לחתוך. עד כמה שאפשר. בלי חרטה ובלי כאב. לקרוע את הנייר כמו את הלב. ולהרגיש, שונה. כמו קרע קטן שחלק מהמון. להיכנע – לדמיון. הם עפים ברוח. בלי לעצור. בלי […]
אני מרגישה שאני לפני תהום, צעד אחד ואני צונחת מטה ומתרסקת. אני מרגשיה שאני הולכת על חבל דק, שתי ידי פרושות משתי צידי הגוף וכך אני הולכת, עושה מאמצים אדירים […]
בס"ד אני רוצה להיות יותר, להיות יותר… יותר רזה, יותר יפה, יותר עדינה ורגועה. ואולי, אולי פחות? , כן! בעצם, אני רוצה להיות פחות, פחות שעירה, פחות ידיים שמאליות ולא […]
אני אספר לכם על עצמי עד לא מזמן. הייתי בוכה כל לילה עד שהייתי נרדמת. הייתי מתעוררת בבוקר עם תחושת ריקנות. פגעתי במשפחה שלי, באנשים שאהבו אותי, ובעיקר פגעתי בעצמי. […]
פרק 8- בוקר, עבר שבוע וחצי מתחילת המחנה, אני ודור התקרבנו במשך הזמן הזה עוד, ארי עוד ממשיך להיות מנייאק בנוסף לזה באה נערה שבשכבה שלו, טיילור גובה רזה, שופעת […]
שמי יוליה או בכינוי שנותנים לי " יולי". אני חיילת מצטיינת רבת תארים ואני נלחמת בצבא הוורוני לצידו של בן דודי טיבלט. מאז שאני זוכרת את עצמי , אני אוהבת […]
רוח, רוח, הרוח נושבת קרירה .. נוסיפה קיסם למדורה.. כך שרנו פעם.. אבל היום אני שומעת את הרוח במשרוקית ישנה שורקת עצבנית, נאנחת וחורקת כמו דלת מקולקלת , . ולכן […]
כמה טוב שאת חלק מחיי – הצגת דמויות מריאל אסרף – בת למשפחה לא כל כך אמידה שגרה בחדרה. נמוכה,בת 16 בכיתה י', שיער שטני, עיניים כחולות ושפתיים קטנות ויפות. […]
ותנחת היונה הלבנה , כנפיה מלאות בדם . בפיה אין בשורה או עלה זית גם . ו היא עפה מעל כולם מעל העם הפצוע . האין זה הוא עולם משוגע […]
למה שארצה להתגייס? למה שארצה להיות רכוש של מישהו, ולא של עצמי? מספיק בחיי הייתי רכוש של אנשים ובעצם תמיד אהיה. עד עכשיו הייתי רכוש של אמא, ורכוש של מערכת […]
מדשאה באמצע החורשה אי שם ישנה מדשאה גדולה הדשא שם ירוק ויפה יותר ומתאים לבילוי של חבורה בא מודד מדד במד רוחב ואורך ואמר זהו יש התאמה פה ניתן לכנס […]
פרי היא תלמידת תיכון רגילה לגמרי, יש לה חברה הכי טובה, משפחה אוהבת, אך הכל הולך להשתנות. כשזאין, לואי, הארי, ליאם ונייל מגיעים לבית הספר שלה, פרי מגלה סודות על […]
הייתי אומר לה כמה היא יפה בשעות האלה של החורף, שאף מנורה לא דולקת בחוץ והאור שמפיקות זוג מרגליות עיניה הוא המקור היחיד לנחמה. הייתי אומר לה כמה היא נראית […]
למה זה לא כמו בסרטים ? זה לא יכול לבוא כל כך בקלות כמו שאתה מתחננן במחשבה, כשאתה נופל לתוך מחשבות במיטה מין עולם של פנטזינה בתוך הראש שהכל קורא […]
פתחתי את ארון הבגדים, לשם שינוי ניגשתי למדף שבו קופלו כל הבגדים הכחולים. שלפתי ג'ינס והתכופפתי לעבר המדף שבו קופלו הבגדים השחורים. מישהו נגע לי במדף זה, ידעתי זאת בבירור […]
עמד הוא לבדו שוב בגן האהוב עליו. השלכת החלה מכבר ועליי העצים החלו להצהיב ולנשור. זמנו הגיע הרגיש הוא בכך. אך כשהגיע הרגע שלו חיכה כל חייו בדיוק אז החל […]
זה הדבר האחרון נראלי שאני אי פעם יכתוב לך ואני בטוחה שתקרא מהסקרנות ולא,לא נזכרתי בך אתה תמיד היית בראש שלי פשוט לא היה לי מה להגיד ועכשיו הבנתי שנשאר […]
כמו ערמה של דברים כמו אבנים, אצטרובלים, קרשים משאית עולה רומסת רוצח תאב דם ריר נוטף מפיו מכוון את ההגה ועולה ורומס ורומס ורומס ורומס. משפחות ןרומס אהבות ורומס נעורים […]
פרק 20 כמו שבטח ניחשת האדם שנתקל בי היה נדב. החזקתי את ראשי ולא עניתי לשאלתו ונכנסתי לשירותים. פתחתי את אחד התאים והוצאתי משם נייר,עמדתי מול המראה ונגבתי את עייני […]
הוא הרגיש קצת מרוחק כיוון ששהה במקום מאוד מודחק הוא התכנס בתוך עצמו כאילו שנפלה נפשו הוא כיסה את הראש בגלל הגשם שזלג הוא ספר בלב עד שלוש בגלל הפחד […]
בס"ד את, כן את!! איזה אומללה את, הגעת למצב כזה שאף אחד, אפילו לא שונאייך הגדולים ביותר שונאים אותך פחות ממה שאת שונאת את עצמך. רואים עלייך את זה, רואים […]
בשקט לגעת מאת : גיל שבת נשארנו ביחד וזה הכול בעצם רגע לפניי בוא הגשם רגע אחריי המבול מי אשם? מי בעצם? מושך בחוטים, זורם בוורידים עמוק בתוכנו מבלי שידענו […]
יוליה היא החיילת הכי מצטיינת בורונה , ביחד עם בן דודה טיבלט , הם עושים חיל בצבא הוורוני. אך מה קורה כשהמפקד הצבאי של שניהם הוא רומיאו, האויב הכי קטלני […]
אני מחפשת כמטורפת במגירות המטבח, אם מישהו היה מביט מהצד קרוב לוודאי שהיה רואה בעיני את הטירוף בעיינים. אני מרגישה כנרקומנית, שרוצה להשכיח את היצר שבוער בפנים, להשקיט מעט את […]
האיש, שרוט קצת חתוך מוגש על דלת מוגש על מפית באינוורסיה חתולית. והראש בפיזור מרחבי מכפלה פנימיים לשרוט את הידית, ולשרוק: "אני חוצץ חלוד. אני חיה בייסוריה." הראש מחזיר; איחוד […]
התראות
