סיפורים על מוות

השברים שלו-חלק ב'

יומיים אחרי הוא כבר עולה על מטוס וטס רחוק. הוא ביקש מאבא שלו שיתן לו לבדוק את העניינים עם החברה במנהטן. אבא שלו התלהב כול כך שאפילו לא שאל למה […]

אינסופיים

"אני אין סופי." הוא אומר לפתע, פורש את הזרועות הדקיקות שלו לצדדים ומנסה לשמור על איזון תוך כדי הליכה על הקורה הדקה. "תרד." אני מבקש,מביט בו בחרדה מן הספסל עליו […]

אבא שלי

אבא שלי מת בגיל 82 בייסורים. בדיוק כמו שפחד שיקרה. הפך תלותי, מיוסר, כשהמילים נעלמות לו לאט לאט. בהתחלה היה משפט אחד ופאוזה ארוכה, אחר כך היו משפטים קצרים חסרי […]

השברים שלו- חלק א' (משוכתב)

אלון נכנס אל הדירה החמימה שלו,מקלל בליבו את הגשם הזה שהחליט לרדת ככה בלי שום התראה מוקדמת. הוא מנגב כמה טיפות שהספיקו לנחות לו על המצח ורועד כולו,לאחר מכן הוא […]

somtimes in life (פרק 3)

טוב, אז סיפרתי לכם על איך שהכרנו, סיפרתי על איך שהפכנו להיות ביחד, אבל עדיין לא סיפרתי לכם את העיקר. זה היה יום חורפי. אני הייתי בת 17, וטום 18. […]

אולי אצמיח פרח

הוא זכר את היום בו החליטה שהיא רוצה להפוך לצמח, מסבירה לו שמאסה בחיי אנוש. אמרה שהיא מרגישה שהיא לא צומחת יותר ולא מצמיחה, וגופה קר לה. הוא זכר את […]

חדר לבן

דמיינו את עצמכם, בחדר קטן ולבן. אתה – לבוש כולך לבן. מוקף סביב קירות שצבעם כשלג ובחדר אין דלת, אין חלון – אין אפשרות למנוס. כשפעימות הלב שלך דופקות בקצב […]

שלום,נעים להכיר

חושך.דמות באמצע הרחוב. דמות עם שיער ארוך וכהה. חולצה שחורה וארוכה עד הברכיים. הנה אני,עומדת. מראה לאנשים את הסבל שלי. מרימה את מבטי ומחייכת חיוך מטריד. אנשים,אני בן אדם מפחיד. […]

מועד לפורענות

סקאי אסף את הנגן מהמיטה חופן בידו את האוזניות הלבנות שהשתלשו מבין אצבעותיו, "יוקי" הוא קרא לכלבתו, וזאת קמה מרביצתה על כריו ומהירה אליו בקשקוש זנב שובב. הוא אחז בעדינות […]

מלחמה – אז והיום

כשהגענו לוורשה שבפולין הסתכלתי מהחלון של האוטובוס וראיתי עיר כל כך יפה. עם הרבה ירוק, צמחייה וחיים. אבל מתחת לכל החיים האלה קבורים הרבה מקרי מוות. קשה לחשוב שהחיים שהיו […]

פרידה

"אמא? את שומעת אותי אמא? עיניה ניסו לראות דרך הערפל שכיסה אותן, אך כל מה שראתה הייתה דמות מטושטשת. היא הניעה את שפתיה אבל לא הצליחה להוציא שום קול. "ילד […]

עוד ניפגש אמא

"היא הייתה רוצה שתהי לידה ברגע הזה" אבא אמר. "לא! אני לא אצפה בה גוססת למוות!" עניתי לו. אמא, לאן הלכת דווקא שהייתי כל כך צריכה אותך? עוד לא הכרתי […]

מוות

בחדרי יש מיטה ודי והותר ארבע קירות מספיקים. כי ככה או ככה הוא יבוא הוא ככה או ככה. במקרה הכי טוב הראש שלי ישאר ממוסגר לכמה שנים.

תמותה

קדחת השחת לא עוזבת אותי. אני מתקלח בעיצבוני. הלילה מאט מנסרות שרב. ערפילים של חוסר-וודאות ממלאים את הכוסות. לא היה יום שלא ציפינו. לא היה רגע שלא התפללנו וקיווינו לבוא […]

ג׳ו

ריח האלכוהול שנישא באוויר החדר חדר לאפו ועורר בו פחדים וזכרונות ישנים. הצרחות מילאו את ראשו והתמונות של אמו הבוכה ומפוחדת שעה שאביו אוחז את החגורה המוכרת בידו ומתקרב לעברו, […]

אהבה כזאת .

