היי בנות, התחלתי את הסיפור אהבה של לורן וטאק אבל ראיתי לאט לאט שהצפיות יורדות ואין תגובות.. הבנתי כבר שהסיפור לא מעניין, אני לא נפגעת ולא נעלבת. פשוט הסיפור הזה, […]
אני צדקתי אתם, יודעים, זה היה רק חלום, אך מה זה יכול להיות מלבד זה? הרי אין באמת מצב שג'ייקוב הציעה לי נישואים אתמול בערב, הרבה יותר סביר שזה מין […]
שוב פעם אני הולכת לאיבוד בעולם האבוד הזה שוב פעם בודדה שוב מאוכזבת ושוב פעם מאוהבת לא זה לא יכול לקרות שוב, לא רוצה את זה יותר אני שוב אפגע […]
פרק 6: נ.מ. שון וכשחזרתי לאלכס כל הבנים היו שם חצי מעולפים ומתנשפים "מה איפה היית?" אחד מהבנים שאל אותי "עשיתי מתיחות וסיבוב הליכה" אמרתי בתמימות "יאללה פדלאות לאולם" אלכס […]
כשאני אהיה גדולה, אני לא אזכור מה עושים הלוחות הטקטוניים מתחת לרגליים שלנו, אני לא אזכור איך ולמה כל חומר מוליך חשמל, אני לא אזכור שבטבלת היסודות הליון זה He […]
"ארזת כבר הכל?" נקישות עקבים חדות הדהדו מהקומה שמתחתי, אמי עלתה ופתחה את דלתי באטיות. "אני כבר באה אמא, תשאירי אותי לבד בבקשה" עניתי בקול חד וברור, בעודי בוהה בחלל […]
"אתה מחכה למישהו?" אבי שאל בצעקות מחרישות כשדפיקות דלת נשמעו. "כן" אמרתי וקמתי ממיטתי בעצלנות. נשען על המעקה שמשמש כקיר בחדרי,המתנתי לראות את יולי נכנסת לבית. "טאי!" אבי צעק בשמי […]
כשאת הולכת, אני בדמיוני מחבק את הצל, והאוויר שנשמת כשהיינו קרובים מדמיין אותך במתיקות מכשפת, מתפעל ורוצה להישאר ברגע הזה תקופת חיים צעדייך קלים בשדות הקרב של הלב שלי מותירה […]
פרק 5: נ.מ. שון עליתי לחדר והתארגנתי לשיעור ריקוד לבשתי טייץ שחור עם קרעים לכל האורך, חולצת בטן עם כתפיות עבות בצבע כחול עם הסמל של סופרמן, סוטטשרט שחור סביב […]
תחבק אותי תגיד שהכול יהיה בסדר תגיד שאתה פה לתמיד שאתה לא עוזב תגיד שאתה עוד כאן ולא שם, תחזור בבקשה קשה פה בלעדייך, אמא בוכה כולם בוכים קשה לכולם […]
מגע, תוגה, כרטיס זוגי להצגה. מחזיקים ידיים ותקוות בשמיים, צמודים. קרוב אלייך אבוד בים חיוכייך, נכרכים. את שקט, את יופי ואין לו סוף, מהפנטת תשוקה, נשיקה, לחישה שקטה בהפסקה. נאחזים […]
יומי התחיל כרגיל, כאשר צעדתי בשבילי בית הספר לנסיעה בזמן. היום מבחן הסמסטר שלי, הרגע שלי להפוך ממתלמד לנוסע אמיתי! "אתה שומע בכלל? אמרתי לך להתרחק!" שמעתי את צעקתה של […]
תגיד משהו. כל דבר… כד שאדע שאני לא סתם מדמיינת. כדי שאדע ששמעתי נכון. כדי שאחרי כל האהבה הגדולה וחסרת המעצורים, אתה שונא אותי. ומעולם לא אהבת באמת… אני עומדת […]
סתם רציתי להגיד את זה איפשהו, אבל אף אחד לא הכי יודע, בקיצור, כבר הגעתי לעמוד 39 (בוורד, מה שאומר שבספר זה הרבה יותר עמודים) של סיפור שאני כותבת הרבה […]
