הסיפורים של Edenashley
הראש שלי היה כבד. כל כך כבד שהרגשתי שהוא מחובר לכרית, והכרית מחוברת למיטה, והמיטה מחוברת לרצפה ואני תקועה בשנת נצח בעיניים פקוחות. עקרתי עצמי מהמיטה בכל הכוח המועט שהיה […]
תמיד חשבתי שזו קלישאה, שאומרים שצריך להתרחק מהכל כדי להצליח להסתכל על החיים מפרספקטיבה אחרת. אבל משהו בפנים אמר לי שכאן אני הולכת לקבל את התשובות שחיפשתי, ואולי, כמו שאנדרס […]
הפניתי את גבי לטירה, עם תיק מלא בדפים שחיכיתי בקוצר רוח לחקור. ״הבאר הזו לא נועדה להגשים את המשאלות שלך, אלא לגרום לך לבחור משאלות חדשות,״ המשכתי לדקלם את האימרה […]
להיכנס לחדר הפרחוני הרגיש כמו לפתוח דלת לעולם מקביל. הפרחים התעסקו בלשאוב אנרגיה מהשמש, ושכחו לחלוטין מהצמא. לעומתם, מזגתי לעצמי כוס מים גדולה, וחיפשתי כלי לאחסן בו את כולם. רוקנתי […]
בעוד שלוש דקות השעון יראה חצות, היום הארוך ביותר בחיי. החלטתי להתעלם מהדפיקה בדלת, שום דבר טוב לא יכול לצאת מזה. הגעתי במטרה מסוימת; מחר בבוקר אלך לבקר בטירה, אולי […]
מעולם לא הייתי בספא. זו בוודאי הלחות, או ההמון האדמדם בבגדים מינימליים שגרמו לי לוותר מלכתחילה. אבל הנה אני, מתהלכת לכיוון הספא, אחרי שעות הפתיחה שלו. הדלת הראשית שקופה לחלוטין, […]
אי שם מעבר להרים של טרנסילבניה, במרחק צעדים ספורים מן הטירה של דרקולה, ישנה עיר קטנה בשם בראן. אחרי שנים של צפייה ממושכת בסדרות על סיפורי אהבה בין ערפדים לבחורות […]
כשהוא חתם אז על חוזה השכירות באבן גבירול, הוא לא לקח בחשבון שגם תקרות עשויות להרעיש. הוא תמיד חשב שהשקט כלול אם יעבור לגור בקומה השביעית—שקט ממכוניות, שקט ממסעדות ובתי […]
כמו עם נייר קופי, הוא מנסה לשרבט את טביעת האצבע שלה. הוא משתמש בעט דק כזה, שגורם לקווי המתאר שלה לבוא לידי ביטוי באופן מושלם. הוא מנסה שוב ושוב, מצייר […]
שעת לילה מאוחרת. היא מנתרת היישר אל עבר הווילון הסגור. הקולות שוב חזרו. שעת הלילה מטיבה עם הווילון, אולי כי זה הזמן היחיד בו הוא מצליח לכסות את כל הדברים […]
אורות עמומים מציצים מבעד לווילונות. לא ברור מה הם מנסים לכסות, אם השמש מצליחה לחדור בכל בוקר, והירח מאיר כל הלילה. וילונות חצי, קוראים אותם. אולי זה לא השם המסחרי […]
הוא יושב ליד החלון ומביט ביונה המקפצת מרגל לרגל. הכנפיים שלה לא במקום, אבל הוא לא מצליח להבין איפה המקום שלהן אמור להיות. ליונים האחרות לא אכפת, הן עסוקות בללקט […]
גשם שוטף את רחובותיה הקטנים של פוג׳ייה. תחנת כוח מפוררת באיטיות את החיטה היבשה. שקים-שקים של קמח נשלחים למאפיות ברחבי הכפר, שרק ממתינות להכין לחמניות מתוקות לבוקר. תחנת הכוח לעומתן, […]
אני תמיד מסדרת את המיטה בחדר השינה לפני שאני יוצאת. מי יודע? אולי הלילה אני לא אחזור לבד. הרצון לישון עם מישהו או יותר נכון לא-לישון-לבד תוקף אותי כל יום […]
אמא שלו שוב אומרת בפעם המי יודע כמה בכל פעם שהם מדברים על החלקה החדשה שהיא רכשה לעצמה בבית הקברות מעבר לכביש. ולא, זה לא שהם מדברים על הנושא כל […]
