פרק רביעי: "שיעור שני" – חלק 2 אני נדהם לגמרי מהמילים שלו. גופי נהיה משותק ואני לא יכול אפילו לפצות את פי לומר… משהו. אני לא יודע אפילו מה להגיד […]
אמילי הכירה מצבים כאלה. הם קרו כל הזמן. בדרך כלל הם פשוט הלכו, ברחו, רצו, עפו, התחפרו או מה שהם לא עשו. אולי הפעם יהיה לה יותר מזל. "שלום?" אמילי […]
ויקי עלתה על הסוס הלבן, מחזיקה במושכות הסוס ומביטה בנוף, השעה חמש לפנות בוקר ודווקא עכשיו מכל הזמן שבעולם היה עליה לצאת למשימה. "קדימה דון קישוט, צא!" היא צעקה, וסוסה […]
"גברתי, מלכתי, על מה את מדברת?" ויקי הביטה בשוק במלכה, אשר ישבה מולה על כס המלוכה ואחזה בחרב כסופה וגדולה אשר בניצבה בלטה אבן כחולה ונוצצת. היא הושיטה את החרב […]
"העוגה הזו פשוט מדהימה!" אמרה קריה לארמון. "המתכון הסודי של המשפחה…." אמרה וחייכה. קריה מעולם לא הרגישה בטוחה יותר,נמצאת באזור האהוב עליה,עם אישה נהדרת היא לא הייתה צריכה יותר. למעשה […]
הקסם תמיד היה חלק מהעולם. אך אפילו אם לא ראו אותו, הכחישו את קיומו, פספסו את הימצאותו, תמיד, כמו נמר המתחבא ומחכה לטרפו, הוא היה שם, וחיכה לזמן המתאים להתפרץ. […]
פרק רביעי: שיעור שני – חלק 1 בדרכי חזרה לחדרי אני מרשה לעצמי להסתובב קצת ולחקור את הארמון, דבר שלא הספקתי לעשות כשהגעתי. אני עובר בין דלתות מוכרות אך זרות […]
פרק שלישי – שיעור ראשון "אני איזבל." האישה הקטנה מופיעה מולי כיש מאין, בידה האחת היא מחזיקה ספר עב כרס שכריכתו הירוקה נראית כאילו תוקנה ושוקמה כמה וכמה פעמים, ובידה […]
פרק שני – ההמלכה "אני מורשה ללכת?" אני שואל בנימוס, נמאס לי כבר מכל גינוני המלכות האלה, מהשיחה החד צדדית המתסכלת הזאת ומהמלך הקודם שרק מנסה להוכיח עד כמה אני […]
פרק ראשון – ההודעה מה הוא אמר הרגע? "ב – מבוטלת אתה מתכוון לנדחתה, נכון?" אני שואל, מבולבל לגמרי, בניסיון להבין מה שמעתי הרגע. "לא. הוא מתכוון בוטלה. אתה לא […]
אני קוטף את הפרח הקטן ומחייך בעצב, כמה נורא זה שכל מה שנשאר היה הדבר הלבן הקטן הזה. קטן וכל כך לא חשוב. עכשיו גם את זה הרסתי, עקרתי ישר […]
לאחר לבטים רבים, החלטתי לפרסם כאן סיפור נוסף. הוא אומנם מתפרסם כבר זמן מה באתר אחר, אבל תמיד נחמד שיותר אנשים יחשפו. חוץ מזה למיטב היכרותי עם משתמשי האתר הזה, […]
היה הייתה פעם משפחה קטנה שחיה בכפר קטן בראש הרי סמן. משפחה זו הייתה היחידה בכל הכפר. שמה נפוץ למרחקים בכל מרחבי אתיופיה ורבים האנשים ששמעו על קורותיה. זו הייתה […]
מרלין פקחה את עיניה הירוקות לפרץ עז של אור הבוקע מן המנורה הממוקמת אל מול פניה. ״ל…לעזאזל…״ היא ניסתה לכסות את פניה בידיה הצנומות החיוורות, אך דוקטור בראון הסיטה את […]
שם: מרלין גיל: 14 סטטוס בריאות: על סף מוות —- מרלין בת הארבע עשרה הייתה ידועה בכל רחבי הכפר בשל יופיה הכובש, החל מתלתליה השחורים הקופצניים ועד לעינייה בגוון הזית, […]