נד הוא ילד רגיל, טוב, לפחות כך הוא חשב עד לפני כמה ימים. היה זה צהריים רגיל לגמרי. אביו של נד מת ממזמן, ואמו עבדה בעבודה. היא תמיד הייתה משאירה […]
סיימנו שני שיעורי מתמטיקה עם ביל וארזנו את חפצינו. אליס קמה ושמה אוזניות, שמה את תיקה על כתפה והחלה ללכת לעבר היציאה מהכיתה, לקפיטרייה. בעוד אני התקדמתי לאחרים. "נו, אני […]
שנתיים עברו מאז שקרול חזרה מהשבי, שום צלקת לא נשארה, לא בנפשה ולא על גופה. היא ואותו אדם שהוציא אותה משם לא התראו שוב אך היא תמיד זכרה את עיניו […]
כל האנשים שהלכו ליד הכביש מאוד פחדו, חלקם אפילו היו בפאניקה בגלל אורופוס הרובוט שעמד למחוץ אותם, אך כמעט כל האנשים שהיו שם היו בפאניקה כאשר אורופוס טיפס אל מחוץ […]
שם הפרק – 'הבן-של-' "למה כולם מסתכלים?" שאל אלבוס, והוא ורוז הפנו את ראשיהם כדי להביט בשאר התלמידים. "שזה לא ידאיג אותך," אמר רון. "זה אני. אני נורא מפורסם." אלבוס, […]
להתמוגג מהרגע שחול, להיטרף מההווה שמהווה את מה שאני, זורם בוורידים של העולם המופלא הזה. לבקש את הקיום ולהרגיש את מה שגלום בפנים מפנים את מה שעוד לא ראיתי, לפני […]
הכול דוהה,מתערבב והופך לאחר עולם הולך גודל,הולך דועך ממלאים את הזמן בהסחות דעת צללים גדולים אנשים קטנים סופרים קדימה ואחורה את הזמן מתחמקים לצדדים חיים בין הלמעלה ללמטה כל הדרך […]
"תודה באמת שהשארת אותי חסרת אנרגיה." נבחתי על אד כשזרקתי את הגוף שלי על הכורסה לצידו, אד שראה עד כמה אני מלאת אנרגיה התחיל להשתנק מהעשן האדום שמילא את ריאותיו. […]
אני וחברי התחלנו לתעד את הנמלים. השם המדעי שלהם הוא-Formicidae מתברר שהם בעלי חיים מעוד מעניינים! הם מאוד זריזות,חרוצות ועוד…. והם גם יכולים לסחוב אוכל שהוא פי עשר מהמשקל שלהם! […]
היי, אני צריכה קוראים. אני מתחילה סיפור חדש ואני לא בטוחה אם יהיו עוקבים: זה סיפור על אנשי זאב וערפדים, קוסמים וטהטהטה… זה לא יהיה משעמם את זה אני יכולה […]
שינגאמו קולות חבטה נשמעו מהחדר החשוך. עיניה של פלייר התמקדו והיא זינקה על רגליה בבהלה. העברתי את משקלו של איידן אל כתפי השניה ומיהרתי אחריה. פלייר תמיד הייתה החזקה מבין […]
אחרי כמה זמן שהתאבדתי היא מצאה את עצמה שוכבת באמצע שום מקום, כמו גהינום… פשוט הכול אדום. לבה, סלעים… "איפה אני…?" מילמלתי לפתע שמעתי קול כמו של איזה סוטה או […]
חזרתי לבית ספר רק כדי לגלות שהוא סגור. קפצתי מעל השער העצום ועשיתי את דרכי לכיתה הקבועה שלי. חושב בדרך על השאלה של מאיה שהטרידה אותי כל הדרך הנה. פותח […]
בדקה ה90 הצלחתי להתחמק מהכדור ונפלתי על ליאת שהתעסקה בפלאפון שלה, "ליאת! את בסדר?!" קמתי מעלייה ושאלתי בדאגה רבה, אפילו רבה מידי, היא לא ענתה לי. עינייה היו פתוחות לגמריי […]
