מישהו סחב אותי, זה כל מה שיכלתי להרגיש. עיניי היו עוד עצומות והחושים שלי עוד לא ממש התגבשו, אבל הרגשתי ידיים חזקיות מחזיקות אותי מעל לאדמה. ניסיתי לפקוח את עיניי […]
האדמה רעדה תחת רגליי קלות, הידקתי את ידי לאגרוף שאחז בחוזקה את סרט המשי הצהבהב, בראשי עלו שוב הרונות שהיו חקוקות על קירות החדר עם הנבואה. המגן וחרבי התחממו שוב […]
לחישות ונקישות נשמעו ברחבי חלל החדר, בהתחלה לא הבנתי אותם ואז כשהתרכזתי התחלתי לשמוע מה הן אומרות. 'רק אחד מהשניים, האפלה והאור. חרב זוהרת מול טפרים שלופים, שיניים אל מול […]
נשארנו בחדרון עד שעות הצהריים המוקדמות, רחל פתחה את הדלת וסימנה לנו לצאת בשקט. "בעלי הלך לעבוד, אתם חייבים ללכת עכשיו." אמרה והביטה לכיוון המדרגות כשעלינו אחד אחד חזרה למרתף. […]
הם התחילו לזוז, לאט בהתחלה ואז נגמר הלחש. "הכל בסדר איז?" שאל אנדרו והביט סביב, הוא עמד לידי ואני חיבקתי אותו בחוזקה. "כן, אבל אנסטסיה יודעת שמצאנו את המזבח." אמרתי […]
האוויר בפנים היה קריר ושרר שקט מוחלט, הדלת נסגרה חרישית מאחוריי. "את כאן," אמר קול נשי דק וצרוד "אבל מתת. איך… איך זה אפשרי." היא המשיכה והרגשתי שהיא מתקרבת אליי, […]
שינה מתוקה וערבה, בלי לדאוג שאצטרך להתעורר ולברוח מאוייבים. ארנולד שכב לידי נושם עמוקות, ישן בשלווה. כל שריריי נרפו כשהוא היה לידי, הבטתי החוצה דרך החלון המאובק לתוך היער. קמתי […]
"עדיין כלום," חזרה קאסי מהשמירה שלה ופיטר יצא מיד כשהתיישבה "אנחנו מחכים כבר כמעט שבוע." היא נראתה עצבנית וחסרת סבלנות. "הם יבואו בקרוב, אני בטוחה." אמרתי וקמתי ממקומי מביטה לתוך […]
שכובה על בטני הרגשתי כאילו האדמה כולה זזה, לא העזתי לפקוח את עיניי. "צריך לעצור." אמר קולה הרגועה של אפריל, היא עמדה משמאלי. "אנחנו לא יכולים להסתכן בזה." אמרה קאסי, […]
רצנו ביער, אני וקאסי. "את חושבת שהיא תעקוב אחרינו?" שאלה קאסי בנשימה קטועה מחוסר אוויר, בלעתי רוק במהירות והבטתי מאחוריי. עדיין רצו אחרינו חבורה קטנה של ערפדים. "כן. היא עוקבת […]
הערתי את כולם בשקט והשארתי לקטיה פתק על מה שאנחנו הלכנו לעשות, למרות שהיא יודעת עדיף שהאחרים יחשבו שלא היה לה מושג. אספנו את כל הציוד שלנו בדממה ובחסות הלילה […]
העירבוב של מה שראיתי בקרב לבין מהנת עשות גרמו לבטן שלי להרגיש כמו סבך חוטים שלא יכלתי לפרק, ההליכה שלנו ביער לא עזרה ממש. "רק עוד כמה קילומטרים ונגיע ליעד […]
&נקודת מבט גוף שלישי& הוא הביט על האוהל מבחוץ, מתחבא מאחוריי הצללים שהעצים מסביב למחנה הטילו עליו. ציפורניו הארוכות שורטות קווים ארוכים על אחד הגזעים שהניח את ידו עליו כשראה […]
&נקודת מבט קאסי& "הם בדרך עכשיו, קצת מאוחריי." אמרתי לאחד מהרופאים שעמדו בחלוק הלבן שלהם, התנשמתי בכבדות והתיישבתי על אחת מהכיסאות בחדר ההמתנה. "למה אתם רוצים להפוך אותו לחזרה לאדם?" […]
כולם הלכו בשקט לכיוון החזית ושון רץ קדימה כדי לראות אם יש אנשים לפנינו. 'בנתיים כלום המפקדת, אבל אני מריח דם בקרבת מקום.' אמר לי שון ואני חשבתי לרגע, שוקלת […]
