מים הם מטאפורה. מטאפורה לתחושות והרגשות שלנו. כאשר אדם צולל לתוך מים עמוקים, כאשר הגוף שלו צולל עוד ועוד מטה, מחפש את הקרקעית. המים עוטפים את הגוף, מתערבלים סביבו, כוח […]
זה היה משונה, לראות את עצמי ככה. זה היה משונה לחפש שוב אחר המילים. אחר שתיקה ארוכה ודוממת, רק ציפורי השיר מצייצות בהנאה, ממתינות שוב לצלילי המנגינה העוטפת בזרועותיה, מפזרות […]
אני מת? אין שום סיכוי שאני מת. הרי נתתי לג'יימס מספיק זמן להגיע הנה. חיכיתי שעה שלמה לאחר שהתקשרתי אליו. המוות לא יכול להיות כזה. הכל סביבי שחור, האם זה […]
כיביתי את האור בחדר והדלקתי את המנורת שולחן (כן, כותבים מנורת ה-שולחן, אבל יש סיבה שבגללה הציון הסופי שלי בלשון הוא 68) אני מניחה שאני רוצה שהמוח יתרוקן קצת לתוך […]
הלילות הלילות שוב באים לי עם אותן המחשבות לא יכולה כבר לראות את אותם הזכרונות שרצים לי בלב עם אותו הכאב והלב שנלחם התעייף כבר מזמן אז חזרי אל הלב […]
גם אני אדם חושב, גם בי רצות מחשבות. לא אכפת לי, לא מעניין אותי מחשבות שמחות, מחשבות קודרות. גם אני אדם קודר, העולם הוא אפל ואכזר. אבל, אין מה לעשות […]
חלומות הם כמו כוכבים, תמיד יש בהם ניצוץ, של תקווה ישנה. גם המחשבות, מוסיפה אני בראשי. גם המחשבות הן כוכבים, כן. גם הן. תמיד אהבתי להביט לשמיים הכהים, ולספור כוכבים, […]
אני מקלידה. סתם מקלידה. בלי משמעות. אני אוהבת את הקול של ההקלדה. הוא כמו קולן של טיפות הגשם ששרות, בעודן נוקשות על חלוני בקושי. אני אפילו לא יודעת למה. יש […]
