסרבות לשחרר. הוא הרפה לרגע והביט בי, […]
יָבֵשׁ טוֹטָאל, לֹא מָטָר לֹא טַל, אֶת הַיְּבוּל, הַיֹּבֶשׁ קָטַל, אֶת הַמַּיִם – דָּמָה שֶׁל אֲדָמָה, הוּא מִמֶּנָּה נֵטֶל. אִישׁ לֹא זָרַע, אִישׁ לֹא שָׁתַל, הַבָּצִיר בֻּטַּל, פְּרִי רָקוּב, בָּאוּשׁ, […]
פירוש השיר: פרשת שמיני – כשרות המזון. . השיר מתחיל בשתי שאלות. מה ההבדל בין קדושה טומאה וחול? ומדוע יש חיות שאסור לאכול? . ואז יש הסבר: הקדושה – זה […]
מָה מַבְדִּיל – בֵּין קְדֻשָּׁה טוּמְאָה וְחֹל? וְלָמָּה יֵשׁ חַיּוֹת – שֶׁאָסוּר לֶאֱכֹל? . הַקֹּדֶשׁ – הוּא חִבּוּר לֶאֱלֹקִים, עַד שֶׁכְּלֵי הָאָדָם – בָּאוֹר הָאֱלוֹקִי נִדְלָקִים. טוּמְאָה – מִלְּשׁוֹן אֲטִימָה, […]
לפרק הקודם: 24 שברים – סיפור מתח בהמשכים; פרק 2 – נקודת אל-חזור — –20:30— האור הלבן במבוא של המרכז הרפואי הפך את עורה החיוור של האישה, שעד לפני רגע […]
לפרק הקודם: מסעות בטמריה, מסע שלישי/ספר שבעה עשר: הנידפים – פרק 84 — זיכרון עולה במוחי, בזמן שגופי קופא מאימה וליבי דופק במרץ. זה היה לפני ארבע שנים בחיים אליהם […]
בני הדור השני לשורדי המחנות בשואה, אנחנו, לא היינו "שם", אך השואה מעולם לא עזבה את ביתנו. נולדנו אחרי המלחמה, בארץ חדשה, בחיים חדשים, אך מאחורי הקירות הדקים של הדירות […]
סַבָּא מָחָה דִּמְעָה – כְּשֶׁהוּא רָאָה אוֹתוֹ בְּמַדִּים, הוּא מִלְמֵל – "הַנֶּכֶד שֶׁלִּי מָגֵן עַל יְהוּדִים". הוּא תָּמִיד דִּבֵּר – עַל כַּמָּה חָשׁוּב שֶׁנִּהְיֶה מְאֻחָדִים, כִּי כְּשֶׁאָנוּ בּוֹדֶדִים – אָנוּ […]
דבר על אבא כבר עברו יותר משנתיים מאז מות אבי. ואני רואה כחובתי לספר עליו מעט. אני חושב שהדרך הטובה ביותר לחשוף את דמותו של אבי ולהבין מיהוא היה… היא […]
מונולוג ליד לוח השיש נינה פטליַרסקיה שלום, חברה יקרה, הגעתי אליך והבאתי את הוורדים הלבנים האהובים עליך. סליחה שלא הצלחתי להיפרד ממך. כך יצא. הנסיבות היו חזקות ממני. אני עומדת […]
נָפַלְתִּי – אַךְ אָקוּם, וַאֲתַקֵּן אֶת מָה שֶׁעָקוּם. וְאֶבְנֶה תּוֹכְנִית שִׁקּוּם, לְהַצִּיל אֶת עַצְמִי – וְאֶת הַיְּקוּם. . אֲנִי לֹא אֶשָּׁבֵר – וְלֹא אֶכָּנַע, וְאֶת הָאָסוֹן הַבָּא – אֲנִי אֶמְנַע. […]
