כשהייתי קטנה, והמכונית שלנו הפליגה על פני הכביש באפלה זרועת כוכבים קורצים, במיוחד בדרך עקלקלה מלאה בפניות חדות- עצמתי עיניים. פחדתי מכמה הכל שברירי, והראש שלי נמלא במראות מאיימים של […]
אם תוכל לשמור על קור רוחך כשהכל מתפרק. אם תצליח להרים את עצמך פעם אחת יותר מנפילותך. אם תוכל להמתין לרגע הנכון בקור, בגשם, בחושך ולא להתייאש מהמתנתך. אם תצליח […]
חנה הייתה חברה במושב עובדים ועסקה בחקלאות בנוסף לעיסוק במשק הבית שבאותם הימים היה מייגע באין מכשור מודרני המוכר לנו היטב. עבדה קשה המשק שגשג ופרח…אלא מה?? באסיפת הכפר חנה […]
מהו הזמן? מה שעובר בין ארוע לארוע אבל זה שונה בכל מקום. חנה היתה חברת מושב עובדים בסביבות פרדס-חנה, עבדה קשה מאד. בבוקר חלבה את הפרות, חלקה מזון לבעלי החיים […]
ניצה נולדה וגדלה במושבה שבה כולם מכירים את כולם. אחרי הלמודים ניצה הסתובבה במושבה בשבילים המוריקים והגינות הפורחות. בחורף אהבה להגיע לפרדסים ואם אפשר קטפה תפוז או שניים. ניצה הייתה […]
יורגוס צעד במעבר צר, הנוף הררי ירוק. השמים היו כחולים ללא עננה אחת. הבתים לבנים. צומחות רקפות ורודות, חרציות צהובות, קחוונים לבנים ותורמוסים סגולים. יורגוס היה מאושר שצעד במקום זה-אחד […]
הדבר קרה בדרום אפריקה העשירה ביהלומים. בתחילה צבאו המונים על הנהרות שם נמצאו פירורי זהב ויהלומים קטנים. זאת הייתה עבודה מייגעת ששכרה דל. חשבו: “למה שלא נחפור מכרות בבטן האדמה […]
ישבנו חבורת מטיילים בגן הברון בראש פינה השוכן בגבעות ירוקות ופורח תמיד בצבעי ורוד וכחול. בהפסקה אני יושבת על ספסל ומה רואות עיני: אשה שמנה עם נעל עקב ורודה. מה […]
עלטה כבדה שררה! לא ראו ממטר, התחיל להיות קר. זה היה בגבול מצרים, שני חיילים נשארו בעמדה וחיכו שיחליפו אותם. אמר האחד: “לאן נלך? לא רואים כלום!. ענה לו חברו: […]
שרונה גדלה בבית ציוני בבולגריה. בבית דיברו עברית וחלמו על פלשתינה. לדינו ובולגרית שרונה למדה מהשכנים ומהשכונה. כשבגרה שרונה עמדה על שלה: “אתם חינכתם אותי לציונות, אני רומה להגיע לפלשתינה […]
הוא מוצג כרגע האיש שעליו הסיפור הוא כל כך מודע לעצמו שהרגשתי שרק מין הראוי שההצגה עצמה תוצג בתור משהו שמודע לעצמו. לדעת עצמו, אפילו מעט יותר מידי מודעת ממה […]
‘איזה יום מתיש’ חשב לעצמו קאי כשהוא מתהלך בכבדות במסדרונות החדר. כל התלמידים הסתכלו עליו כשחשבו שהוא לא רואה אבל קאי הרגיש את מבטם על גבו כמו חיה שמרגישה במבט […]
 אחי בוא תראה משהו מה בוא בוא תראה משהו תראה תראה אך שמתי הרבה דברים בקופסא יפה יפה כן אה ומה עם השאר? איזה שאר? שאר הדברים שמחוץ לקופסא […]
*מורן* עמדתי ליד הדלת שלו, משחזרת את הנאום בראשי, התפללתי שיסלח לי, אבל אפילו לי ההסבר נשמע כמו תירוץ עלוב.. ברגעים כמו אלה הלבטים הקטנים ביותר נשמעים רציניים, כאילו שזה […]
לפעמים כשאתה מסתכל על מישהי, אתה פשוט יודע. החיוך הזה יגרום לך לחייך בזמנים הכי קשים של חייך. החיבוק הזה יגרום לכל הצרות פשוט להיעלם לחור המזדיין שממנו באו. הודעה […]
