פרק 4 – הנפנוף. פתחתי את הדלת . 'את ? מה את עושה פה?' —- "אחרי כל מה שהיה גם עכשיו לא תענה לי?" אמרה. חייכתי. סופסוף בן למד משהו. […]
לפעמים בדרך לחלום אתה נאבד ומוצא אחד טוב יותר. זה מה שכתוב על הקיר. אלה הם החיים. ורד ורוד, פרח מזויף מסתיר נקודה אחת מול השלט, חריץ. רעשים נשמעים מחוץ […]
מחסום כתיבה. כשיש לך כל כך הרבה מה להגיד. ואין לך שום מושג מאיפה להתחיל. מחסום כתיבה זה שהמילים שלך הם כמו הים. נסחפים וחוזרים, מתנפצים כגלים. מחסום כתיבה זה […]
השלישיה נעצרה מול בניין ענקי ואפרורי ומפחיד למראה. אווירה של סמכות ושל כבוד, שלנה לא ידעה להסביר בכלל, שררה סביב המקום. בכניסה היה שער גדול ומצופה בזהב, ואחריו שביל שהוביל […]
מחפשת רגע של שקט, רק דקה לנשום, מסתובבת בכל עבר , לא מוצאת מקום בו אוכל להיות עצמי, להיות מי שאני. הולכת במסלול יותר מדי ישר, כי בפניות הכי חדות […]
פרק 3 – חברים טובים. הזזתי את הראש ימינה כי ראיתי עוד זוג אנשים לידינו. "בן? הודיה?" אמרתי ועצרתי את הריקוד. — הודיה הפסיקה את הזרימה שהייתה ביניהם והסתכלה עליי, […]
אתה עומד באמצע הרחוב, מביט באנשים העוברים ושבים, חולפים על פנייך כשהם אוחזים את מטריותיהם בידיהם בחוזקה, ספק מתייחסים ספק לא. אתה מתחיל ללכת ביניהם, לא עוצר לתהות מדוע הם […]
היום אני הולכת לבקר את אדם. כבר שלושה חודשים לא ראיתי אותו, מאז שהוא עזב. התחננתי בפני ההורים שלי בכל שלושת החודשים האלו ללכת לבקר אותו, אבל הם אמרו לי […]
הצרחה פילחה את האוויר הקר. היא נרדעה מעבר לקיר האבל שמאחוריו התחבאה. היא ידעה שהם ימצאו אותה. שהם ייקחו אותה. במשך חודש כבר זה ככה. בכל יום לוקחים חמישה ילדים […]
רק מלחשוב עליה, עליהם, נהיית לי בחילה. זה פשוט חולני, חולני ומעוות. מרחוק היא נראתה לי תמיד כל כך מושלמת, עם כל הזוהר שלה. לא היה סיכוי שהיא או אחד […]
"איך קוראים לסרט?" שאלתי בסקרנות. "היא." ענה ג'ייסון והוציא את הדיסק מהעטיפה. "איזה שם מעניין ומקורי להחריד." גלגלתי עיניים. אני שונאת סרטים עם שמות שנשמעים כאילו היה לתסריטאי\מתרגם משעמם אז […]
האור בחדר החום נדלק."ג'ין" אמר קול גברי. למדתי על בנים, מעולם לא פגשתי אחד, אך לא הבנתי מה אחד עושה כעת בחדר החום. אפילו הדברים ממעטים להכנס לחדר. התיישבתי ופתחתי […]
הפעם האחרונה שהוא דיבר הייתה בגיל חמש. הוא דיבר ודיבר, הביע את דעתו על מה שכולם מסביבו אמרו, אבל אף אחד לא שם לב אליו. הוא ניסה כמה פעמים, אבל […]
דמעות הרטיבו את לחייה העגולות שצבען החל להיות חיוור . " אני מצטערת " אמרה והשפילה מבטה. הכאב החד התפשט במהירות, והגוף קפא. הדמעות זלגו ללא הפסקה, ונשברתי. לא הצלחתי […]
(שימו את המנגינה ברקע) "אפשר לנסוע" אמא של איתמר נכנסה בחזרה למכונית, והם החלו לנסוע לעבר בית החולים במהירות. כשחלפו על פני ביתה של אביגל מבטו של איתמר נשאר תקוע […]
קרוסלין המקום היחיד בו הייתי אי פעם. המקום היחיד בו כולנו היינו. מבניין השער, הבניין היחיד שהוא חלק מהחומה, הבניין היחיד שהכניסה אליו אסורה, ממנו מגיעה תנוקת כל חודש. אני […]
אני שונא לראות אותה כאן, היא הגיעה יום אחד ונשארה, זה לא מקום בשבילה. אני אפילו חושד שהגיעה לשם מפני שמכירה מישהו. אבל לא, היא נשארה, דיברה והותירה את דעותיה […]
התחלתי לכתוב סיפור ואני ממש רוצה שתקראו ותגידו מה דעתכם התחלתי לכתוב לא מזמן והאמת שזה ממש כיף לי את הפרק הראשון של הסיפור הראשון העלתי ואשמח שתקראו חג שמח!!!!
