אני מתיישבת על הספסל, נאנחת. אין לי כוח לעוד יום כזה. יום רגיל, שאני אהיה… לבד. אני מתרוממת ממנו, מתחילה ללכת לכיוון הכיתה. זה היום הראשון של כיתה יא', ועדיין, […]
חמש שנים עברו מאז תחילת מערכת היחסים של קרוליין ואדגר. הם נפגשו לראשונה במועדון שירה נידח במרכז העיר, קרוליין הקריאה את הפואמה האחרונה שלה מול הקהל המצומצם שהגיע באותו הערב. […]
"אז, רין. התחלת לחשוק במישהו סוף סוף?" גיחכה לוקה. הם ישבו בשולחן בקפיטריה העמוסה. רין הניחה למבטה לנדוד, לסקור את כל הנמצאים שם. היא ראתה את לן, נדחף ומתחמק משדים […]
לן מיהר במסדרונות. זה היה רק היום השני בבית הספר, הוא היה חייב למהר לכיתת המחנכת. אבל זה היה בלתי אפשרי, כל המסדרונות היו זהים, וכל המלאכים והשדים שהציפו את […]
רין הביטה סביבה, בכיתה הרועשת. מי שזה לא יהיה שהיה אמור ללמד אותם עוד לא הגיע, והיא ניצלה זאת כדי לבחון בסקרנות את מי שעתידים ללמוד איתה בחמש השנים הבאות. […]
רין מיהרה לדרכה, מתחמקת מכנפיים מתנופפות ומנסה לא להתנגש באף אחד, למרות שזה היה בלתי אפשרי, המסדרון היה עמוס לחלוטין, בשדים ובמלאכים יחד. היא כבר התנגשה במלאך אחד, כחול שיער. […]
"זה יהיה אדיר!" "ברור, אני זה שהצעתי את זה!" "רין! גאקופו, חכו לי, בשם אלוהים!" "אלוהים?" "אתם יודעים למה התכוונתי!" כרגיל הכל היה עליז, מלא צחוק. אבל רין גם הרגישה […]
