עיניי שהיו עצומות בחוזקה עקב הירייה נפתחו לאט לאט כשהרגשתי שגופי עוד מתפקד. החלק המפחיד באמת עדיין לא התחיל, או שטעיתי? פתחתי את עיניי וראיתי שביל שרוע על הרצפה. אנדרס […]
"שיט" אנדרס מלמל ודפק בחוזקה על שולחן המחשב. לא יכולתי לומר לו כלום, לא להרגיע ולא לפצות את פי. השוק וההלם תקפו גם אותי. הוא קרב עוד ועוד את המצלמה […]
"סליחה?" מייקל כיווץ גבותיו והתקרב לפניה. אני לא יודעת אם הוא היה כל-כך מופתע מהבשורה בגלל שהוא לא מאמין שנעשה את זה או פשוט כי הוא לא האמין שהיא אמרה […]
אנדרס החזיר את ידו תחת חסותו והוא גם השתעל מעט כדי לנסות להעביר את המבוכה שטומי ראה אותנו מתנשקים ועוד שסיננתי 'דיי' מתנגד באמצע. אנדרס גם לא יודע שטומי יודע […]
"מה נעשה?" לחשתי לעבר אנדרס בלחץ נוראי. זה בדיוק מה שהיה חסר לי שהחיים שלי יהיו תלויים בנלי. "אני אתחבא מתחת למיטה" מלמלתי אליו בזמן שהוא מסתכל עליי בפליאה, חושב […]
הערב כבר עוד שנייה בפתח. הוא לא אמר שעה מדויקת, הוא רק ציין בערב. מעניין על מה הוא רוצה לדבר איתי, לרגע חשבתי על החיוך שעלה על הפנים שלו וחייכתי […]
"יופי אמה. כל הכבוד אני ממש אוהב את הנמרצות שלך" חייך מייקל לעברה "תלמדו ממנה" הוא הוסיף והיא הנהנה לעברו באהדה. לא יכולתי להפסיק לחשוב על זה שהבחורה הזאת תגלה […]
"מה?" קמתי ממקומי והתהלכתי ימינה שמאלה, בינתיים אנדרס נעמד. "מה יש מרי?" הוא עצר אותי עם ידו, הסתכלתי על ידו "אתה נורמלי?" שאלתי בעודי מתפתלת בגופי, לא מצליחה להסביר לו […]
"שאת תבצעי" הוא אמר בקול עמוק ובחן אותי עם עיניו השחורות. השתעלתי קלות, התעקשתי למשוך זמן. "אנדרס" התחלתי בעודי מגרדת בראשי "מרי" הוא הניח את ידו על הברך. "רק עלייך […]
"מה? מי זאת?" נלי מיד קפצה ממקומה. היא אחת כזאת שתמיד חייבת להיות בעניינים. אנדרס לא פצה את פיו. "בקיצור הבנתם למה אנדרס לא יכול לבצע" מייקל שבר את השתיקה […]
הוא בהה בי, ניסה להבין אם שמע טוב את מה שאמרתי. הוא נעמד, חיפש מקום מפלט ממני. הוא התהלך ימינה שמאלה בעוד ידו על ראשו מנסה להקל על מחשבותיו. "מרי" […]
גיחכתי מעט עם פרצוף מבוהל, בתוך תוכי רציתי שטומי עכשיו ייקרע מצחוק וידחוף את כתפי מעט אחורה ואז אבין שהוא צחק. לא זה מה שקרה. "מרי" עורר אותי טומי ממחשבותיי […]
"אני לא" ניסיתי להיאבק בו "נשבעת בחיי" אך הוא גדול ממני וחזק ממני. "תפסיקי לשקר" כבר חשתי בסכין שחדר מעט לעורי. דמעותיי ירדו ללא הרף. פחדתי ממנו כל-כך. "אני מבין […]
הוא התחיל לנסוע באבנים ובחולות. רגליי רעדו, הנחתי את ידי על החלון. "לאן אנחנו נוסעים?" קולי רעד. פחדתי שיבחין בפחד שלי. "קיצור דרך שאני מכיר לרחוב שלך" הוא אמר באמינות […]
"שיט לא, טומי" קמתי מהכיסא מתכוונת לקום לעברו אך הוא כבר הלך. אנדרס תפס את ידי "מה יש מרי?" הרים את מבטו למעלה, אליי. "אני חייבת ללכת אליו" הסתכלתי על […]
