סיפורים על שירה

דחיפה אחת

ברעיון, האדם, מכונה הוא או נשמה? האם צריך הוא מה שטכני או שזקוק גם לנחמה? האם יכול להיות שרק דחיפה אחת מספקת לו? האם יפרוץ הוא לחיים אם רק יהיו […]

החזון שלי

האם יישכח הוא ביום מן הימים, הקיום המופרח שלי בין הקירות? הלא הוא מוכרח, הלא הוא, אלוהים, להפיח חיים בי מחוץ לאימרות? האם עוד אפרח שוב, וכמה פעמים תמשול הסכין […]

יום נטול זיכרונות

אם הייתי קמה יום אחד בלי זיכרונותיי, כיצד הייתי פועלת בחיי? האם הייתי הולכת באותן דרכים ברחובות כי הן נראו לי מוכרות? האם עדיין הייתי מחייכת לעוברים והשבים ברחובות? או […]

האדם שלא קיים.

יש אדם שבניתי במוחי, הוא מנומס ודואג רק לי. בניתי אותו, כי לא מצאתי כזה, אחד שמקשיב ומחבק גם אם אין לו כוח לזה. רציתי אותו והוא רצה אותי, לכן […]

העמק החם

יושב הוא בצל העץ האפל שעליו הם בצבע פחם. את החושך נושם, מהנוף מתרשם, פחמים נופלים בעל-כורחם. השמיים שחורים, והיו זוהרים, עד היום שנגמר בו כוחם. את עיניו הוא ירים […]

לאשמים אסור לחלום

אשמה על הכל. על שהיה ועל שלא. על המחר ועל אתמול. אשמה שמנבאת לאנשים המחשבות, מאשימה אותי בכל מה שיכול להיות. אשמה על שאמרתי, אולי מעדתי בלשון. אשמה שלא הצלחתי, […]

זכרו אותי

זכרו אותי כמו שאני בלי סיפורים מיופייפים כשהאמת מרה, ומצחיקה, כי אלה החיים. זכרו אותי איתכם, ברגעים טובים וקצת פחות- כי בכל זאת, להיות אנושיים, זה גם, כשמותר לנו לבכות. […]

הקקטוס שבאבוקדו #2

הלב שלי משתגע וקופץ, ועולה, ויורד מוקף בבועת בדידות כבר זמן מה כך שאינו מבדיל בין מציאות לבין פנטזיה סתומה כבר זמן רב מדי הוא לא מתפקד צריך מהר להכניס […]

ושוב מאיר האור…

בית א. אני כל כך חכם, לומד הרבה דברים. חזק אני נלחם, מֵיצֶר למֵצָרִים. שואף אל על קדימה, בכל הכוח טס. ולפתע אל תרדמה, כל כולי נכנס. פזמון. מסך שחור […]

שואף ליותר

בית א. לא חפץ בנמצא, וגם לא בָּהֶצָע. מסיר כל מחיצה, ומפשט כל קמיצה. עוד שואף ליותר, מתאבק וחותר. נלחם לא מוותר, מתגבר ופותר. פזמון. מעמיק ויורד אל השורש, טס […]

יש לי דרך לפניי

בית א. אני כל כך אמיץ, גיבור לא מפחד. זריז ולא מחמיץ, משיג ועוד עובד. עניו ולא משוויץ, הולך עם האמת. אותה משווק מפיץ, בשפע לא מקמץ. פזמון. ויש לי […]

אצלי הכל אחד

בית א. מלא באון וחיל, לוחם ומתגבר. מטפס על גדר תיל, עובר מה שעובר. אין מחסומים גבולות, אצלי הכל אחד. מלא במשאלות, אצעד אגשים לעד. פזמון. אחשוף וגם אציף, עוד […]

מנה מנצחת

בית א. לתת ולקחת, למלא הצלחת. למלא את הלב, בטעם ערב. מנה מנצחת, לצד, כד וצפחת. מתובלת היטב, ואני מתלהב. פזמון. נפעם ממראֶהָ, תדבק לשוני. חִכִּי לא מָלֵאָה, לא תשבע […]

בכיו של שתיין

חצי הכוס המלאה, הורקה אל בית הבליעה. ולי אם כך מה עוד נשאר ?! אף לא מעט שרף נבחר. הלב והכבד הומה, רוצה שיכר אך לא צמא. אם לא היום […]

מה שאיש לא חלם

בית א. הנני פותח, בפני העולם, דלתות חדשות. רעיונות לא חשבו, לא חלמו מעולם, לא ביטאו הרגשות. רצונות כה כמוסים, ששתקו עד עתה, ועכשיו הם פורצים. כמים ים מכסים, ככיסוי […]

