מוזיקת ג'אז התנגנה בראשו כשהתהלך באיזור הגינזה בעיר טוקיו, עיניו עדיין מתרגלות לאורות הניאון הבוהקים ולשלטים הענקיים. הגשם הפסיק לא מזמן, האורות והצבעים של הרחוב השתקפו באספלט הרטוב והנוצץ, כל […]
הרעש הזה, הוא לא עוזב אותי לרגע – כל היום הוא מלווה אותי. לא, זהו אינו הרעש של הבניה ברחוב, שמי יודע למה, נמשכת כבר שנתיים; זהו גם לא הרעש […]
הייתי רוצה לעצור רגע את הזמן, לא בשביל הדברים הרגילים – שוד מבלי להיתפס, להספיק עוד כמה דברים או אף בשביל לקדם עניינים בעבודה. הייתי רוצה לעצור את הזמן ולחשוב, […]
אני שומעת את אוושת הלב שלי.. ווש ווש.. השקט בחדר כל כך חזק, לקח לי זמן להבין מה אני שומעת. ברגע שקלטתי שהאיוושה החוזרת על עצמה זו משאבת הלב שלי, […]
זהו משטר של שקט . חיילים כמו חומה , ומלכה אם לב עשוי מתכת על כס ברזל . זהו משטר של שקט . שעת החושך ללא זריחה , תקופה אפלה […]
אני יושבת בחדר שלי, על המיטה, בין ספר שהשאלתי מהספרייה לבין הלפטופ והאוזניות שלי. הלכתי לפה בשביל להשיג קצת שקט. כן, בטח. שקט. ישבתי לי בשקט כמה רגעים, שוקלת אם […]
ביום שישי אני אוהב לשבת בבית קפה, להנות מבוקר שקט ורגוע ולכתוב. בדרך כלל אני מוצא לי שולחן צדדי ומבודד, או בסביבת אנשים ששומרים על נימוס בסיסי של מקומות ציבוריים. […]
אני שומע יותר מדי קולות .. הם לא , מדברים הם רק צועקים … אני שומע יותר מדי קולות .. הגדרה של בדידות . אני שומע יותר מדי קולות .. […]
אני רק בובה מבד תלויה על מדף ישן בחנות . הפרווה שלי כבר מזמן מלוכלכת וקשה . העיניים שלי כבר לא מבריקות ,מלאות בכאב וחרטה. רואה הכל מ הצד ולא […]
למה היא בשקט ? אולי היא בדיכאון ? מה קרה לה ? למה היא לא מחייכת ? אולי היא כועסת ? אולי היא עצובה ? למה היא כותבת דברים עצובים […]
לפעמים אני טועה איך זה לא להרגיש כאב לא לחשוב מחשבות, לא לשאול שאלות . לא להתחרט ו לא להרגיש אשמה . רק להשתמש במיטה לשינה . חסר רגשות כמעט […]
שלום חברת האמת שלי המחברת . נראה שכל מה שאני כותב בך את זוכרת . אני חייב שתדעי שאני בחשכה מוחלטת ואף אחד לא יודע . וכבר נשברתי להחביא את […]
איימי שמעתי שחזרת לגור עם אימך , למרות שתמיד אמרת שאת אותה שונאת … טוב זו לא הפעם הראשונה שאת תסתתרי את האמת . איימי קראתי שאת עכשיו לומדת להיות […]
תראי לי דרך לדבר בלי מילים . תתני לי עולם שבו הצבע היחיד החשוב הוא זה שלא רואים . ספרי לי למה הרע תמיד רודף את הטוב למה רק שאוהבים […]
אני לא זוכר מתי הפעם האחרונה שבאמת הייתי אני. אתם יודעים שמח, מחייך ,שם זין על העולם. לא שונא את עצמי ואת כולם , זה קשה שכל יום מחדש אתה […]
הקירות תמיד סוגרים עליו. חופש? הוא לא יודע מהו. את דעתו מעולם לא יביע, ותמיד הוא קם כשהשחר מפציע. את גופו לא יחשוף משום שהוא לא חש מתאים לנוף. בטחונו […]
בהפסקה שבין שיעור ביולוגיה לביולוגיה מצאתי עצמי יושבת על מדרגה גבוהה, באמצע בית ספר, בשעות המאוחרות, כשרוב התלמידים כבר בביתיהם. צופה בבמה הריקה ובבניינים הגבוהים שבאופק. על הקיר יש גרפיטי […]
שמיים כהים, עם פיסות עננים מוזהבים, מטפחים את השקט הרם. כשהשמיים אפורים אני מחפשת דרכים ,דרכים לצאת דרכים לחזור דרכים לברוח ולא לזכור , הרי זה הפתרון הקל ביותר לרוץ […]
"תמיד הייתי אדם חברותי", אמרתי לעצמי בגאווה. לא יכולתי להיות שנייה לבד. כשהייתי מגיע למקום חדש,הייתי מתחבר עם החבר'ה די בקלות, תמיד אהבו אותי ואני אהבתי להיות בסביבה של אנשים, […]
שקט. שקט בכל מקום, בכל פינה, מהדהד בכל צעד. נמצא בכל מחשבה. מין שקט מוזר שמפלח את האוזניים, שלא נותן שלווה או משרה רוגע. השקט הוא אבסורדי, הרי אני בלב […]
מחפשת רגע של שקט, רק דקה לנשום, מסתובבת בכל עבר , לא מוצאת מקום בו אוכל להיות עצמי, להיות מי שאני. הולכת במסלול יותר מדי ישר, כי בפניות הכי חדות […]
אתה לא מרגיש את המילים שאמרתי לך, אתה רק שומע אותן בערפול. אתה הולך לאט לאיבוד ואני לא יכולה להחזיר אותך בחזרה, אני לא מוצאת את הדרך הנכונה. אתה בוכה, […]
הכאב ,העצב , החושך , השקט , ריחם העצוב של פרחי הוורדים הנובלים ברקע גשמי דצמבר, ההרגשה הכי עצובה שיכולה להיות , הרגשתי כה בודד כה לבד . רק תמונה […]
הילדה השותקת עומדת באמצע החדר, עיניה החומות נעות בעקבות קרקושי נעליים, מקיר, לדלת, לחלון. המילים שכבר עמדו על קצה לשונה נסוגות חזרה לנבכי מוחה, אחת אחרי השנייה, ומותירות את החדר […]