זה שג'ייק וג'ינה הפכו לזוג שבוע אחרי שג'ינה קבלה כיסא משלה בשולחן שלנו לא הייתה הפתעה כל כך גדולה. ג'ייק ואני החברים הכי טובים, אפילו שהוא שישיסט ואני חמשושית, אנחנו […]
פרק 4 •אביתר• לא משנה עם כמה בחורות הייתי, הראש שלי עדיין תקוע באוראל,אני די חרא אליה בזמן האחרון אבל זה רק בגלל שאני לא רוצה שהיא תאוהב אותי,מגיע לה […]
"שתי דקות לחצות." הגשתי צורך לציין. "מעודד…" כבר ראיתי את הבית מרחוק. קצת קשה לפספס אחוזה ענקית בת ארבע קומות מוקפת בחומת אבן ושער ברזל בכניסה. הרבה אמצעי בטיחות, הא? […]
פרק 2 – מועדון. "שתוק שתוק, קסם" אמרתי. "וואי תראו" — "פש אחי" אמר דניאל. "בואנה הן יותר כוסיות מאלה שהתחלתי איתן" אמר בן. "אם מה שעשית נקרא להתחיל" אמרתי. […]
פרק 37 – ברגע אחד רינג. רינג. רינג. שעון מעורר מטומטם. נאנחתי והתיישבתי במיטה, משפשפת את עיניי. לחצתי על השעון המעורר והשתקתי אותו. הבזקים מהיום של אתמול חלפו במחשבתי. הדמעות […]
עונת המשך לסיפור הקודם: "כי לא נשאר דבר". פרק 1- אלופה "צריכה עזרה עם המזוודות?" אני שומעת קול מאחוריי. אני מסתובבת ועומד לפני גבר עם חליפה שנראת יקרה מדיי. "תודה […]
לפני קריאת הסיפור, חשוב לדעת, בסיפור זה יש קללות ותכנים מיניים. קריאה מהנה. — פרק 1- אילת. לפעמים נדמה לי שהעולם נגדי , כאילו אף אחד לא רוצה בטובתי . […]
לילדה היו פנים יפות, עדינות, שיער חלק וגוף שברירי למראה. השבריריות והפגיעות במראה הובלטו בעיניים אדומות מבכי, ומשקפיים שנחו על ברכיה. היא ישבה במדרגות בית הספר. לבד. היא לא רצתה […]
אני התחלתי לכתוב לא מזמן סיפור ואני ממש רוצה לפרסם אותו כאן. מקווה שתהנו. היינו שמונה באותה תקופה, היפים ביותר, המוכשרים ביותר, אלה שכולם רצו לשבת איתם בשולחן האמצעי של […]
יש לי שאלה פילוסופית בשבילכם. אני מבקשת שתענו עליה בצורה מנוסחת ופשוט תרגישו חופשי להוציא את כל מה שאתם חושבים :) מהי מהות החיים לדעתכם?
סיירוס ואני ישבנו בתוך רכב השטח הגדול ותצפתנו על הזוג שישב בתוך בית הקפה. השקפתי עליהם מבעד למשקפת שחוקה וקטנה. הבחור היה גדול ובעל מראה מאיים. הבחורה הייתה די קטנה, […]
יוליה פטרובנה זובובנינה הייתה אישה נאורה. את מרבית עלומיה העבירה בפריז ואנטוורפן, והתמצאה במגוון רחב של תחומים, מהם התעניינה במיוחד בזכויות האזרח. היא האמינה שלכל אדם זכויות בסיסיות שישארו שלו […]