קח את ידי הרועדת קח אותה קח את הגוף הצנום חבק אותו אל תתייחס לראש ששבוי בפחד תן את הזמן שאבין מה אני מרגיש יום אחד לפחות אבין למה הזיעה […]
הוא בורח אולי בגלל שחסרה האהבה המשפחתיות לא קיימת או שהיא רעילה והוא מכיר לעצמו עולם של בריחה דרך חומרים חיצוניים מסוכנים פחות ויותר הוא בורח לא בטוח שאפילו במודע […]
מכירים את ההרגשה הזאת שהכל נראה ורוד ומושלם אבל מרגישים אותה רק שמסתירים את האמת ,האמת הזאת שאת/ה מפחד להגיד שחסר לכם מישהו שישלים אותכם כן מרגלים אותנו להגיד שקודם […]
הוא כאן, הוא תמיד היה כאן, גם ידענו שהוא כאן, אבל לא עשינו עם זה כלום. הוא ניסה להפחיד אותנו. לא אומרת שלא. הוא נכנס למנורות, לברזים, אפילו לחתולה הוא […]
נולדתי גור חמוד, שחור עם כתם לבן ליד עין ימין. גור אחד מתוך ששה. שיחקתי, התרוצצתי נלחמתי על כל דבר מאכל ושבעתי. אחד מחבריו של בעל הבית אמר: “את הגור […]
ענבל היתה סטודנטית לחינוך מיוחד. במסגרת לימודיה בקרה בכפרים המיועדים לאנשים בעלי צרכים מיוחדים. ענבל הרגישה: “הנה מצאתי את ייעודי, אעזור להם ככל שאוכל, עד כמה לא ידעה”. ענבל חָנכָה […]
לילה גרה בכפר ערבי, יפיע ליד נצרת, שם נישאה לבן המקום והקימה משפחה. איש לא ידע על עברה והנה ביום השואה נתגלה הסוד. לילה היתה ניצולת שואה. לילה נולדה באושוויץ […]
סמדר השכימה לקום, לבשה חולצה לבנה ומכנסים שחורים, מיהרה להגיע לעבודתה בבנק אי שם בדרום תל אביב. השהייה בפקקים ייגעה אותה מאד, היא הגיעה לבנק מיוזעת, כותנתה הלבנה השחירה בגלל […]
כבר חושך הירח מלא, או לפחות הוא אמור להיות. העצים שביער זזים כל כך מהר כאשר אני רצה שזה מסתיר את מקור האור היחידי שיש לי עכשיו, הירח. מתנשפת הגעתי […]
היה נחמד לברוח מהארץ לכמה ימים. נחתנו בבוקרשט, הכל היה מעורפל וירד גשם דק. הגענו לאחר סבובים מספר לבראשוב, בין השאר לחפש את הדירה שהושכרה לשני לילות ולמצוא חניה. טיפסנו […]
שמש, ציפורים מצייצות, ושעון מעורר עם מנגינה מעצבנת שאני לא מכיר. “מה לעזאזל?” אני ממלמל בשקט, תוך כדי שאני מתעורר בחוסר הבנה. אני מסתכל מסביבי מנסה לקלוט את מקור הרעש […]
ודם הלוחמים אשר אבד לבלי שוב, זורם מגופי הפצוע. ואהבת הארץ שאותך הניעה, בגדה, והפנתה מבט. ואתה האומר “יהיה בסדר, לכי לישון” נח כעת על משכבך בשלום. ואני החוששת הפוחדת […]
“ארץ ישראל נקנית בייסורים” משפט שכל חייל נראלי מכיר. גם אני מכירה אותו, אני לא חיילת. אחי הגדול היה חייל. לפני שנחטף. ואז מת. מבחינתי, זה היה הייסורים שלי. וזה […]
עברנו בהצלחה לדירת קומותיים…מישהו יכול לנחש איזו הרגשה יש בבית חדש? אולי אתם צודקים כלפי הרגשתכם אבל לא כלפינו… איך שנכנסנו לבית הרגשנו מן פחד מיסתורי שאפף את ליבנו ,הילדים […]
אביבה חיכתה לאוטובוס לרמת אביב ג’. אוטובוס מס’ 126 עצר, אביבה עלתה והתרווחה במושבהּ באוטובוס. לידה התיישבה אשה מבוגרת וסיפרה לה: “תראי מה עשו כאן? היו פה שלושה בתים בני […]