בוקר. הוא קם כשהמיטה הפוכה לגמרי. שש כריות בסך הכל. ארבע מלבניות שבמהלך הלילה איבדו ממלבניותן ועוד שתיים קטנות. האחת בצורה של דונאט, שחשוב לציין שפעם גם הריחה ככה. הוא […]
זר פרחים בשלושה צבעים נח בין הרגליים שלו. ורדים אדומים, גרניומים כחולים וגיבסנית לבנה. הוורדים לוקחים את רוב תשומת הלב מהשאר, שכעת נלחמים לעמוד זקוף אל מול פתחי המיזוג. חודש […]
הוא לא רגיל ללכת לישון בשעות כאלה. אבל בכל מקרה, הוא לא זוכר מתי הייתה הפעם האחרונה שבה הלך לישון. הסדינים יוצרים רעשים של לילה, מנסים לאחוז בדפנות המיטה ולהקשות […]
הוא צופה בה דרך החלון. תריסים-תריסים מביטים כעת כלפי מטה, מאפשרים למה שנותר מהשמש לסנוור את הרצפה. הוא תמיד תוהה לעצמו באיזה מצב התריסים אמורים להיות כדי שבו זמנית הם […]
הוא יכול לדמיין את זה. לנסוע לדרייב-אין בפורד מוסטנג ירוקה ובוהקת וגג נפתח. לצפות בסרטים שהוא אוהב במסך הגדול, באוויר הפתוח. ואם לפתע יחליט הגשם ליפול, הוא יסגור את הגגון […]
הוא לובש את תחתוניי המזל שלו. צבע לבן, עם חור קטן ליד התפר המרכזי. לא משהו שחושך לא יכול לפתור. הוא לא הולך איתם במהלך היום, אלא מחכה למקלחת של […]
ענני אדים ממלאים את האוויר. בקושי ניתן לראות מבעדם. כמו מתוך אגדת ילדים ישנה, מעבר לעננים מסתתר אגם שלם בתוך האמבט. שני ברווזי גומי שראו זמנים יפים יותר, צפים בסרבול […]
סימנים כחולים מבצבצים מבעד לגרביונים שלה. הוא לא מבין. הוא עוקב אחריה כל הדרך מהרחוב אל תוך המכבסה. כמה כהים הם כבר יכולים להיות אם הגרביונים לא מסוגלים להסתיר אותם? […]
לחות וחושך בבריינט פארק, שירותים ציבוריים. חמישה סחלבים ארוכים בצבעי ורוד ולבן מברכים תיירים עם שלפוחית מלאה. הם מונחים בתוך אגרטל, על השיש האפור והמבריק, בין שני כיורים מבריקים לא […]
סבא של סיוון נפטר אתמול. מכל הדברים שניסיתי לגבש במוחי, כל מה שהצלחתי לומר הוא: "מה זה משנה אם הוא היה שמח או עצוב? הוא כבר ממילא מת". לא נראה […]
היא לידו ברכב. "אתה יכול להנמיך?", הוא לא עונה לה, הוא אפילו לא מסובב את הראש. הוא מביט שמאלה, לעבר האוטובוס הדו-קומתי שעצר במקביל. הוא בוחן את אט אט את […]
הוא הולך לסופר עם רשימה מודפסת. שורות-שורות של מדפים. מוצרים צבעוניים שמושכים מבטים ובמקביל מסתירים ערך תזונתי מגוחך להפליא. הוא הולך עם שני מרקרים. האחד, צהוב, על מנת לסמן מוצר […]
ארוחת צהריים. הוא יורד במדרגות, הוא לא אוהב מעליות. הוא לא יכול להפסיק לחשוב על הכבלים שעולים ויורדים ועולים ויורדים, הוא יודע שלבסוף הם נקרעים. כמדי יום רביעי הוא הולך […]
הוא יותר מפחד בתוך הבית מאשר בחוץ. הוא מביט ללא הפסקה בכדור הדיסקו התלוי מתקרת הסלון. הוא מתפלל שדבר לא יזוז באחת מתוך אלפי המראות שעל הכדור. הוא לא יודע […]
מזה זמן רב שלא דפקו על דלת דירה מספר 6. השכנה החדשה מלמטה שברה את הרצף ובאה. היא באה להתלונן על רעש של חריקות מהתקרה. הדלת נפתחת ובפתח היא לא […]