קולות של אנשים שלא הכרתי התערבבו בראשי ופעם נוספת ריח הניקיון שכבר זיהיתי כמרפאה או בית חולים שדה עלה באפי, מיצמצתי וניסיתי להסתגל לאור המכושף שריחף מעליי. "היא התעוררה." אמר […]
השינה שלי הייתה קצרה וחסרת מנוח, התהפכתי על ספת המשרד שלי במשך כמה שעות עד שהחלטתי שאין טעם לנסות ולישון. יצאתי מהמשרד ואוויר הלילה הקר היכה בי ברוח שנשבה בחוץ, […]
כשהפסקת הצהריים הגיעה הספקתי לעשות את כל העבודה שהצטברה לי במשך כל הזמן שלא מילאתי את תפקידי, ארנולד נכנס למשרד שלי עם שני מגשים מחדר האוכל. "אתה יודע שבעיקרון אבור […]
"אודליה! מה את עושה כאן?" שאלתי בפליאה והיא הסתובבה מלהביט מחוץ לחלון הקטן של חדרינו וחייכה אליי את החיוך הייחודי שלה. "דרשתי להשתחרר כדי להצטרף אלייך, כשנגמרו הגיוסים שדרך אגב […]
אנשים נכנסים במהירות לחדר שלי ואני מרגישה שגרוני יבש וכואב אבל הצרחה לא מפסיקה, ארנולד נכנס ומחפש בפראות את האיום. דמעות זולגות על פניי וקולי נשבר לבכי מר, אף אחד […]
אני מתעוררת שוב בחדר שקירותיו לבנות ורק ריח ניקיון חריף מבהיר לי שזהו לא חדרי, לפי קול המכונות והצריבה בידי השמאלית אני בבית חולים שדה במחנה. ידיי היו כבולות למיטה, […]
שטפתי את ידי עוד פעם, פעם אחת לא הספיקה. הורדתי את הגופיה הלבנה שעכשיו הייתה מוכתמת בכתמים אדומים כהים, הורדתי את בגדיי ונכנסתי למקלחת. הדלת של המקלחת נפתחה בטריקה רמה […]
חזרנו למחנה ושם חיכו לנו שני חיילים אחרים שבאו להחליף אותנו בגזרת השמירה, ארנולד אחז בידי בחוזקה אך ניסה להסתיר זאת. "הייתה לנו תקיפה אחת, הצלחנו להתגבר אליהם אבל אני […]
אני מתעוררת והוא לידי, הנשימות שלו חמימות על עורפי החשוף. אני יוצאת בזהירות מהמיטה מנסה שלא להעיר אותו, הוא מסתובב ופונה לקיר ואני עומדת ומסתכלת עליו. רצפת האבן הקרה מקפיאה […]
"תגידי שלום לאבא חמודה." אמרה אימי ותמכה בגבי כשעמדתי למול המצלמה ואבא שלי מאחוריה מחייך אליי. "היי אבא." אמרתי ונופפתי בביישנות. "אולי תשירי לי משהו איזי?" שאל וחייך שוב, חייכתי […]
פרק 4 נ.מ רפאל המשכנו ככה עם עוד אנשים ויצרנו עוד מלאכים סיפרנו להם על משני הצורה ועל לדר, ג'וני היה המנהיג שלהם ויחד חיזקנו את כוחם ואת כוחותינו, ככל […]
פרק 3 נ.מ רפאל "אתה חושב שהם יקשיבו לנו?" שאלתי, "זה לא ממש משנה לי, אני רק רוצה לחסל את היצור הזה." הוא אמר והמשיך ללכת מבלי להביט בי, "איך […]
פרק 2 נ.מ לונה "סבתא, בבקשה הוא לא כמו השאר! את חייבת לסמוך עליי" התחננתי שהיא תיתן לי הזדמנות להיות עם רפאל, "לעולם לא! אבא שלך יידע אותי עליו ועכשיו […]
פרק 1 – נ.מ רפאל – היינו בעליית גג בבניין אחד, ישבנו על ערסל מחובקים, ואני מלטף את הזרוע הרזה והעדינה שלה, היא מחייכת לעברי ואנחנו מתנשקים, אני מלטף את […]
ספר ההמשך למלאך הנופל הוא המלאך הלוחם, הנה ההקדמה: שלושה שבועות עברו מאז השטן הפסיד ונהרג, היום שבו הירח והשמש יתחברו לאחד בקרוב יגיע ובינתיים לונה ורפאל מנסים להסתיר את […]
