קמתי בצרחה של כאב ופחד,אף פעם לא הבנתי למה אני מתעוררת ככה אבל אני כן מבינה שאותו החלום שאני אף פעם לא זוכרת חוזר על עצמו שנה ורק עין אדומה […]
חנות המזכרות הקטנה הפכה למקום הכי אהוב עליי עם הזמן. זה היה המקום היחיד בו הצלחתי להתרחק מכול מה שעשה לי רע ולהתרכז רק בלקוחות מעצבנים שאהבו להתווכח איתי על […]
איך המגע המוכר הפך להיות משהו זר איך שיחה מלאת עניין ורגש הפכה טפלה וסתמית פתאום זה חסר טעם אפילו דוחה פתאום הטעם המועדף עלי כבר לא כזה טעים מאז […]
פקחתי את עיני, הייתי שכובה על המיטה שלי. הכל החל לחזור אליי, יקיר חנק אותי. הוא באמת חנק אותי. העברתי את ידי על גרוני הכאוב, הרגשתי כאב חד, התקשתי לבלוע […]
טוב אז כך הכל התחיל כאשר אני ואחותי ראינו טלוויזיה. זה היה באחד בלילה אני רציתי לישון ואני הרמתי את הארנק ופתאום מה אני רואה? אני רואה ג'וק אני באתי […]
•נקודת מבט ריאל• "אתה מתכוון להציע לה נישואים? אתם מכירים עוד מעט שנה וחצי לא?" עומר שאל והנהנתי בראשי, היא הייתה מדהימה, שנה וחצי ששברה אותי לשלוש אנשים, לפני שהכרתי […]
בזמן שכולם הקשיבו לנייט בכינוס עובדים, אני כבר הבנתי שלי הוא לא יקשיב. הבנתי את זה כי הרמתי את היד לפחות חמש פעמים, ובאף אחת מהפעמים הוא לא הזיז עפעף […]
קמתי בבוקר למה שכנראה יהיה עוד יום משעמם בבית הספר. "היי נועם, בוקר טוב! ראיתי שיצאת ממגמת אומנות, למה?" שאלה אותי דליה, המחנכת שלי בדרכי החוצה מהכיתה "אני אוהבת לצייר […]
עברתי בין מדפי הספרים שהיו עמוסים עד אפס מקום בניסיון למצוא כל ספר שיכל לעזור לי לכתוב את העבודה בנושא מלחמת העולם הראשונה. הסיפרייה הייתה מלאה באנשים בשעת צהריים המאוחרת. […]
לפני שתקראו את הפרק אני אשמח אם מי שקראה את הקטע המיני תגיב אם זה חוצה את גבול הטעם הטוב כדי שאני אדע אם למתן את זה או משהו <3 […]
הודעה… אהה, זה היה פרק שהעליתי בטעות. תודה, קודם כל, על הצפיות הרבות בזמן קצר ועל הקוראים והעוקבים. מבקשת תגובות, עוד פעם. אוהבת, Hermione.
