לפני כן כתבתי איזה סיפור ממש יפה , לדעתי . וניסיתי ממש לזכך ולדייק את התחושות שלי בו ורציתי להעביר איזה שהוא מסר וגם אפילו הוספתי ניקוד שיהיה נעים לקרוא […]
תגיד מילה, שתשבור את השתיקה. ההליכה הסתיימה דרכנו נפרדות אנו פונים לנתיבים חדשים. אם אמרת שאתה סולח למה אתה לוקח את הרגליים שלך ובורח. אילו היית רגיל היית מגיב אחרת. […]
כשעזבת, השארת אותי מדממת מרוב אהבה ופשוט הלכת . איך ייתכן שעליי בקלות ויתרת ברגעים קשים שהלב שלי נשבר אותי שמרת. מקום חסר בלב הבטחת שאתה לא עוזב למה אמרת […]
הועלה לאתר ‘סיפורים’ (tale.co.il), תחת שם־העט ‘zismanta’. כל אתר אחר שמציג תוכן זה – עושה זאת ללא הסכמת הכותבת! 3. כשדלת נסגרת, נפתח חלון במקום אחר. הטיסה שלה יוצאת לארץ […]
לכל החולמים הגדולים לכל המפנטזים הראשיים לכל הדפוקים המוזרים והבודדים לכל חסרי הקשב וריכוז לכל המעופפים לכל האאוט סיידרים לכל מי שלא מוצא הגיון באיך שהעולם פועל לכל מי שבתכלס […]
שקט שקט ולבד לבד לבד ושקט קשה לי להאמין שמישהו יכול להכיל אותי אני מתקשה להאמין שמישהו ירצה להיות קרוב אלי באמת . אני לא חושבת שאני מתאימה לרוב האנשים […]
"ראשון לציון הנה הנם ומירושלים מבשר אתן. להבת ישועות אשא ובשם האל אקרא!", קולו הסמכותי של סהר הידהד באולם הגדול, בו כל השולחנות פונו הצידה, וספירלת כיסאות עמדה במקומו, סהר […]
הועלה לאתר ‘סיפורים’ (tale.co.il), תחת שם־העט ‘zismanta’. כל אתר אחר שמציג תוכן זה – עושה זאת ללא הסכמת הכותבת! 2. לא בילי ג'ין "מאיפה אמרת שאת?" אלכס שהיה קצת שתוי, […]
הייתה תקופה שבה גרתי בירושלים ועבדתי בעיר בשפלה. כמה כמוני היינו נוסעים ביחד ברכב של אחד מאתנו, וכל יום הנהג התחלף. לפעמים הצטרפו אלינו נוסעים טרמפיסטים מישיבה סמוכה למקום העבודה. […]
וְאָז יָדַעְתִּי שֶׁשּׁוּם דָּבָר אַחֵר לֹא מִשְׁנֶה וְאֵין צֹרֶךְ בְּאַף אֶחָד אַחֵר אֵין אָדָם בָּעוֹלָם מִלְּבַדּוֹ וְקִוִּיתִי שֶׁאֱלֹהִים סוֹלֵחַ לַאֲנָשִׁים שֶׁבְּלִבָּם אַהֲבָה וְהִתְפַּלַּלְתִּי שֶׁלֹּא אֶצְטָרֵךְ עוֹד לָרוּץ וּלְהִתְחַבֵּא וְלַחְשֹׁב וְאָמַרְתִּי […]
לפרק הקודם מסעות בטמריה/ספר שלישי: הנבדלים – פרק כ'+כ"א — אזהרתו של ראש כפר הנבדלים גורמת לי לחייך חיוך קודר. "ומה בנוגע אליך?" אני שואלת אותו. "מהן דעותיך?". "לי לא […]
הועלה לאתר ‘סיפורים’ (tale.co.il), תחת שם־העט ‘zismanta’. כל אתר אחר שמציג תוכן זה – עושה זאת ללא הסכמת הכותבת! 1. יציאות וכניסות "הגענו" אריק ציין את המובן מאליו. שאפתי פנימה […]
מה שהיה חלף כמו הרוח עכשיו שום דבר לא בטוח. זיכרונות שנעלמו ונדמו, מתגעגעת לימים של פעם. עברו חודשיים וקולך לא נשמע. מתי תישבר הדממה ושוב תבוא. תחזור האהבה שבתוך […]
אתה יודע מה ההבדל ביננו שנינו היינו חייזרים רק מה שלא הבנתי היה זה שאני אף פעם לא רציתי להיות אדם וכנראה שאתה רק ייחלת לזה שנינו היינו חייזרים ואתה […]
