אז בראש ובראשונה קרדיט ענק ענק ענק לסהר שכתבה לי חצי פרק באופן הכי יפה שיש (אם אתם רואים חלק שבו הכתיבה נהיית פתאום יפה זו שלה) אז סהרצ׳ו תודה❤️ […]
כמו כולם, אני שונה. אבל לא כמו כולם, אני באמת שונה. אני לא יודעת מה אני. במבט ראשוני אנשים תמימים יכולים לחשוב שאני בת אדם כמותם. אולי מעט חיוורת יותר, […]
" בגדתי בך.. " לחשתי בקול שבור, המגע נפסק, המבט האוהב הפך למבט שבור וקר. " מה?" שאל בקול חלוש שעומד להישבר לרסיסים, " אתמול שלשום אני כבר לא סגור […]
אז היום יום שישי, אני כבר 15 שעות יושבת ליד אחותי חסרת ההכרה. בחצות, בלילה, אני מקבלת שיחת טלפון מחסוי. אני מאוד מפחדת, רק כי זה מאוד מוזר! חצות? שיחה […]
אני חשבתי וחשבתי, אבל לא הצלחתי למצוא תשובה, אז החלטתי לשאול אתכם. אחרי שאני אחזור מה אתם מציעים לי לעשות? אני מתלבט בין שני דברים. אחד: לכתוב סיפור חדש והשני: […]
אני שומעת רעשים ומתעוררת. אני ממצמצת כמה פעמים ולא מבינה איפה אני, אחרי כמה רגעים אני נזכרת שנסעתי אתמול עם בחור לבית שלו, מה היה השם שלו? סער? כן, סער. […]
קוראים לי לינדה ואני ילדה בבית ספר. החיים שלי הם ממש אבל ממש רגילים חוץ מדבר אחד – החברה הכי טובה שלי? היא ערפד! אני בתחילת השנה, כיתה ו\', כמו […]
השלווה בעיניך השמחה והאור משיבני בזמן מחזירים לאחור החיוך הגדול הבעת הפנים מראים לכל מה מבפנים הפחד, הכאב, הייאוש והעול מבט יחיד בפניך משכיח ה כ ל.
את כל המחמאות אתה נותן- כאשר הוא לא יכול לשמוע, את כל ההבטחות אתה מקיים- כאשר שום דבר כבר לא ישפיע, את כל הסליחות אתה מבקש- כאשר הוא לא יכול […]
מועקה יושבת על לבי יושבת ומסרבת לקום ניסיתי לדבר ניסיתי להסביר אך לא כלום היא אינה מסכימה למשא ומתן מנידה בראשה כילד קטן לכל הצעה היא תסרב אלמד לעתיד לנעול […]
The Mysterious Boy: פרק 1: היום זהו יום הלימודים הראשון של כיתה יא'. לואי כמובן הגיע לכיתה באיחור. "למה איחרת מר טומלינסון?" שאלה המחנכת שלו. "סליחה גברת צ'ייס." הוא אמר. […]
ככל שהזמן עובר אני יותר מבינה את כל אותם מבטים ששלחת לעברי. ככל שהזמן עובר אני יותר בטוחה בעצמי ויותר מודעת ליכולות שלי. ככל שהזמן עובר אני יותר שלך ורק […]
אני פוסעת במעלה הרחוב לכיוון המועדון המרכזי, לא מתרגשת מהרוח הקרירה. חשוך מדי, אבל זה לא מפריע לי. הרבה יגידו שאני זונה, אבל הרשו לי לתקן אותם. אני לא זונה, […]
פרק שלישי – אדם שיין ~נקודת מבטה של אלה נייתן~ ״מתי כתבתן את זה?" שאלתי אותה ואת בר. כשהתקדמנו לכיוון חדר מדעים. ״שלשום בלילה חלמתי על מכתב, באמצע החדר שלי […]
טוב אז מה יש כבר להגיד על השיר החדש והקליפ הפמיניסטי והאכזרי של טיילור סוויפט? אוקיי, אז מישהו עשה משהו ושבר לכל הנסיכות של הלב- ועכשיו הן הפכו להיות לוחמות […]