אליס התעוררה. היא זכרה מה קרה אתמול והדחיקה את זה מזכרונה, אך לא יכלה. ואז נזכרה שהיא צריכה ללכת לתיכון, וזהו. היא תראה את הארי. היא תראה את נייל. היא […]
"השער שלך מאוד ארוך, זה מוצא חן בעיניי" אמרה נוי בזמן שהיא מסרקת את השער שלי, אנחנו נמצאות בחדר שבוא התעוררתי ואני יושבת מול שולחן איפור יפייפה עם מראה גדולה, […]
התעוררתי באמצע הלילה השעה הייתה 3:30 בבוקר מצאתי את עצמי במיטה מסובכת בסדינים. נטפתי זיעה במצחי ואימה צורבת בגופי ידיי רועדות מפחד וחרדה,פתאום הייתה לי תחושה שמישהו מסתכל עלי הבטתי […]
היי, קוראים לי נועה, והייתי כותבת באתר פעם. הסיפור הראשון שלי היה i have to belive in myself, והשני he looks so perfect. לצערי נתקלתי לפני משהו כמו ארבע חודשים […]
אחרי כל כך הרבה, קשה לשכוח וקשה לסלוח. הכאב עדיין נשאר והסימנים על גופי עוד אפילו לא עברו, לבקש ממני להסתכל אל תוך עינייך זו בקשה גדולה מדי. את אומרת […]
ריח האלכוהול שנישא באוויר החדר חדר לאפו ועורר בו פחדים וזכרונות ישנים. הצרחות מילאו את ראשו והתמונות של אמו הבוכה ומפוחדת שעה שאביו אוחז את החגורה המוכרת בידו ומתקרב לעברו, […]
פרק 16 המשקפיים היו על אפי בזמן שלקחתי את הפלאפון שלי וכיביתי את השיר. הייתי משוגע על השיר של אביצ'י. "So wake me up when it's all over, when I'm […]
אהבה, מה זה בכלל אהבה? יש אנשים האומרים שהיא הדבר הכי טוב שיש, שהיא משנה אותך מקצה לקצה, שהיא גורמת לך להסתכל על הכל בצורה שונה. ויש אנשים שאומרים שזה […]
הודאה- סצנות קרב אני בכלל לא כותבת. האמת שאני די נמנעת מלכתוב אותם, ולא בגלל שזה קשה, אלא בגלל שזה די משעמם אותי. זה תמיד מתמשך ואיטי, ולא מעניין. אבל […]
אהבתי את ההרגשה של שפתיה על שפתי, את ההרגשה הנואשת שבאה עם שפתיה, את הרצון לעוד. לעזאזל, בלי שפתיה על שפתיי ובלי גופה כל-כך קרוב לגופי, לא ראיתי סיבה לחיות. […]
הייתי עמומה ולא זזתי במקומי. ביל קם ואמר ״תבואי איתי בשקט ואני לא אפגע בילדה הזו״ כל גופי רעד ,לא ידעתי מה לעשות. לקחתי כמה צעדים אחורה באיטיות ומישהו תפס […]
עבדוללה משיט את השגריר הלבן בכביש גלי, עמוס רכב חקלאי מיותר. את האמבסדור מייצרת משפחת בירלה מאז 1957 כעותק נאמן של המוריס האנגלית דאז. לאורך שנים ארוכות היא שימשה מכונית […]
פרק 3: הסבר צולע "לא יכול להיות." אמר ג'ייק ועיניו נפערו, הוא ניסה גם שלא להפעיר את פיו. ענקים שחורי שיער ואפורי עור התהלכו בחופשיות בעיר, היה נראה כי זו […]
בית הנשים – בשכונה אחת קטנה בנו בית בן חמש קומות עם מרפסות שמשקיפות לרחוב ולגינות. בקומה האחרונה יש גג עם גינה, גינת גג מיוחדת במינה בה שיחי ורד ושושנה […]
שייט החלומות "שייט החלומות" זאת הייתה הכותרת של פרסומת ענקית שצדה את עייני בחדר ההמתנה של רופאת השניים שלי. עברתי על המודעה שוב ושוב ולא האמנתי למראה עייני. במודעה מפרסמים […]
אכלתי אותה כמו רוב אזרחי המדינה, גם אני חושש לגשת לתיבת הדואר שלי. פעם, לפני שנים, שלחו כרטיסי ברכה לשנה החדשה במעטפות מהודרות או גלויות מחו"ל בזמנים שרק מתי מעט […]
הגשר התשיעי המצב היה בלתי נסבל. כל החברים נעלמו מאחורי הפלסמות. לא היה עם מי להיפגש. כולם בהו שעות במונדיאל המשעמם. החצוצרות הרועשות בתוספת מזג אויר בלתי נסבל, גרמו לי […]
הצלצול של סוף הלימודים נשמע. דני, שלא כהרגלו, לא מיהר לצאת, אלא התעכב מעט. הוא חיכה לדייזי. כשהיא סוף סוף קמה, הוא ניגש אליה. ״איפה את גרה?״ הוא שאל בחביבות. […]
יש רגעים בהם אני רוצה להטיח את מילותי על צג המחשב, להקליד בכוח את הרגשות שאיני יכולה לבטא, להגיד לכולם כמה העולם דפוק ומלא בשנאה מיותרת, ובאהבה מיותרת. יש רגעים […]
