בִּשְׁבִיל מָה נוֹעֲדוּ – עֲשֶׂרֶת יְמֵי תְּשׁוּבָה? אֶלָּא שֶׁהַתְּשׁוּבָה הִיא תַּהֲלִיךְ – שֶׁל מַעֲשֵׂה דִּבּוּר וּמַחֲשָׁבָה. יֵשׁ בָּהּ – עֲשָׂרָה שְׁלַבִים, שֶׁאֶת כְּלַל הָאִישִׁיּוּת שֶׁל הָאָדָם – מְעַצְּבִים. . בַּתְּחִלָּה […]
חלק פ״א 30.4.18 פתחתי את העיניים לבוקר אפור נוסף. כבר שבוע חלף מאז הביקור בבית הוריי, ומאז הפגישה עם אימו של לואי, והמילים עדיין מהדהדות בראשי. מעניין אם היא סיפרה […]
עמוד 1: המטע בסכנה במרכז הכפר קטן, ניהלה מיה, נערה חכמה ונחושה, מטע תפוחים קסום. המטע היה שייך להוריה, אדם וחלי, שהשקיעו בו שנים רבות של עבודה קשה ובחלומות גדולים. […]
מְשַׁלְּמִים לָךְ שֶׁתַּקְשִׁיבִי – וְאַתְּ לֹא מַקְשִׁיבָה, הַאִם אֲנִי לֹא שָׁוֶה חֲצִי שָׁעָה שֶׁל הַקְשָׁבָה? וּפִתְאוֹם שַׂמְתִּי לֵב – שֶׁאַתְּ עֲצוּבָה, וְתָהִיתִי – אוּלַי עוֹבֶרֶת עָלַיִךְ תְּקוּפָה לֹא טוֹבָה? . […]
והיום חשבתי לעצמי אם באחד הימים אפגוש בך בקרן רחוב איך אקלל את השמיים, ואם לא אפגוש בך עד סוף ימיי איך אקלל את ליבי הזוכר ואם בקרן הרחוב תאמרי […]
מה אני אעשה עם זה עכשיו, הרגע שממנו חששתי כל כך, מופיע לי על מפתן הדלת ומבקש ממני סליחה, על האופי החרא שלו במסווה שזה היה אך ורק לטובתי מתוך […]
והרופאים, הם לימדו אותי את הטיפול. "אבל ההחלמה," היו אומרים "תלויה רק בה." בלילות שכבתי לצידה, מלטף את הכנף השבורה. "סנונית, סנונית," הייתי לוחש לה "הישארי איתי עוד לילה אחד." […]
יֵשׁ כֹּל כָּךְ הַרְבֵּה חֲלוֹמוֹת לְהַגְשִׁים, וּלְסַפֵּר עֲלֵיהֶם – זֶה מַרְשִׁים, אַךְ הֵם יוֹתֵר מִדַּי דּוֹרְשִׁים, וְלֹא מַסְפִּיק מְרַגְּשִׁים. הָרְצוֹנוֹת מִתְנַגְּשִׁים, הַתִּכְנוּנִים מִשְׁתַּבְּשִׁים, אָז אַתָּה מַמְשִׁיךְ לִישֹׁן – וְלַחֲלֹם חֲלוֹמוֹת […]
שלושה גברים מסיעים איש בכיסא-גלגלים דרך הדלתות הנפתחות. די לה במבט חטוף לקבוע שהם אחים – ההליכה המתנדנדת, תנועות הידיים העצבניות, הפנים שקועי-לחיים המזוקנים בשחור, הקולניות הצרודה שדוחקת באחות להביא […]
לא משנה לי אם את גדולה או רחבה, שמנה או עייפה, לא חשוב לי שאיבדת כיוון , ואת מרגישה אבודה , אני אמצא לך את הדרך חזרה, לא אכפת לי […]