אליס מביטה לשני צידיה ואחורה. כשהיא רואה שהשטח נקי היא אוחזת בידה של הבחורה. ענייה נעצמות ונפקחות כשהן זוהרות. אליס מעבירה את מחשבותיה של הבחורה לראשה, היא מפשפשת בזיכרונה ומחפשת […]
תיבו נכנס לצריף בשש ושבע דקות. ריח בצל מטוגן מהול בשמן אפריקים מגיע לאפו, זה לא אליס שמכינה את האוכל, היא מעולם לא הסתדרה עם שמן אפריקים. כנראה שטעה לגבי […]
אליס לא הייתה מרגישה בנוכחותו של תיבו לולא היה אחיה. תיבו נכנס על קצות אצבעותיו לחדרה, היא ישנה אך בכל זאת מודעת בכל חושיה שהוא שם. הוא היה נוהג לעשות […]
בארץ חמה, חולית ומדברית חיו שלושה אחים. האח הבכור היה טוב בפתירת בעיות. האח האמצעי היה טוב ביישוב סכסוכים. האח הצעיר היה מבין בנקל דברים טכניים. שמע המלך על שלושת […]
"עמיתוש, אלה המצות הכי טובות, עבודת יד", הבטיח סבא בנימת השכנוע המאוסה שלו. "קח, מתוקי. לבריאות שיהיה", הניח הוא את המאפה העגלגל על צלחתי האהובה. "אבל סבא, אני רוצה ריבוע", […]
גריינה – מביא המוות זהו שדה קרב עצום ממדים. אלפי חצים תקועים באדמה הרטובה מגשם, כלי נשק זרוקים בכל מקום, שריונות שבורים, וגופות. רק הגשם הקל נשמע ברקע, ומעט רעמים. […]
העולם מתקיים לפי איזון. איזון בין הטוב והרע. חלש וחזק. קור וחום. אך לאחרונה, האיזון הופר, ולא היה ניתן להחזיר אותו לקדמותו. מלחמות עוקבות דם, רשע וערמומיות בקרב בני האדם, […]
צריך קצת אינטליגנציה, בשביל להבדיל בין מציאות לפנטזיה. כשבא לך להרגיש חופשי, זה לעשות משהו לא ממשי, לפעמים משהו לא אנושי. מה מותר? מה אסור? כיצד אגע בך, בלי להסתבך, […]
עם כל היכולות המרהיבות של השרפים, היה דבר אחד שאף אחד מהם לא יכל לברוח ממנו; היכולת להרגיש שעמום. היכולת הכה בסיסית הזאת שהיוותה גם מכשול משמעותי עבורם, הותקנה בכל […]
רצתי. כך לפחות זה התחיל, או בעצם כמעט נגמר. מגפיי השמיעו קול קצבי מהיר על מדרגות החירום בעודי יורדת מטה במהירות. נשימותיי היו כבדות, וריאותיי שיוועו למנוחה, אך לא יכולתי […]
אביטל עמדה על הבמה והביטה על חננאל בעיניים נרגשות. " טוב לפני שנתחיל , חשוב לי להגיד שעשיתי את הסרט הדוקומנטרי ביחד עם חננאל . בלעדיו לא הייתי מגיעה למה […]
אי-שם בחטיבת גבעתי שירת חייל צעיר, ציון אנליי. באותם ימים פלוגתו ישבה על גבול ישראל-לבנון, בצפון הארץ, על גדות הירדן. ציון שבעברו היה נער עב כרס ראה חשיבות עליונה בשמירה […]
אביטל מנור בת שמונה עשרה סטודנטית שנה א' לחוג לקולנוע , מי שמעריצה את גבריאל דמתי ומאוהבת בכל דבר שקשור לשנות התשעים. יוצאת למסע אל האמת בשביל לחקור את מותו […]
אביטל מנור – בת שמונה עשרה סטודנטית שנה א' לקולנוע, היא מאוהבת כבר שהייתה ילדה בגבריאל , כוכב פופ שנפטר לפני שהיא נולדה בכלל. היא יוצאת עם חננאל ארזי , […]
"את מאד מוצאת חן בעיניי, את יודעת?", הביט הוא בפניה הענוגות. "מה את אומרת, ככה, שאת ואני נעלה למעלה?", ליטף הוא את עורה באצבעותיו הקצרות. – "אממ… אממ… אני לא […]