כל החבורה חזרה אל הספינה. היקארו הייתה מאושרת לחזור הביתה, כך הרגישה אחרי כל כך הרבה זמן בשבי. גם סיירה הייתה שמחה מאוד. לא כמו היקארו, כמובן, אך התחושה שהרגישה […]
ליאור: במשך יומיים כל מה שעשיתי, היה לעשות את מה שעושה לי הכי טוב. הצלחתי ליצור פגישות עם כל השלוש. נפגשתי ביום הראשון עם הראשונה, מוציא עליה את כל העצבים, […]
כל מה שאני יכול לקוות לו הוא אהבה כשאני מתעורר בבוקר, סיוטי תמרורים והקפה מר על הלשון אני מזיז את הרגליים הרדומות שלי לשם, לכאן קר מדי וחם מדי למקלחת […]
התעוררתי בבוקר מצלצול שעון המעורר של אבישג, השעה הייתה שש וחצי, אבישג גם התעוררה ושפשפה עיניים. "בוקר טוב" אמרתי לה "בוקר טוב" היא אמרה והתמתחה "אני צריכה ללכת הביתה כדי […]
״שיט.״ אני ממלמלת לעצמי כשאני קמה, מאחרת בבירור לעבודה. אני מתארגנת מהר וחוטפת בקבוק מים מהמטבח. אני יוצאת מהבית שלי ועולה על האוטובוס שמוביל לבית הקפה בו אני עובדת, מסמסת […]
"*Do you always drive so fast?*" Lay asked as he tightens his grip to the seat while I take a sharp turn to the right and he leaned to the […]
אמבר בת העשרים שאומצה על ידי משפחה אוהבת ביותר חיה בנוחות עם אביה אימה ואחיה הקטן, היא אישה נורמאלית לחלוטין, רגילה בכל המובנים, שיער שחור ארוך וגלי, עיניים חומות ונוצצות, […]
אני אוהבת אותך, אני אוהבת לשמוע שאתה שלי ורק שלי, אני אוהבת את השטויות שלנו ביחד, אני אוהבת את החיבוק החם שלך כל פעם שהיה קורה לי משהו או שסתם […]
"היום בגן, הילה הגיעה עם בובה חדשה, וסיפרה לכולם שפיית השיניים שמה לה אותה מתחת לכרית בזמן שישנה, ולקחה משם את השן שנפלה לה יום לפני", סיפרה דנה לאימה לאחר […]
לו הייתי עץ, ודאי הייתי עץ התאנה. הוא אינו מתנשא לגובה רב מעל שאר העצים, אך גם אינו נמוך מדי. שורשיו אינם תופסים שטח רב לעצים אחרים, וענפיו גם הם […]
פרק 2- "אני שונאת אותך," אמרתי למג בשעה שהיינו שרועות על האדמה מתחת לעץ גדול מחוץ לקמפוס. השמש הקופחת לא השאיר מקום לצל בשום מקום והרגשתי אותה שורפת את העור […]
אני סוגר את הדלת אני סוגר את החלון אני סוגר את האור כל מה שאני יכול לעשות זה לבכות הבוקר השמש מציתה את הרקיע איטי-איטי מהפינות שום-דבר לא עומד במקום […]
הוא אחז בדלת המקרר, משך, נמשך, נישק, אהב, רצה, נפל, קם, נפצע, התאכזב, המשיך, פתח, הוציא את בורקס תפו"א האחרון והלך לראות טלוויזיה
זוכר איך שאמרת שאין לי עתיד, זה שאין לי עתיד בחיים. זוכר שאמרת שאין כבר תקווה, חלומות שאין להגשים. אבל אני לא אבדתי תקווה, והמשכתי תמיד לנסות. לא התייאשתי ניסיתי […]
מעשה בנסיך שיצא להילחם בענק שאיים על ממלכתו. כמעט כל מכריו הביאו לו כלי נשק למלחמה: פגיונות, חץ וקשת, רובים, גרזנים וכל נשק אפשרי. אך רק שלושה אנשים הביאו חרבות. […]