מי יתגבר

בית א. כדאי לאלץ את עצמי, לרצות לבקש לעבוד. בשכבי ובקומי, לאסוף עוד ועוד עוד ועוד. ללמוד ולהחכים, לבנות ולהקים. לצאת לטייל ולצעוד. פזמון. רוצה בטוב, תאב לצאת. ממסגרות, נפש […]

כי האדם כעץ השדה

בית א. כעץ משריש שרשיו, ופורס ענפיו. יורד לתהומות, עולה כמה רמות. אל כל הכיוונים, סעיפיו הם פונים. לא מוותר על כל צד, ושואף הוא לעד. פזמון. כך נפשינו, שואפת […]

אל החופש

בית א. עת של נחת, לחלום בו חלומות. חוד של מחט, שפותח אולמות. אל האופק, להביט אל העתיד. כל עוד דופק, בי ונשמה גופי תעמיד. פזמון. לפתוח שערים בחכמה, להביט […]

גיטרה

סימור מנגן בגיטרה. הוא עומד בחדר הקטן שבו מגבר אחד, מיטת יחיד אחת ושולחן אחד קטן . סימור מנגן בגיטרה עברו שתי דקות. השמש שוקעת ומריה שבה הביתה. נכנסת דרך […]

טובים השניים מן האחד

בית א. אילו הייתי נשאר לבדי, הייתי בודד בלא כלום. מצאתי אותךְ ואַת ידידי, שלם לא נותרתי פגום. כשכל עוד את בסביבה, אני חש בטוח מוגן. ושנינו יחדיו כאדם וחווה, […]

העולם מחכה לי, מחכה גם לך

בית א. העולם מחכה לי, מחכה גם לך. שאפרוץ ואצא לי, מלבטים ממבוכה. שנצא אל היושר, וביחד נצעד. בשמחה ובאושר, באחווה לא לבד. הקדמה לפזמון. לחזור לטבע, לשוב לחירות. לטוב […]

שווה כן לעצור, לחיות את ההווה

בית א. הפסדתי מצד אחד, הרווחתי משני צדדים. המשכתי ולא לבד, מלווים אותי ידידים. שווה כן לעצור, לחיות את ההווה. לקבל וגם למסור, ולהאיר את המכובה. פזמון. לומר שלום לךָ, […]

להאיר את האור

בית א. הדורות הקודמים, שסגדו לירח. נעלמו ואבדו, כאבק הפורח. אמונות שטות והבל, פינו מקום לאמת. חשכה שוב בשפל, האורה מתגלת. פזמון. לפקוח עיניים, להאיר את האור. מה טוב ומה […]

החיים חזקים

בית א. לא לקחת ללב. לא להתרגש. העבר מתקלף. בעתיד הוא פוגש. יש בי משהו חזק. שדוחף ודוחף. וממשיך לא נפסק. ואותי הוא סוחף. פזמון. החיים חזקים, מכל עצב ושכול. […]

זכור כי יש בלתך

בית א. חלומותיי רבו מספור, ותשוקתי אין כמה. ארץ לעומק עד קצה לחפור, לגלות מסתרי האדמה. ללמוד סודות סתרי אדם, ללמוד סודות שמים. ללמוד בסדר מה קדם, ללמוד פלאי המים. […]

אי של שלווה

בית א. הרבה אנשים, רוצים את הנחת. חיים במרדף, ובו מואסים. נלחמים מנסים, השמש זורחת. אך הם לא זורחים, ובה נמסים. פזמון. נקים יחד אי, של שלווה ושלום. בלבבכם בלבבי, […]

תום הילדות

בית א. ימי הילדות, שחלפו ואינם. תמימות וידידות, בלי תככי העולם. גלוי בלי סודות, מאמין וסומך. קל להתפתות, ובכל דרך הולך. פזמון. קליל לא דואג, לא מפחד כלל וכלל. לא […]

ההתמדה ודאי תשפיע

בית א. הדרך כל כך ארוכה, אל המטרה. אני כבר מרגיש מצוקה, מתמלא מורא. איך אגיע לשם, לשם נכספת נפשי. מרגיש שאני נחסם, וסחרחורת עוטפת ראשי. אך לבי אומר לי. […]

תן כבוד

בית א. תן כבוד לכל מה ששווה. דע כי המכבד חייו כגן רווה. כמוצא מים לא יכזבו מימיו. יושפע ברכות ירבו שלומיו. פזמון. כל מה שקיים, הוא יכול להועיל. כמו […]

לא להתייאש

בית א. מתהפכת הסירה, מערבולת אדירה. ואני כמעט מחליק, ובקרש קצת מחזיק. מנסה חזק לתפוס, להחזיק באיזה מוט. מחליט לא להתייאש, גם בים שכך גועש. פזמון. פרוטה פרוטה ועוד פרוטה, […]

סיפורים נוספים שיעניינו אותך