~לפני חמישה ימים~ אנחנו יושבים על ספסל, מתחת לעץ דובדבן גבוה בחצר בייתי. ענפיו הארוכים מטילים צל ונושרים ממנו פרחים חומים-אדמדמים שנוחתים עלינו בקצב איטי. אני מניחה את שתי רגלי […]
"אולי תפסיקי לבחוש בקערית האוכל שלך ותתחילי להזיז את עצמך?" הקול של אמי הדהד באזני השמאלית, באמת העדפתי לבחוש בקערית יום שלם מאשר לבזבז את יומי בחווה, הרי ידוע לי […]
אייקו הלכה בתוך היער, עוקבת אחרי הסרטים הקשורים לעצים במשמרת ההתאבדויות. זהו יער ההתאבדות ביפן, לכאן באים אנשים שנמאסו עליהם חייהם והם רוצים לסיים אותם. עבודתה של אייקו היא לעבור […]
יושבת לי על החול החם. מסתכלת על הגלים הכחולים שהשמיעו רעש עדין ויפיפה. מעבירה את ידי על החול וחושבת. חושבת לי, שמעניין כמה אנשים העבירו את ידם על החול הזה. […]
"כולנו חמדנים ורק רוצים יותר כל הזמן. כשמציעים לנו אצבע אנחנו תופסים את כל היד, כשאנחנו על גג העולם אנחנו רוקמים לעצמנו רצונות חדשים. היא לא הייתה כזאת. תמיד כששאלתי […]
כוכב זהוב ראשון הופיע בשמיים, היישר מעל הספסל שבו ישבה ג'וליה. היא הבחינה בעוד שישה כוכבי זהב, הפעם בשם "גולדסטאר" שכלי התחבורה שלהם הוא האדם. הבחור שהחזיק במשקה השיכר התיישב […]
אני מביט סביב, השעה היא אחת לפנות בוקר ורק לפני חמש עשרה דקות התחמקתי מביתי ורצתי לפה, לפארק הקטן שלי. המקום היה שקט לגמרי, דממה. קרן אור אחת לא האירה […]
באחד הימים שיבואו, אני אקום ואת לא תהיי שם. ואני אהיה לגמרי לא בסדר עם זה. אני אקום והשיער שלך, השחור והארוך, שתמיד התפזר כמו מיליון חוטי משי לכל מיני […]
ואותו אדם מטייל ברחבי העיר. פניו נפולות ורגליו כושלות, כשהבחין בה. ילדה קטנה יושבת עם עצמה, צחוקה מהדהד, ושירתה ענוגה. "והפרחים מחייכים, והשמש זהובה עד אין קץ, והחושך זוהר הוא, […]
בבית קטן בקצה העיר נח איש שבע ימים. שיערו האפרפר כבר התחיל לנשור מראשו ועיניו החומות הביעו תמיד רוגע, חכמה ועייפות קלה. הוא גר בבית קטן וצנוע אך מלא בכל […]
השמש הכתומה זורחת מתוך העננים, הים הירוק מנצנץ, מנגנן על גלים. אדם טרוד עובר, אך לו לא אכפת מרגע אושר קטנטנן, הוא מעדיף לרוץ אל הדאגות, מאשר לקבל אל תוכו […]
הקבצן הזקן: בעיר גדולה, באחת הסמטאות הצדדיות, ישב איש שבע ימים. מתחתיו מזרון דק ומעופש ובידו ניצבה כוס קרטון בלויה, בה רק כמה אגורות. זקנו הלבן היה מלוכלך מאבק ואפר, […]
שנייה לפני שהכל יקרה, שנייה לפני שהכל ישתנה, שנייה לפני שאגע באור, לדעת שאותי אף אחד לא יעצור. להבין שחלומות מתגשמים, לעצום עיניים עם חיוך על הפנים. לתת דחיפה אחרונה, […]
ממליצה לשמוע את השיר הזה תוך כדי הקריאה. אני מבקשת שתגיבו.: לכל אחד קשה בחיים. טוב, לא לכולם. אבל לי כן. אני ניקול. כולם אומרים שמתאים לי השם אנה. אני […]
