סיפורים על ילדות

שק של דמעות / הנעלם הגלוי

לכל אחד היה שק של דמעות בעין – מין דבר ביולוגי לא מובן כזה, שתפקידו להפריש נוזל לעין במצבים שונים, שביניהם גם בכי רגשי. לה לא היה כזה. עד גיל […]

לספור את הכוכבים

השמיים היו עם מלא כוכבים, אז החלטתי לנסות ולספור אותם תוך כדי הליכה עם אבא. הרמתי את היד לשמיים והתחלתי לספור, אני יודע לספור כבר עד אלף. אבא הוריד לי […]

סנייק הרוצח

במחצית השניה של הלימודים המורה כוכי אמרה לנו שעכשיו שיעור הפתגמים הופך לשיעור הבעה ושכל אחד מאיתנו יצטרך לכתוב סיפור קצר ולהקריא אותו בכיתה. המורה שאלה מי הם שני התלמידים […]

בריכה מתנפחת

ירדתי למטה לחפש חברים לשחק איתם כדורגל ומצאתי את אסף וניר איפרגן בתוך בריכה מתנפחת, משפריצים מים אחד על השני בדשא מתחת לבניין שלי. רציתי להצטרף אליהם אבל לא הייתי […]

מתנות

ידעתי שליערה יש קרחת מתחת לכובע. כל הילדים ידעו, אבל אף אחד לא דיבר על זה. היה לה חבר אחד, עמית. הם היו משחקים כל הזמן ביחד בהפסקות, קינאתי ביערה […]

זה_לא_עוד_סיפור_סינדרלה

“סינדרלה” בואו… נדבר על זה. סלחו לי על כל פעם בחיי בה יצא לי להאמין, למאית השנייה, שהסיפור הזה מסופר בצורה המכובדת ביותר. כן.. על אף שהחיים באמת קלים יותר […]

הנרגן

בית א. אלוף להאשים, את כל האנשים. ורק אני, אני צודק. אנשים קשים, ממש ממש פושעים. ואת פשעי אני מוחק. פזמון. נרגן יאמר, כל איש מריע. יקים מדון, יפריד אוהב […]

לסדר את הדרכים

בית א. להתחיל מהיסודות, לא לשכוח כך לבנות. כי הכוח האדיר, טמון בכל דבר סדיר. זהו כוח הגבורות, ופענוח הצפונות. גם היכולת להסביר, ומסרים להעביר. פזמון. לסדר את הדרכים, ולקשט […]

גלגל חוזר בעולם

בית א. עולם שמסתובב כמו שעון, בגלגלים של זמן מקום והון. אדם נפוח ומלא יוקרה, מוצא עצמו פתאום בחקירה. פזמון. גלגל סובב בעולם, ממרומי הסולם, מדרדר עד תחתית לא נבלם. […]

כותב לי קצת…

בית א. על הדף דוהר ורץ, כותב ומשרבט. בעיפרון בטוש כחול, אולי כדאי בעט. ממהר נעים לכתוב, קדימה עוד שועט. מצייר חלום ילדות, ואת עצמי צובט. פזמון. כותב לי קצת […]

להיות (שוב) ילד

אני נולדתי מבוגר. נולדתי וישר הגעתי למחר. מדלג על העבר. אני רוצה להיות (שוב) ילד קטן. אפילו שאף פעם לא הייתי אחד כזה. זה עושה אותי עצוב לשכוח מה היה […]

אָדָם נִזְכָּר בְּיַלְדוּתוֹ

אָדָם מַבִּיט עַל עֲבָרוֹ נִזְכָּר בְּיַלְדוּתוֹ וּבְעֵינָיו דְּמוּתוֹ. חוֹשֵׁב עַל עַצְמוֹ וְעַל הִזְדַּקְּנוּתוֹ הוּא כְּבָר מִזְּמַן אִבֵּד דַּעְתּוֹ. הַתְּמוּנָה הַזֹּאת הַמְּעֻרְפֶּלֶת כְּמוֹ סִיּוּמוֹ שֶׁל סֶרֶט, אֵיךְ יֶאֱמֹד אֶת חַיָּיו כְּמוֹ […]

אורי

היינו יושבים על ספסלים, אוכלים גלידת וניל עם פצפוצים מתחת למזללה של משה ומשחקים כדורגל בין הסמטאות של השכונה עד שלפעמים היינו נבהלים מאיזו צפירה ונסים על נפשנו שמא לא […]

ילדה קטנה.

היא ילדה. ילדה קטנה. היא חושבת שהיא מבינה, היא חושבת שהיא חכמה. היא חושבת שהיא כבר מוכנה לעולם הזה, למרות שבתוך תוכה הפחד והאי מודעות הורסים אותה לאט לאט מבפנים. […]

אהבה, מהי?