אִם אַתָּה חָרֵד – מִטִּפּוּל בְּחָרָדָה, כֵּיצַד תֵּצֵא – מִמַּעֲגַל הַהַפְחָדָה? . אַתָּה צָרִיךְ לִהְיוֹת אַמִּיץ, קַח תִּשְׁתֶּה אֶת הַמִּיץ, יֵשׁ בּוֹ קוֹקְטֵיְל שֶׁהוּא הַהֵפֶךְ מִמַּמְרִיץ, תִּשְׁתֶּה – וְזֶה כְּבָר […]
מִזְּמַן לֹא חַשְׁתִּי כָּזֶה פֶּרֶץ אַמְבִּיצְיָה, לַעֲשׂוֹת לְגוּף אוֹפְּטִימִיזַצְיָה. וְהַיֵּצֶר עָזַר לִי לְהַשִּׂיג – עוֹד אִינְפוֹרְמַצְיָה, וְעוֹד עָשָׂה לִי – שִׂיחוֹת מוֹטִיבַצְיָה. הַאִם יָכוֹל לִהְיוֹת שֶׁזּוֹ מָנִיפּוּלַצְיָה? . "אַתָּה מְסֻגָּל […]
קוראים לי רובי והיום אחרי שנים רבות אני יוצא ממה שנקרא "מושבת עונשין". אל תאלצו אותי להסביר מה זה בדיוק, רק אומר לכם שזה מקום רחוק שבו הבדידות, הבושה והקלון […]
הַמֶּלֶךְ בַּשָּׂדֶה – וְהַנְּשָׁמָה מִתְרַגֶּשֶׁת, אַךְ אֲנִי מִתְבַּיֵּשׁ לָגֶשֶׁת. אַךְ מָה הַפֶּלֶא – הִיא מְקֻדֶּשֶׁת, וַאֲנִי – טֵרִיטוֹרְיָה שֶׁעַל יְדֵי הַיֵּצֶר נִכְבֶּשֶׁת. . הַמֶּלֶךְ נִמְצָא קָרוֹב, וַאֲנִי נִזְכָּר – בְּחַטָּאִים […]
טוויית מטאמורפוזיס אפי קוסמי והתגלמותו האנושית\ מאת: צור עיטם עמיחי זו היתה תקופה זהובה. תקופה של זוהר קדומה ביותר. ראשית הסוף, כך נקראה מבין השורדים היחידים ב”גלקסיית אוריון” – זו […]
27.4.18 פתחתי את דלת הבית בשקט, הריח המוכר של תבשילי אמא עדיין מילא את החלל. המסדרון הצר נראה קטן יותר משזכרתי, או אולי זה פשוט הזמן שעשה את שלו. התמונות […]
מַהִי מַהוּתָהּ שֶׁל מִצְוַת הֲשָׁבַת אֲבֵדָה? וְאֵיךְ זֶה קָשׁוּר לְהִתְמוֹדֶדוּת עִם חֲרָדָה? . כֻּלָּנוּ לְעִתִּים מְאַבְּדִים חֲפָצִים, אַךְ לִפְעָמִים – אָנוּ מְאַבְּדִים אֶת מָה שֶׁאָנוּ בֶּאֱמֶת רוֹצִים. רֹגַע, שִׂמְחָה, אֹשֶׁר, […]
בדרכי הביתה מאיזור התעשייה התיישבתי מול מדורה לילית קטנה שילדים הבעירו תחת סככה שעמדה בשולי הדרך. ירד גשם, והקור חדר לעצמות, אך להבות האש נסכו בי מייד התלקחות חום פנימי […]
אלירז "שבי על הכורסה ואני אעביר לך אותו. אסור בשום-אופן שמשהו יתנתק", גרישה, האח התורן בחדר שבמחלקה הנשימתית, ניגש אל היצור הפעוט בעריסה ומערטל אותו, מסביר לי על הצינורות והחוטים […]
המעבר במימד הגריפהורס: ממלכת הדרקון, שער הטרנספורמציה | גריפוטאור מלכותי בעבר למלכות האוויר בין הגאיות הסמוכים לבין הנשימות האבוקים קולות נשמעים – מבין הסדקים, פוקעים במעברים. רק בליל נשמעים. חורצים […]