אם אתה 'מקבל החלטות' – מי הוא זה שמחליט? ממי מקבלים את ההחלטה? – מיהו השליט? האם ההחלטות מתקבלות על ידי גורם אחר – ואתה רק פרקליט? האם מילותיך הן […]
אני רואה הכל בשחור לבן גם כל מכשול קטן לא מצטערת על מה שהיה בזכות זה אני יותר חזקה שחור או לבן? רק תבחר מקווה שנגיע ליום המחר אני רואה […]
בזכותך אני מאושרת בזכותך אני כותבת את כל אשר על ליבי גם בימים, גם בלילות אתה תמיד איתי בזכותך זכיתי לרגע של אור בזכותך אני מצליחה לראות מבעד לקור פתיתי […]
לא האמנת בי עכשיו אני מפחדת מעצמי לא בוטחת באף אדם כאילו אני סתם יצור מגושם לא בטחת בי הפנת את גבך והסתכלתי לתוכי חיפשתי אותך אני לא יכולה לבכות […]
הלב שלי רוטט בציפייה, אין לי מושג למה אין לי מושג למה מהרגע שקמתי הבוקר רטט לו שם בין הצלעות שמכסות אותו רוטט לו יחד עם הבטן שמתהפכת לה למה? […]
"הדשא הוא כחול," הצהיר החמור, "וזה ידוע לכל," המשיך הוא לנעור. "הדשא הוא ירוק," טענה הפרה, "וזה ממש לא צחוק," על דבריה חזרה. הוויכוח נמשך עוד שעות ארוכות, עד שניגשו […]
לפרק הקודם מסעות בטמריה/ספר שני: הלורד והגבירה – פרק י"ח+י"ט — השקט השורר והנמשך לאחר שאני נוגעת בטבעת האודם ולוחשת "לממלכת יאלדורי" מרתיע אותי, לכן אני פוקחת עיניים- ומוצאת את […]
רוחות עזות הצליפו בנו ופתיתי שלג קפואים נחתו על גופנו וכיסו את פרוותנו, הלבנה ממילא. צלצולי הכנסייה נשמעו מרחוק וכבר אפשר לראות את אורותיה. מנהיג הלהקה נהם עלינו ואנחנו האצנו […]
בשביל חואנה, זו הייתה הדרך היחידה בה היא תאמין שהכול יהיה טוב. לוסי הייתה אישה שנוצלה על ידי הוריה המאמצים. נדמה שהם הרחיקו ממנה , הם הצליחו להפריד בינה לבין […]
אני שוכבת בחדר שלי מנסה לנער מעליי את חתיכות התסכול והשעמום שנדבקו לבגדיי כמו חול רטוב ועקשן בוהה בחדר שלי החדר שלי חדר גדול ועמוס לעייפה בדברים שתשעים אחוז מהם […]
הבגידה בסבל עצובה היא יש שם שיכחה סוודר שעזבת יש שקט בקו הטלפון את קוראת בחדר חלומות לילה הם פיוטים אבל אין זיכרונות
אף אחד לא יודע שבצנים יש אש אבל זה קרה בארוחת הערב כשהבטתי לו בעיניים והוא שרף לי את היד, אש פרצים נוראית פרצה לו מהלחיים והוא נכווה עליי שוב […]
רגעים של בלבול שטפו את החשיכה לפעמים אני עין עוצמת עין לא כמו נסיכה עם עין אחת מקל הליכה ומגבעת על חצי. פעם פותחות ידיים פעם סוגרת כמצמוץ שחור פעם […]
כל עוד נר החיים דולק בלהבה גדולה ויציבה להבת תשווקה גדולה ויציבה כל עוד אני איתך ואתה איתי אני יכול לגרש במטאטא של מכשפות את הגלולות למניעת התלהבות את הקללות […]
התעוררתי לא טוב. ישנתי כמו בחלום כזה מתוק והתעוררתי לא טוב. מישהם טלפנו בטלפון הנייד שלי וזה בכלל לא היה בשבילי, זה היה בשביל מישהם אחרים פה שהטלפון הנייד שלהם […]
אז עברנו לגור ברחוב פחות יקר, בית-אבן עתיק ומתפורר בצד של הכיכר. יתושים ומקקים עשו פארטייה עלינו. בדיוק אלוהים עזב, 1993, ואני ניסיתי לכתוב סיפורים בלי שהיו לי כלים, וכולם […]