הסמטה הייתה חשוכה, אני התחלתי ללכת, נזהרת מכל צליל קט, פוסעת בשקט ובפסיעות קטנות. צליל בקע מאחורי, הסתובבתי בבהלה גלויה, אך לא היה שם אף אחד, המשכתי ללכת. כשהמשכתי הצליל […]

שטן שלי

לשטן שלי. מה שלומך? טוב? יופי. לא, אני לא צינית. אולי לא תביני, אבל יש אנשים שזה לא עושה להם טוב כשמישהו אחר סובל. לפעמים אני תוהה אם את בכלל […]

רגעי אושר

פּוֹרְחִים בִּי יְמֵי בַּגְרוּתִי הִנֵּה בְּשִׂיאִי אֲנִי קוֹצֵר פֵּרוֹת מִפְּאַת יְכֹלֶת וְרָצוֹן. בְּתוֹכְכֵי נַפְשִׁי חוֹבְטִים רִגְעֵי אֹשֶר קְסוּמִים, מִתּוֹכָם אֲנִי חוֹזֵר אֶל יַלְדּוּתִי אִימָּא וְאַבָּא הַיָּפִים. דַּרְכִּי מִתְמַשֶּׁכֶת לֹא נִגְמֶרֶת […]

כְּשֶׁתִּגְדַּל

הַיּוֹם מְבֹרָכִים שָׁמַיִם בְּהִירִים נִצָּנִים חֳדָשִׁים מִן הָאֲדָמָה מְצִיצִים. אַב צָעִיר וּבְנוֹ הַפָּעוֹט בְּתֵל פּוֹסְעִים, שְׁתֵּי יָדַיִם גְּדוֹלָה וּקְטַנָּה בְּרֹךְ אוֹחֲזוֹת אַחַת בַּשְּׁנִיָּה. סְתָיו אֲבִיבִי וְיָרֹק מֶרְחָבִים עֵינַיִם שֶׁל אַב […]

פברז’ה

שחזור חדש של שיר אהבה ישן עולה מן האזניות הענודות לי על הצוואר. אני מגרדת בראש, מאזינה לקולות שהמקלדת משמיעה כשאצבעותי מקלידות עליה. זה מוזר, כמו לשמוע את פעימות הלב […]

ילדות

ילדות יש מי שאומר שילדות לעולם נשארת. היא מתמשכת לא נגמרת סגורה במגירה ,במוח, אך לא נעולה נחבאת אל הכלים, נסתרת מסתתרת החיים ממשיכים. רצים דוהרים מילדות לנעורים והלאה לבגרות […]

״יומנו של מאומץ״

את יום הולדת 18 חגגתי עם חברים במשך כל הלילה, חזרתי בשעת בוקר מוקדמת, וישנתי עד אחרי צהריים. התעוררתי עם הנג אובר, נטלתי ידיים, וישר הלכתי למטבח להכין לי משהו […]

גלידה

21 שנים הbmi שלי שואף גבוה, או בשפה יומיומית אני שמנה, שמנמנה, מלאה. קראו לזה איך שאתם רוצים, זה לא משנה, באמת. אף פעם לא הטריד אותי האסטרה לפני הלארג’ […]

לזכר הימים הטובים

מכירים את הרגעים הנוסטלגים האלו… אלו כשאתה נתקל ופשוט נשאב לתוך זה זה מתחיל בהתקלות תמימה בסרטון בפייסבוק ,בו רואים את הכיתה שהיתה לכם בכיתה ז’ מפתיעה את המחנכת ביום […]

היא לא רצתה את זה

בס”ד היא לא רצתה את זה. ביום אחד בהיר, בין הקיץ לאביב לקחו לה את הילדות. אותו יום ארוך אבדה לה התמימות והיא לא רצתה עוד לחיות. לו ידעה עד […]

אונטולוגיית הילדות

בדרך כלל אתה יותר מדי עסוק במה שקורה לך עכשיו בשביל פתאום להתחיל להיזכר בילדות. בכללי, חיי האדם הבוגר מספיק מלאים ו-איך לנסח את זה – אין בהם חללים, שבהם […]

אני בחורה שמנה

אני בחורה שמנה אני בחורה מלאה, שמנה, שמנה מאוד אפילו… אני רוצה לספר לכם איך העולם נראה בענייה של בחורה שמנה. איך אני מתמודדת עם העולם כל יום מחדש… זה […]

לשקוע בי ,שלווה ,וטעות .

השקר הגס שהעזתי לספר לעצמי ,חרוט בי ,שמור ,מוסתר מכל עייני בני האדם הבוחנות ,מוגן במערכת הגנה מיוחדת מפני חושפי האמת ,שמור תחת צופן קשה עד בלתי אפשרי לפיצוח,תירוצים ומשפטים […]

המכונה השבורה של מייט – פרק 1 חלק א’

***שימו לב: הסיפור נמצא בתהליך כתיבה. סיפורים הם התחביב המרכזי שלי כבר הרבה מאוד שנים, מהן תקופות ארוכות של כתיבה למגירה. זה החלק הראשון מתוך מה שיפורסם במלואו באתר, או […]

הזיכרון שלי

הזיכרון הראשון שלי אני בת שנתיים, יושבת על הכיסא הקטן מול דלת הכניסה ושומעת את הצעדים של אבא שלי כשהוא מתרחק משם. שניה לפני שהוא הולך אמא אומרת לו לחבק […]

בדרך למעלה- צוחק מי שצוחק אחרון (פרק שני)

רוח חמה ושרבית, רוח של קיץ של אוגוסט, נישבה במורד השביל שברחוב. החופש הגדול נתן את אותותיו בשכונה, ומאות ילדים היו רובצים ומתרוצצים מחוץ לכניסות הבניינים. שלא תטעו, החופש הגדול […]

סיפורים נוספים שיעניינו אותך