מַהִי מַהוּתָהּ שֶׁל מִצְוַת הֲשָׁבַת אֲבֵדָה? וְאֵיךְ זֶה קָשׁוּר לְהִתְמוֹדֶדוּת עִם חֲרָדָה? . כֻּלָּנוּ לְעִתִּים מְאַבְּדִים חֲפָצִים, אַךְ לִפְעָמִים – אָנוּ מְאַבְּדִים אֶת מָה שֶׁאָנוּ בֶּאֱמֶת רוֹצִים. רֹגַע, שִׂמְחָה, אֹשֶׁר, […]
יש רגעים בחיים שנראים פשוטים בזמן אמת, אך כשמסתכלים אחורה מבינים כמה הם משמעותיים. עבורי, אחד הרגעים האלו התחיל מהרגע שבו גיליתי שאני בהריון. ההתרגשות הייתה מעורבת בכיסופים שלא הכרתי […]
יש רגעים בחיים שנחרטים לנו בזיכרון לא בגלל שהם "גדולים" או "מרשימים", אלא דווקא כי הם נוגעים לנו עמוק בלב. לפעמים זו עוגה פשוטה שאמא אפתה עם סדקים קטנים בצדדים, […]
לִפְעָמִים שֵׁנָה – הִיא לֹא תּוֹצָאָה שֶׁל לֵאוּת, הִיא בְּרִיחָה מֵהַמְּצִיאוּת. מֵחֹסֶר מַשְׁמָעוּת, מֵהָרָצוֹן – לְהַפְסִיק לִהְיוֹת בְּמוּדָעוּת. . אַךְ אָז מַגִּיעִים הַסִּיּוּטִים, מִפְּצָעִים שֶׁעַל הַנֶּפֶשׁ חֲרוּטִים. וְהֵם שׂוֹרְטִים, כְּמוֹ […]
רציתי להתאמן איתך ביחד .. להראות לך כמה תרגילי התעמלות, לעזור לך במה שאוכל, להניע אותך, לכיוון שאת רוצה,, כושר זה דבר טוב , בריא גם לנפש וגם לגוף,, אני […]
לָמָּה אַתָּה מִתְאַמֵּץ כֹּל כָּךְ – לְהַסְתִּיר אֶת הַכְּאֵב? לָמָּה כֹּה קָשֶׁה לְהַגִּיד – נִשְׁבַּר לִי הַלֵּב? לָמָּה בִּמְקוֹם לְדַבֵּר עַל זֶה – אַתָּה שׁוֹתֵק? וּבִמְקוֹם לְהִתְחַבֵּר לְעַצְמֶךָ – אַתָּה […]
שזה הכל היה חיבור מאוד אפקטיבי של "הפצצת אהבה" ושיתוף יתר של טראומות בשלב הרבה יותר מידי מוקדם, הפוסט-טראומה שלך עם הפגיעות שלי. רוצה להאמין שתיכננת, באופן קר, לנצל אותי. […]
אז נתנתי לה לברוח אז רציתי לראות אותך איתי לא רציתי שתחשוב שאין לי יותר כח רק רציתי שתגרמי לי שוב לחייך הסתכלתי לך בעיניים ראיתי שם ניצוץ רצית להדליק […]
אַבָּא תַּעֲזֹר, תֵּן לַנְּשָׁמָה מָזוֹר הִיא מְחַפֶּשֶׂת תָּיצִיאָה מֵהַשֶּׁטַח הָאָפֹר אַבָּא תֵּחַבֵּק, כְּבָר שְׁנָתַיִם הַכֹּל פֵיְק וַאֲנִי כְּבָר לֹא רוֹאָה שׁוּם אוֹר אַבָּא אֲנִי יוֹדַעַת הַלֵּב שֶׁלִּי בִּדְמָמָה רַק אַתָּה […]
בוקר טוב אליהו ענבים, שלוש שנים שמונה עשר מפגשים עד שלקח לך להבין שהכל מתחיל בך ונגמר בתחושות המחסור שלך . את מרגישה רק חסך, בור ללא תחתית של חוסר […]