"אנדרס" מייקל התקרב אליו "מה זאת אומרת לא הולכת?" ניסה להבין את משמעות המשפט. אני חושבת שזאת הפעם הראשונה שאנדרס נלחץ ממשהו "התכוונתי" הוא התחיל ואז שמעתי באוזן ימין שלי […]
עיניי נפתחו לאט לאט והתמתחתי במיטה. נזכרתי באתמול ומיד נגעתי בשפתיי, אני ואנדרס התנשקנו אתמול? אימצתי את מוחי לחשוב שוב ושוב וזה היה נכון באמת התנשקנו אתמול. בלעתי את הרוק […]
"מה?" שכנעתי את מוחי לא להבין. "הוא היה מגיע ימים על גבי ימים ומתצפת עלייך ועל המשפחה שלך" הוא כיווץ את שפתיו פנימה אל פיו ושחרר. "מה מי זה?" ניסיתי […]
התחלתי לצחוק בקולי קולות, אני חושבת שזה נבע מהמבוכה שחשתי. שפתיו של אנדרס התרוממו קצת, אך הוא עדיין לא חייך ובטח שלא חשף את שיניו. הוא התקרב אלינו והגיש לי […]
"מה?" גמגמתי, אולי כי המוח שלי התעקש לא להבין "מה זאת אומרת?" העברתי את לשוני על שפתיי במהירות. ראיתי את עיניו של אנדרס מסתכלות על שפתיי כשעשיתי את זה וישר […]
הלכתי מדלת חדרה של נלי עצבנית. כעסתי עליה, כעסתי על שרימתה אותי, על שגרמה לי לצאת טיפשה ליד מייקל ובמיוחד כעסתי על זה שאני לא יודעת למה היא ככה. הנחתי […]
הרחקתי את פניי מהמסך ונבהלתי. "אני לא יודעת" גמגמתי למייקל שכבר ממש נעמד מעליי ותצפת למסך אל מצלמות האבטחה. הוא לא ענה למה שאמרתי ואפילו זה הפחיד אותי יותר. במצלמת […]
אנדרס אפילו לא הספיק לענות לי וכבר נשמעה אזעקה שעולה ויורדת. פניי התכווצו כשלא הבנתי במה מדובר. "בואי" הוא אמר ומשך את ידי. נכנסנו אל המועדון, נלי כבר הייתה שם […]
אחרי ששיחת הפתיחה הזאת הסתיימה, נלי חזרה אל הניירת, מייקל פשוט יצא ואנדרס בעקבותיו. קמתי אל המחשב, רציתי לגעת בו, להשתמש בו. בכל ימות חיי הבודדים לא חשבתי שאשתמש במחשב […]
התעוררתי מליטופים עדינים בראשי, פקחתי את עיניי בעדינות וראיתי את אנדרס. מיד כשהבחין שהתעוררתי הוריד את ידו ממני. "בוקר טוב" הוא אמר בקול סמכותי כאילו שלפני שנייה לא התענג על […]
"בוקר טוב מרי" אנדרס נכנס אל החדר ואפילו לא הסתכל לעברי. הוא נעל את הדלת והגיע לשבת על ידי במיטה. "מרי" הוא הגה את שמי ברוך כשם לב שאני בוהה […]
כשהשקט שרר בחדר, האיש המבוגר הסיט את ראשו ימינה שמאלה אך היה ברור שאינו רואה שום דבר. אני חושבת שהוא חשש מכך שיקבל את הדקירות בלב שעליהם דיבר אנדרס. השתדלתי […]
התעוררתי עקב הנעימות שחשתי בשיער שלי, פקחתי את עיניי לאט לאט וזה היה אנדרס. חייכתי אליו. אני אף פעם לא כועסת עליו, גם לא אחרי שהוא מכה אותי. איך אני […]
"היום יום הולדת, היום יום הולדת, היום יום הולדת למרי" התעוררתי לצלילי השיר. שפשפתי את עיניי בחוזקה והתבוננתי ברעש, לא אחר מאשר אנדרס עם עוגת יום הולדת. "אנדרס" העליתי חיוך […]
יום יום הייתי מתעוררת לקירות האלה, השחורים, הקודרים. תמיד חשבתי כמה מוזר זה קירות שחורים, אני חושבת שמעולם לא ראיתי לפני כן. החדרון הזה שביליתי בו מי יודע כמה זמן, […]