היא חשבה עליו. גם ברגעים האלה , שהכול מסביב זורח. שכולם מחייכים ושמחים היא חשבה כמה נחמד היה לחלוק איתו את השמחה ולא רק את העצב והבכי. היא חשבה עליו. […]

מתכון התאבדות הראשון שלי

מצרכים: 1. 10 כדורי שינה 2. מכתב התאבדות 3. בגדים יפים ולבנים 4. סכין 5. מוזיקה 6. מים אופן ההכנה: קודם כל לחכות שתהיה מספיק גדולה בשביל להישאר לבד בבית. […]

הגיע לך יותר

הגיע לך יותר מתלייה במרתף הגיע לך יותר מלהיות הראשונה בערימה כי מה את עכשיו? ערימה של רימות רקובות? אני זוכר אותך פעם, מלאת חיים כשרצנו בשדות והצעתי לך נישואין […]

כשמודיעים לך שיש לך שבוע לחיות

לסבתא היקרה שלי, לחברה הכי טובה שלי. לפני שבוע קיבלתי ממך הבטחה- את הבטחת להרגיש טוב, את הבטחת לי שתבריאי, אני מבינה את המצב, ומבינה שלא הכל תלוי בי או […]

ציאניד

שלום לך, יקירי אני הכדור הצהבהב הזה ששוכב ממולך קח אותי איתך, בני ואראה לך את כל חייך אראה לך עד כמה סבלת, בני עד כמה העולם היה אליך אכזר […]

כשאני חושבת על מוות

כשאני חושבת על מוות… תמיד אני מרגישה בחילה קלה, כמו כשאני עוברת ליד הטיפולית, מקום מדכא כמו שהוא נשמע. .כשיש לידי אדם זקן אני תמיד מרגישה רחמים, ללא שליטה. כשאני […]

העולם האחר | הנפש והשאר (חמש ואחרון)

הימים חלפו והגיע היום האחרון של האמוות להיות מוות, בכל המיתות שהוא עשה עצמצוצה היה די במרכז למורת רוחו של האמוות (אם הייתה לו רוח) "-מעניין איפה מוות עכשיו-" שאל […]

נגן הצ'לו

אני נוסע לראות כמה קונצרטים ולהתמוגג מכינור שיכור ואישה עצובה ורפה שמחליפה את דפי התווים ואיש אחד עם חיוך מנצח שאחראי על הכול אני הולך לשבת בשורה האמצעית כדי שאראה […]

העולם האחר | הנפש והשאר (ארבע)

האמוות ועצמצוצה נעלמו מעבר לפינה ויצאו בצדה השני לצלע הר גבוהה מאוד בטו-רא'רא ושם ראו איש אחד יושב בישיבה מזרחית ממש ליד הצוק. האמוות בדק בשעון החול, הגרגרים ממש עוד […]

ייאוש, אשמה, אבדן.

עיניים מתחננות, לב מתאבן, שיר אבל בראשי מתנגן, שיר עצוב, שיר קר, אקורד צורם ולא מוכר. עולה במינור ולא במג´ור, כי אין אחד שלי יעזור טובעת באומללות מכריעה הישועה אליי […]

העולם האחר | הנפש והשאר (שלוש)

עברו שלושה ימים והאמוות התחיל להתרגל לעבודה שלו כמוות, הוא ידע כבר (לא הוא לא) איך להעביר את הנשמות של המתים לעולם הבא. "-בוא עצמצוצה, יש לנו מוות לעשות-" המוות […]

חובשי הכומתות – פרק 1 – הסיפור של נועה

עוד שבוע בתפקיד. עוד שבוע שבו צריך לדפוק על דלתות. מתי המלחמה הארורה הזאת תיגמר כבר? השכול סובב סביבי. נדמה כי הוא נמצא בכל מקום. דפקתי על הדלת בתקווה שזו […]

העולם האחר | הנפש והשאר (אחד)

"-אתה לא בוחר איך תיוולד-" אמר המוות של העולם האחר, לכל עולם יש מוות משלו והאופן בו אנשים ימותו משתנה על פי חוש ההומור שלו (לדוגמא היו מוות שלא נתנו […]

"מכל האהבות שיש לחלום ביקשתי לי אותך"-פרק 11

כיוונתי את האקדח לליבי "אמות למען משפחתי" אמרתי ויריתי. -נ.מ של לירן- "אני בבית!" צעקתי וחיפשתי את לורן "לורן?" צעקתי שוב פעם ועליתי למעלה, לורן שכבה שם חסרת צבע עם […]

"מכל האהבות שיש לחלום ביקשתי לי אותך"-פרק 10

ישבתי על הספסל ראשי קבור בין ידי, אולי הכל לטובה? אולי אנחנו באמת לא מתאימים? אם אנחנו לא מתאימים למה אני לא יכול בלעדייה למה אני לא מסוגל בלי לראות […]

סיפורים נוספים שיעניינו אותך