אני מכונה "מתקן הלבבות", פשוטו כמשמעו. פטיש ומסמר, מכות חשמל, התעסקויות דקות בכלים מזעריים והאיבר מתוקן. מידי שבוע באים אליי לקוחות, מכל הסוגים, מכל המינים. פעם הוא ופעם היא. זמני […]
02:01 הספר שכתבת כבר לא יצא לאור ואת הדוקטורט בכלכלה לא ברור אם תצליח לסיים. אף אחד לא סיפר לך באמת שאחרי גיל 30 הכל איטי יותר ודפוק יותר. ברגע […]
אני רוצה להביע דעה. אבל שותקת אני רוצה לדבר. אבל בסוף לא אומרת אני רוצה שישמעו אותי. אני רוצה שידעו מה יש לי להגיד אבל אין לי את האומץ לדבר […]
-בית יהודי בספרד, תקופת האינקוויזציה- "אמא, למה אני לא יכול לחגוג בר מצווה?" שאל יצחק בקול מפוחד. בקרוב יום הולדתו השלושה עשר. "כי אסור." ענתה אימו בעצב. "אבל אחי חגג […]
מעבר לאופק ובין ההרים שוכן לו אגם, אגם הקסמים מימיו של האגם כה קסומים שאת כל המשאלות הם מגשימים אמרו לעודד הקטן, שאת אימו לקח הסרטן, שילך, יחפש ויזהר והאגם […]
קוראים לי דין, או יותר נכון, קראו לי דין. כבר 7 שנים שאני בן 15. אני בקשר עם סבי ז"ל. כנראה כבר הבנתם מהעובדות האלו שאני מת, וכפי שאתם יכולים […]
ישבתי בסלון. אלי הכין לי ולו כוס שוקו קר שהוא חימם וערבב עם קצף במכשיר ההוא של הקפה בצורה מרושלת. קמתי מהספה כדי להביא שמיכה מחממת לזוג כדי להעמיד פנים […]
אני עומד מולך, ושוקל את המילים, לא מצליח, לא יכול, להגות את הדברים. הכל תכננתי, איפה טעיתי? לאף אחד אין תשובה, רק אל תגידי "לא" אהובה. אני אוהב אותך, אני […]
אז היום אני הלכתי לי בחצר, קצת חששתי כי אתמול לא דיברנו, אלא רק הבטנו אחד בשני, כאילו אנחנו לא מכירים. היום התהלכתי לי בחצר בית ספר ופתאום ראיתי אותך, […]
יושבת על המרפסת עם שיער אפור. שותה כוס קפה ומביטה על האנשים החולפים, על האנשים הצעירים שעוד בקושי הספיקו לחוות, שכל החיים עוד לפניהם, שלא הספיקו לעשות טעויות, והיא, לא […]
הזמן עובר כל כך מהר, וצצ לו פתאום עולם אחר. עולם חדש לגמרי לנו התגלה, ודור חדש ושונה, ביחד איתו גילה. פותחים את ספר הזכרונות, ומסתכלים על כל התמונות, בהם […]
מה הייתם עושים אם הייתם יודעים את התאריך בו הייתם מתים? לא רק שלכם, של כולם… אני נולדתי ככה. גילית על ה"מתנה" הזאת בגיל 8. התחלתי לראות מעל כל אחד […]
כל כך הרבה היה, כל כך הרבה נשכח, נעלם בין הדפים, נהרס, נרטב, נמחק; מילה ועוד מילה, הכל נעלם לאט לאט, זיכרונות ישנים של ימים ראשונים, ואין זכר ואין זוכר; […]
אם הייתה לך משאלה אחת, רק אחת, שהיית רוצה שהיא תתגשם מה היית מבקש? האם היית מבקש להיות מפורסם? האם היית מבקש להיות אהוב? האם היית מבקש הזדמנות שנייה לתקן […]
אני מרגישה כאילו החיים שלי הם מי גשם והם נוזלים לי מבין האצבעות ואין שום דבר שאני יכולה לעשות כדי לעצור את זה ואני מנסה בכל הכוח לשמור עליהם בידיים […]
לחתך הראשון קראתי סיגל, אולי כי עכשיו, אחרי שש שנים הוא נראה סגול, אולי כי סיגל הייתה זו שאת הפרצוף שלה אני הכי זוכר, כשהיא צחקה, צחקה כל כך הרבה. […]
